"תחרות יופי", "מחקר פופולריות", "טפיחה לאגו ותו לא" - כך מגדירים חלק מעורכי הדין את דירוגי האיכות השונים של משרדי עורכי הדין לפי תחומי עיסוקם. למרות זאת, הם לא היו רוצים ששמם ייעדר מהדירוג, חלילה וחס.
מדי שנה, בין החודשים ינואר לאפריל (בערך), מפרסמים מספר מדריכים בינלאומיים וישראליים את הדירוג שלהם, ונותנים טפיחה קלה על שכמם של לא מעט משרדי עורכי דין. ומי לא רוצה לקבל ח"ח?
כולם אוהבים לראות את שמם מתנוסס בדרגות האיכות הגבוהות של דירוגי הנישות השונים; כולם נהנים מהידיעה שהקולגות מפרגנים להם (הדירוגים מבוססים בין היתר על ראיונות עם עורכי דין על הקולגות); ורובם כועסים אם "הורדו בדרגה", על אף שהם רואים את עצמם כמובילים בתחומם. וכך, היום כבר ברור כי ל"קדחת" המדריכים המדרגים משרדי עורכי דין, שבה נדבקנו בעשור הקודם, אין מרפא.
בחודש שעבר פרסמנו את דירוג "דנס 100" של חברת הייעוץ העסקי D&B ישראל על-פי גודל המשרדים ומספר המועסקים בהם. כעת "גלובס" מפרסם את דירוג האיכות של "דנס 100" לשנת 2011, המדרג את הפירמות המובילות בישראל לפי תחומי התמחותן - דירוג הנישות.
26 תחומים דורגו השנה, לעומת 27 בשנה שעברה (ירדה נישת הסדרי החוב, שהייתה רלבנטית ב-2009, בשל ריבוי הסדרי החוב דאז, אך הפכה לפחות רלבנטית בשנה החולפת), ו-19 ו-17 ב-2009 וב-2008 בהתאמה.
בין התחומים המרכזיים: מיזוגים ורכישות, היי-טק, ליטיגציה מסחרית, מסחר בינלאומי, שוק הון - הנפקות, צווארון לבן, משפט פלילי, משפט מנהלי, מימון פרויקטים ותשתיות, תובענות ייצוגית, דיני תחרות והגבלים עסקיים, דיני מקרקעין, תכנון ובנייה, דיני מסים, דיני בנקאות ועוד.
"גלובס" מפרסם את טבלאות הנישות הללו ואחרות, אך לא נסקור כאן את דירוג תחומי ההשכלה גבוהה, איכות הסביבה, רשויות מקומיות, משפט ימי, אגודות שיתופיות, לשון הרע, דיני נזיקין, ביטוח ורשלנות רפואית, דיני אישות, דיני עבודה.
הרצוג מככב
השנה נבחן מספר שיא של 815 מועמדויות לדירוג הנישות, כרבע מתוכם - 239 - נכנסו לדירוג הסופי. המשרדים מדורגים בכל תחום ל-3 "דרגות איכות" (TIER), כמקובל בדירוגים בינלאומיים.
בדומה לשנה שעברה, גם השנה, מככב משרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן כמשרד שמופיע בהכי הרבה נישות, 15 מתוך 26. ב-12 מתוך הקטגוריות נמצא המשרד בדרגת האיכות הראשונה. המשרדים יגאל ארנון ומיתר, ליקוורניק, גבע&לשם, ברנדויין נמצאים קרוב-קרוב אליו, עם 12 הופעות בנישות השונות.
מדרגי D&B ישראל הוסיפו לראשונה השנה בדירוג התייחסות למשרדים בולטים בו. כך למשל נכתב על משרד הרצוג, פוקס, נאמן כי הוא "מוביל בדירוג הגודל ובדירוג האיכות של החברה", וכי "המשרד מתבלט בתחום הליטיגציה המסחרית עם מחלקת הליטיגציה הגדולה שלו, שבראשה עומד עו"ד טוביה ארליך. תחום נוסף שבו בולט המשרד הוא מיזוגים ורכישות, בניהול עו"ד אהוד סול. בתחום זה ליווה המשרד, בין היתר, את עסקת רכישת פסגות על-ידי אייפקס".
גם את משרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון מציינים בדירוג במיוחד: "המשרד נוסד בשנת 1958, והוא בעל שיעור הצמיחה הגבוה בישראל במספר עורכי הדין בקרב המשרדים הגדולים. בסוף שנת 2010 העסיק משרד פישר 243 מועסקים, לרבות 139 עורכי דין".
משרד פישר מדורג ב-11 נישות מתוך 26, והתחום הבולט שלו הוא ליטיגציה מסחרית. המדרגים הוסיפו כי "בשנים האחרונות היה המשרד מעורב בחלק משמעותי מהעסקאות הגדולות במשק. בין היתר ייצג את שאול אלוביץ' בעסקה לרכישת השליטה בבזק, וגם בהתמודדות על פרטנר, שבה זכה אילן בן-דב. כן מייצג המשרד את המדינה בהליך הגישור המתנהל בינה לקבוצת כיל, בנוגע לתמלוגים שהחברה נדרשת לשלם בפרשת זיכיונות ים המלח".
לגבי משרד מיתר-ליקוורניק צוין כי "הצוות המשפטי של המשרד מונה 132 עורכי הדין וסך-הכול 220 מועסקים. לקוחות המשרד הם בעיקר חברות ואנשי עסקים מהארץ ומחו"ל, והמשרד לוקח חלק בעסקאות מהגדולות במשק", בהן "ייצוג פטריק דרהי ברכישת מירס מחברת מוטורולה".
משרדי הבוטיק הוכו
ויש גם לא מעט מאוכזבים ש"הודחו" השנה מהדירוג. השוואה בין דירוגי העבר לדירוג 2011 מעלה 28 משרדים שלא שמרו על מעמדם ומקומם בו, ביניהם משרדים ששמם מוכר מאוד בקהילה המשפטית.
כך למשל נעלם משרד טולצ'ינסקי, שטרן, מרציאנו, כהן, לויצ'קי - מנישת דיני הבנקאות; יצחק מיוחס ונמדר, בן עטר, בנדל - מדיני המסים; משרד הרמן, מקוב, משרד כספי ומשרד פרימס, שילה, גבעון, מאיר - מקטגוריית דיני מקרקעין ותכנון ובנייה; המבורגר עברון, י. בר הלל ושביט בר-און, גלאון, צין, יגור - מדיני כינוסים ופירוקים; וגם אהרנסון, אבולעפיה, אמודאי, משרד חיים צדוק ושוב שביט בר-און - שנעלמו מליטיגציה מסחרית.
הדירוג השנה מציב שוב בקדמת הבמה את המגמה שהתעוררה בשנים האחרונות - השתלטותם של משרדי ה-one stop shop על שוק עריכת הדין. בעבר, בשנותיו הראשונות של דירוג האיכות ב-2005, אופיין הדירוג בכך שהוא כלל שמות רבים של משרדי נישה וכן של "משרדים של איש אחד", שעוד לא אמרו את המילה האחרונה ולא נכנעו למיזוגים המפלצתיים של המשרדים הגדולים, ואף הכו אותם בחלק מהתחומים.
כך למשל, משרד הרצוג, פוקס, נאמן - הגדול בארץ - "כיכב" בדירוג לשנת 2006 ב-3 מ-11 התחומים שדורגו בלבד. לצידו, הופיע אף הוא ב-3 תחומים, ניצב משרד ב. לוינבוק, שהעסיק רק 15 עורכי דין.
כיום, המשרדים הקטנים מאבדים את אחיזתם בדירוג הנישות, ורואים יותר ויותר משרדי ענק, כולבו, מככבים במקומות הראשונים והשניים בדירוג. התופעה הזו בולטת בעיקר בתחומים הכלכליים-אזרחיים-מסחריים, בעוד תחומי הצווארון הלבן, הפלילי, ותחומים מאוד-נישתיים באופיים, עדיין מהווים ממלכתם של משרדים קטנים ומשרדי one men show.
לכלכלני החברה המדרגת יש הסבר: "המשרדים הגדולים מציעים מעטפת של שירותים משפטיים ללקוח, ומצליחים ליצור התמחות במספר רב של נישות משפטיות. העסקאות הגדולות מצריכות התמחות במספר תחומים, לדוגמה: מיזוגים ורכישות, ליטיגציה מסחרית, הגבלים עסקיים".
דירוג הנישות, שנעשה בעבר על-פי סקר משרדי עורכי דין בלבד - עורכי דין דירגו משרדים אחרים כל אחד בתחומו - מתבסס כיום על מספר רב של פרמטרים איכותיים וכמותיים. לכל נישה ישנה הגדרה ברורה אשר מוצגת באתר "דנס 100" באינטרנט, ועמידה בהגדרות הנישה היא תנאי סף לכניסה לדירוג.
את הדירוג עצמו מבצעת דן אנד ברדסטריט על-ידי שאלון דירוג הכולל מידע אודות השותפים האחראיים, עורכי הדין העוסקים בתחום, ותק עורכי הדין, הכנסות, תיקים מהותיים, פסקי דין תקדימיים, רשימת לקוחות ועוד.
המוניטין בשוק של כל פירמה נבדק על-ידי עשרות שיחות וראיונות עם העוסקים והמובילים בכל נישה, וכן עם גורמים חיצוניים, דוגמת יועצים משפטיים של תאגידים במשק, חברות נבחרות ולקוחות בולטים.
בהקשר זה מצהירה D&B ישראל כי אין לה מתחרים בארץ. "דירוג דנס 100 הוא הדירוג המעמיק ביותר שנעשה בארץ", מבהירים כלכלני החברה שערכו את הדירוג. לדבריהם, "דירוג הנישות מהווה תמונה משלימה לדירוג הגודל שהוצג על-ידי D&B ישראל בחודש שעבר, המשרדים המדורגים מעורבים בכל קשת העשייה, והדירוג מהווה תמונה מקיפה על משרדי עורכי הדין המובילים בישראל, משרדים גדולים ומשרדי בוטיק כאחד".
תחרות היופי של עורכי הדין
כששואלים את עורכי הדין מה הם חושבים על דירוגי האיכות, ועל דירוגים בכלל, התשובות מתחלקות לפי קבוצות ההתייחסות השונות: המתנגדים, התומכים וה"כאילו אדישים".
זה שנים מתנהל ברקע פרסומי הדירוגים ויכוח בין הקבוצות הללו - ולצורך כך, לא משנה מי המדרג - לגבי נחיצות הדירוג, יכולתו לתת ניתוח מדויק ואמיתי של השוק והיחס של עורכי הדין אליו.
לדברי עורך דין מוריאל מטלון, השותף-המנהל במשרד גורניצקי, בניגוד למה שעורכי דין מסוימים אומרים, "הדירוג לא נשכח כשעוטפים דגים בעיתוני האתמול. כל עורך דין רוצה לראות איפה הוא נמצא בדירוג, זה מעניין אותו. עורכי דין הם תחרותיים ובדרך-כלל בעלי אגו וכריזמה, והם רוצים לדעת איך הם נראים בעיני הלקוחות, בעיני התקשורת ובעיני החברים שלהם למקצוע. זה מאוד מעניין אותם, ואת זה הדירוג מספק להם".
שנית, מוסיף מטלון, זה משמש כלי שיווק ללקוחות חדשים. "יש מעת לעת 'תחרות יופי' בין עורכי הדין, וכשאתה מגיש את המועמדות שלך, תמיד תצטט את כל אותם מדריכים. גם בחוגים הסלוניים של עורכי הדין כשנפגשים, מדברים על מי למעלה ומי למטה. האם כשמישהו עלה מהמקום החמישי למקום השלישי זה מהווה אטרקציה דרמטית? לא. זה לא מצעד הפזמונים. מצד שני, זה מועדון שאתה לא רוצה להיות במצב שאתה לא נמצא בו".
עו"ד ליפא מאיר, מייסד וראש משרד עוה"ד ליפא מאיר, אומר כי לדירוגים יש גם ערך מורלי. "כל משרד שמדרגים אותו בדירוג גבוה, זה מאוד מעודד את השותפים בו, את עובדיו וגם את הלקוחות שלו. הם מרגישים שיש הכרה באיכות של המשרד בתחומים שבהם הדירוג מתייחס אליו.
"יש כאלה שמסתייגים מהדירוגים האלה וטוענים כי הם לא מדויקים, וכי הם לפעמים מקפחים משרדים שלא נמצאים בהם מכל מיני סיבות, אבל אלה שכן נמצאים שם מקבלים זריקת עידוד מעצם הימצאותם שם. יש לדירוג השפעה מורלית חשובה".
אך לליפא יש גם הסתייגות. "יש משרדים מצטיינים בכל מיני תחומים שלא באים לידי ביטוי בדירוג האיכות. דירוג האיכות הוא לא אמת מוחלטת, אבל הוא בעל חשיבות. הוא נותן תמונה נכונה, אך לא מושלמת של המצב. המשאל הזה ואחרים כמותו לא יכולים להיתפס כמשהו מדעי, כמחקר. אפשר לראות בו משאל פופולרי ולא מדעי, ובבדיקת תחום הפופולריות הוא סביר".
אך יש גם מי שפחות אוהד את הדירוגים. "היכולת של מישהו להכריע אם אני עורך דין טוב או לא, ללא בחינה מעמיקה של כל משרד זמן ממושך, כמעט אפסית. לכן, הדירוג הוא טפיחה לאגו ותו לא", אומר עורך דין בכיר במשרד גדול, שדווקא מדורג במקומות גבוהים הן בדירוג האיכות המתפרסם היום והן בדירוגי גודל המשרדים.
- יש הבדל בין דירוגי האיכות הבינלאומיים, מדד צ'יימברס, ה-IFLR1000 ,Legal500 ואחרים לבין הדירוגים הישראליים?
מטלון: "כשהדירוג מגיע מהמדרגים בחו"ל, אז יש בלאנס מאוד מעניין. מצד אחד, זה חו"ל, בעיקר אנגליה, והאנגלים מומחים בינלאומיים לדירוגים, אז אם הם אומרים שהשוק נראה כך, אז זה בטח נכון. הם גם כותבים את זה באנגלית מאוד מצוחצחת, שאנחנו אוהבים. מצד שני, מי שקורא את ההתייחסות מחו"ל רואה שהם פחות בעניינים. הם עושים את הבדיקה דרך הטלפון, ולעיתים רחוקות הם מגיעים לארץ, כך שהם פחות בקיאים במה שקורה.
"המדרגים הישראליים, BDI ודן אנד ברדסטריט, חיים בתוך עמם, ויש להם ידע רב ומכירים את השוק הרבה יותר טוב מהמדרג הבינלאומי באנגליה. גם למדרגים הבינלאומיים יש אמות-מידה, קריטריונים וידע רב, והם מאוד מקצועיים. אך עם זאת, רוב הדירוגים מדויקים בערבון מוגבל".
