האופן בו ישפיעו האירועיים הביטחוניים האחרונים במצרים על שער החליפין של השקל תלוי בעד כמה יחריפו האירועים ואיך תראה המציאות הביטחונית באזור בעקבותיהם.
התרחישים מסביב לעולם אמנם רבים, ובכל זאת נחוצה זהירות גבוהה מהרגיל בהשקעות הפיננסיות בימים הקרובים.
האירועים במצרים תופסים את השקל במצב בו רבים סבורים שהוא יקר מדי בשל בכניסה נרחבת של מט"ח לתקופות קצרות לצורך ניצול פערי הריבית בין ישראל לחו"ל.
אציין כי הסיבה להתחזקות השקל לדעתי קשורה בראש ובראשונה למשבר העולמי שפרץ בשנת 2007. אם לפני המשבר המשקיעים התמקדו במצב הביטחוני-מדיני באזור, בעקבות המשבר שבו המשקיעים להתמקד ביתרונות הכלכליים של ישראל.
במצב זה, החשש מתיקון חד (פיחות בשקל) בצל ההסלמה הנוכחית גדול. חוקי המשחק עלולים להשתנות לבלי הכר.
אם המצב יחמיר, יהיו לכך השלכות כלכליות ישירות, הנוגעות, בין השאר, לסחר החוץ שלנו עם שכנתנו מדרום. לכאורה, מדובר ברע במיעוטו, שכן היקף הסחר בין שתי המדינות אינו גדול והייצוא הישראלי למצרים נמוך למדי. אולם, בהקשר הרחב יותר, סוגיית ייבוא הגז ממצרים תצטרך להיבחן שנית ויש לזכור את מרכזיותה של תעלת סואץ בהקשר של תנועת סחורות ומוצרים וכמובן נפט ודלקים. שנית, מדובר בהשלכות מיידיות על השווקים הפיננסיים בארץ ובעולם.
האם התזמון של האוצר ובנק ישראל יתגלו כגרוע?
בזירה העולמית ירדו שוקי המניות, דוגמה לכך ראינו בירידות החדות בהן הסתיים המסחר בוול סטריט ביום ו' כשהתברר שהמהומות מתרחבות. בנוסף, הנפט והזהב יתייקרו (סחורות אחרות תוזלנה) והדולר, מטבע חוף המבטחים הטיפוסי בתקופות כאלו, יתחזק בעולם וגם אצלנו (התחזקות הדולר תמתן את התייקרות הנפט והזהב), דוגמה לכך ראינו לאחרונה כשפרץ העימות בין שתי הקוריאות.
בזירה המקומית קודם כל תיפגע ההתאוששות הכלכלית. לקחי האינתיפאדה כבר הוכיחו שככל שהאירועים מחמירים ומתמשכים יותר, כך הנזק הישיר לפעילות במשק גדל. בהתאם לכך, המניות עלולות לרדת, לנוכח עלייה בשנאת הסיכון ובעוד אנו נמצאים לאחר עלייה חדה בשנתיים האחרונות, שחלק לא קטן ממנה נבע מהיעדר די חלופות בשוק הסולידי.
עוד בזירה המקומית, האג"ח הממשלתיות הלא צמודות תרדנמה, בשל מספר סיבות, לרבות פרמיית סיכון מוגדלת שמשקיעים זרים יתבעו כנגדן ובהמשך - אם התוצר יפגע - עקב הרעה בגירעון במונחי תמ"ג שתחייב הנפקות גבוהות יותר.את אג"ח החברות תופסים האירועים כשהמרווחים שלהן מהאג"ח הממשלתיות מצומצמים למדי.
האג"ח הממשלתיות צמודות המדד לתקופות קצרות תצאנה נשכרות, בין השאר משום שפיחות מהיר בשער השקל והתייקרות בתעריפי הדלקים תחריף את לחצי האינפלציה, כשכבר כעת האינפלציה הנגזרת משוק ההון מסתכמת ב-3% וצמודה לגבול העליון של יעד האינפלציה. האג"ח בריבית משתנה יהנו מכך שהריבית תצטרך אולי לעלות בקצב מהיר ואגרסיבי יותר ממה שתוכנן קודם לכן.
השקל יפוחת, לא זו בלבד שהדולר בעולם יתחזק. הצעדים הרצופים שנקטו הממשלה ובנק ישראל על מנת לבלום את התחזקותו המהירה של המטבע הישראלי עלולים להתברר (בדיעבד) כבעלי תזמון גרוע. זאת אם ניקח בחשבון את גורם אי ודאות למשקיעים הזרים, שיהססו גם כך לרכוש שקלים בצל ההרעה הביטחונית.
בנסיבות הללו, אין הכרח לבטל כעת את הפטור ממס על רווחים מהשקעה במק"מ ובאג"ח ממשלתיות.
במבט קדימה, יתכנו שני תרחישים מרכזיים: הראשון, הידרדרות קצרה ומוגבלת תשיב לסדר היום את יתרונותינו הכלכליים והשקל יתחזק שנית. במקרה זה שער החליפין של השקל-דולר ינוע בין 3.6 שקלים לבין 3.8 שקלים.
התרחיש השני כולל הסלמה חמורה וממושכת שתגרום לפיחות חד וארוך בשער השקל. שער החליפין יפרוץ תחילה את רף ה-3.8 שקלים לדולר ובשלב שני את רף ה-4.1 שקלים לדולר וישוב להיות נמוך מלאכותית. למעשה, נשוב למצב טרום המשבר ב-2007.
כבר לא "יציבה"
מורכבות האירועים וחיוניותם לכלכלה ולשוקי ההון בארץ ובעולם מקשות להעריך בשלב זה את ההתפתחויות והשלכותיהם.
סוכנות הדירוג Fitch הזדרזה והפחיתה את תחזית דירוג האשראי של מצרים מ"יציב" ל"שלילי" ונמקה זאת בהחרפת ההפגנות נגד המשטר. הדבר מצביע על היערכות לתקופה מאוד לא פשוטה. חשיבות רבה יש לשאלה אם ההפגנות יצליחו ואם הן תתפשטנה למדינות ערביות נוספות, בין היתר ירדן וסעודיה.
על כל פנים, נחוצה מידת זהירות גבוהה מהרגיל, לפחות בתקופה הקרובה, בהשקעות הפיננסיות. השווקים יהיו בתקופה הקרובה, כנראה, תנודתיים ועצבניים מאוד.