אין דבר שיותר קשה לי מלפרגן לערוץ ספורט ישראלי בטלוויזיה. עם השנים זה הפך קשה יותר אפילו מלפרגן לספורטאי ישראלי או לנבחרת הלאומית. לא משנה אם זה עניין של אופי, או אם זה נובע מיחסי העבודה מול הגופים האלה - שנוטים לאכול לך את הראש בצורה לא סבירה אם כתבת לטובת המתחרה, או נגדם, וכו' וכו'.
אבל לצערי הרב אני נאלץ למצוא את עצמי בשבועות האחרונים יושב יותר ויותר מול ערוץ הספורט - ונהנה מרגעים טלוויזיוניים.
מי שצופה בערוצי הספורט הישראלים על שלל גווניהם בחודשיים האחרונים לא יכול שלא לשים לב למה שעובר ערוץ הספורט: גיוס טאלנטים כמו ג'ובאני רוסו, שמעון גרשון ואפילו גילי מוסינזון; רמונט משמעותי בעיקר בדסק הכדורסל ובספורט האולימפי; תוכניות המגזין שעברו מתיחת פנים; התווספות התוכנית "מתמסרים" (רון קופמן); טיפול עמוק בכדורגל הישראלי דרך התוכניות "ליגה משלנו", "שער השבת" ו"קבלת שבת" - למרות שהערוץ לא מחזיק בזכויות של הליגה; ואפילו רכישת תכנים כמו הליגה לנוער בכדורגל או הליגה הצרפתית.
תוסיפו לזה גם את מהפכת ה-HD שעובר הערוץ. רוב תוכניות האולפן, כולל חדשות הספורט, משודרות גם בספורט5 HD; הערוץ שומר כאסטרטגיה על כל תכני ה-HD מהזכויות שהוא מוכר לגורם שלישי (מכבי תל-אביב לערוץ 10 או משחקי ליגת אלופות לערוץ 10) או מצליח לשים יד על זכויות HD שלערוצי הברודקאסט אין פלטפורמה לשדר אותן (נבחרת ישראל בכדורגל).
כל זה יצר ערוץ HD מלא בתוכן אמיתי וחי שמעורר מחשבה שנייה לגבי אלה שעדיין שוקלים את הכדאיות הכלכלית. ואם זה לא מספיק, לאחרונה החלו גם בדיקות וניסויים של הערוץ לשילוב תכני תלת-ממד.
אה, דבר אחרון: היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. התוכנית "בובה של לילה", ראיתם? למען האמת הייתי סקפטי מאוד עם ההעלאה של התוכנית הזו, גירסה של חרצופים ספורטיבית. אבל שוב, לדאבוני הרב, מצאתי את עצמי רואה את התוכנית, מקליט וצופה בה שוב. ומי שלא ראה, פשוט חייב את זה לעצמו.
עד כאן שלב המחמאות שעלה לי בדם ובצמרמורות קרות.
***
בערוץ הספורט לא יודו כמובן שהסיבה העיקרית היא התחרות מצד ערוץ הטלוויזיה החדש של ONE, ויעדיפו לשייך את העניין למעבר לאולפנים החדשים בהרצליה, שאפשרו התארגנות לוגיסטית נוחה יותר. אבל בואו ניתן את הקרדיט בכל זאת לעליית המתחרים שהביאו לניעור האבק.
היה אפשר לכתוב לאורך שנים על זליגת תכנים וכו' וכו', אבל בסופו של דבר מתברר שכל מה שהיה חסר כאן היא תחרות טובה ואלטרנטיבות. הפראבדה על זליגת התכנים לערוצים בתשלום נעלמה פתאום כלא היתה, לאור שטף התוכניות החדשות שמצאו באופן טבעי - הפלא ופלא - את מקומן דווקא בערוצי הבסיס.
במועצת הכבלים והלוויין צודקים כשלוקחים לעצמם חלק מהקרדיט להתעוררות בערוץ הספורט. ערוץ הספורט יצא למלחמת חורמה ציבורית על העלאת הערוץ החדש של ONE, והצליח לגרום למועצת הכבלים חשש אמיתי מההשלכות של העלאת ערוץ חדש שעשוי לבוא לידי ביטוי בהעלאת מחירי התכנים, או לרדידות תוכן של הערוץ החדש לאור הקשר שלו לאתר הגליצ'ים. אבל בסופו של דבר התברר כי בשוק תקשורת הספורט הישראלי אפוף האינטרסים, כל מה שהיה צריך הוא ערוץ חינמי מצ'וקמק (ו-ONE הוא בהחלט ערוץ מצ'וקמק).
***
על רקע הרנסנס שעובר ערוץ הספורט, שמתבטא דווקא באמצעות יותר ויותר תוכניות אולפן והפקות שלא קשורות לשידור משחקים, אי-אפשר שלא להסתכל על הצלע השלישית - חברת צ'רלטון.
צ'רלטון יכולים להסתכל לאחור ולגלות שהם נמצאים בדיוק באותה נקודה שהיו בה לפני 5 שנים. ערוץ שמשדר משחקים בשידור חי, וניזון מליגה אנגלית וזן נכחד של חובבי משחקים שוליים מהליגה ישראלית.
הבעיה העיקרית של צ'רלטון היא חוסר היכולת להפנים את השינויים הטכנולוגיים שעבר צופה הספורט בשנים האחרונות. בעיקר הצופה הישראלי שצריך לבחור על מה לשים את הכסף מבין שלל ערוצי הספורט בישראל. העובדה שרוב השידורים של צ'רלטון הם שידורים חו"ליים, ולאור הפריצות שקיימת בעידן הסטרימינג באינטרנט - יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם חיים יפה מאוד עם שידורי סטרימינג אינטרנטיים של משחקים.
כך שדווקא העובדה שצ'רלטון נהנתה לאורך השנים מחוסר רגולציה כמעט מוחלט, הביאה אותה לזנוח לחלוטין את הרעיון (אם היה להם כזה) של תוכניות אקסטרה או הפקות אולפן. ובהיעדר תכנים נוספים אטרקטיביים, צ'רלטון יכולים כבר עכשיו לחשב לאחור את החודשים שנותרו עד לסוף עונת הכדורגל, חודשיים וחצי מהיום, אז ייקחו להם חלק נכבד מאוהדי הכדורגל פגרה לחודשיים-שלושה גם מצ'רלטון באמצעות שיחת טלפון קצרה עם נציג שירות.