בשבוע שעבר חשפנו את עלויות השכר של חומי שמיר, מנכ"ל גיוון אימג'ינג, אחת מחברות הפורטפוליו של דסק"ש. שמיר קיבל אשתקד חבילה בשווי כולל של 2.1 מיליון דולר (7.6 מיליון שקל), ואילו השנה יעמוד שווי החבילה על 1.8 מיליון דולר. שמיר, שבקרוב יחגוג 5 שנים לכניסתו לתפקיד, נחשב לאחד ממקבלי השכר הגבוה ביותר מבין מנכ"לי החברות הישראליות בארה"ב, ועלויות שכרו גרמו לנו לתהות האם הוא אכן ראוי להן. התשובה, כפי שתבינו בהמשך, אינה חיובית בהכרח.
נתחיל בשכר הבסיס. שמיר מקבל שכר שנתי של 432,640 דולר - כמעט פי שלושה מהשכר השנתי של יהודית ברוניצקי, מנכ"לית אורמת טכנולוגיות (ששווה 1.1 מיליארד דולר, פי שניים מהשווי של גיוון), ולעומת 375 אלף דולר במקרה של איל וולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, ששווייה גבוה פי 1.4 משל גיוון.
שמיר אף קיבל מדי שנה העלאת שכר, ובמהלך כהונתו עלה שכר הבסיס שלו בשיעור של 31%.
נעבור לבונוס. שמיר זכאי לבונוס שנתי ששווה ערך לשתי משכורות שנתיות, בכפוף לעמידה ביעדי ביצוע שלו ושל החברה. גיוון, דרך אגב , לא טורחת לציין מהם אותם יעדים.
לבסוף, המרכיב ההוני. שמיר קיבל מדי שנה חבילה של אופציות למניות ו/או מניות חסומות, וכך צבר במהלך שנות כהונתו 38 מיליון שקל בקירוב.
והנה עוד השוואה שלא ממש מצדיקה את עלויות השכר של שמיר. עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום (אף היא בשליטת דסק"ש), קיבל אשתקד חבילה ששווייה 5.9 מיליון שקל בעוד סלקום שווה פי 6 מגיוון. שפירא צבר במהלך שש שנות כהונתו 43 מיליון שקל.
תנאי העסקתו של שמיר אינם שונים בהרבה מאלו של חלק מעמיתיו הישראליים, אך הביצועים של גיוון ומנייתה במהלך שנות כהונתו, אינם עולים בקנה אחד עם התגמול הנדיב שלו זכה. הכנסות גיוון עלו במהלך שנות הכהונה של שמיר בשיעור נאה של 66%, אך החברה לא השכילה לתרגם זאת לשורה התחתונה.
ביצועי המניה, שמשקפים יותר מכל את ביצועי החברה והמנכ"ל, ממחישים את טענותינו ביתר שאת. מניית גיוון איבדה 14% מרגע כניסת שמיר לתפקידו, ואילו מדד הנאסד"ק עלה מאז בשיעור של 18%. סלקום, אגב, גמעה 57% מרגע הנפקתה.
במילים אחרות, שמיר יצר ערך רב לעצמו, אך לא למשקיעים, והדבר מעלה ספק רב בנוגע לזכאותו לתנאי ההעסקה הנדיבים שלו.