מניות יצרניות הרכב הבינלאומיות נחשבו בעבר להשקעה בטוחה, מהסוג שיועצי השקעות בעלי מצפון ממליצים עליהן ליתומים ולאלמנות. אבל אז בא המשבר הכלכלי של 2008, שהוכיח עד כמה דק החבל הפיננסי עליו מהלכים היצרנים. החודש המחישה גם רעידת האדמה ביפן עד כמה הם רגישים, אפילו לכשל נקודתי במערך האספקה.
אם בכל זאת היינו צריכים לצרף כיום מנייה אחת של יצרנית רכב בינלאומית לתיק האישי שלנו, קרוב לוודאי שזו הייתה מניית יונדאי מוטורס. הגאווה של הקוריאנים (והאיבה המושרשת שלהם ליפן), הובילה את יונדאי לפתח מערך ייצור ואספקה פנימי של חלקים ורכיבים, שמבטיח לה כיום דרגה גבוהה - אם כי לא מושלמת - של חסינות בפני זעזועי חוץ, ומציבים אותה כמועמדת טובה למלא את הוואקום שעשוי להיווצר בשוקי העולם תוך מספר שבועות או חודשים, בשל קשיי האספקה של היפנים.
הבעיה היא שעוד לפני המשבר סבלה יונדאי ממחסור חמור במכוניות, והמצב ביפן רק יחריף את הביקושים בהמשך השנה.
אחת הדוגמאות העדכניות היא יונדאי i25 החדשה. למרות שזו מכונית חדשה לחלוטין, זכו הדילרים של יונדאי בעולם רק לאחוז זעיר מכלל הזמנותיהם למכונית. הכמות הצנועה שהוקצתה להשקה בישראל, נחטפה כמעט לגמרי תוך פחות משבועיים מנחיתתה.
עיצוב נאה ומתוכנן
מאחורי הביקושים ניצבת "מהפכה שקטה" שעוברת יונדאי בשנתיים האחרונות, ו-i25 ממחישה את השינוי. אקסנט, אותה היא מחליפה, הייתה אחת המכוניות היותר אפרוריות ואנונימיות על כבישי ישראל, שפנתה בעיקר לשני סוגי לקוחות: כאלה שהבוס בחר את הרכב בשבילם, וכאלה שעבורם רכב פרטי הוא אמצעי ניידות בסיסי.
אבל, בכל הנוגע לעיצוב, i25 היא פרפר מרהיב שבקע מתוך הגולם של אקסנט. למכונית עיצוב נאה ומתוכנן היטב, עם פרופיל דינמי שזורם ברציפות מהאחוריים הגבוהים אל החרטום הנמוך. יש לה גם גג עגלגל ושמשות נטויות בחדות, והמכלול כולו גורם לה להיראות גדולה ויוקרתית יותר. הציבור הישראלי מגיב היטב לעיצוב החדש: זו הפעם הראשונה שצילמו אותנו בעת נסיעת מבחן עם מכונית בפלח עממי זה (למעט מפגשים עם מצלמת הרדאר המשטרתית).
גם תא הנוסעים מעניק תחושה ויזואלית של מכונית מפלח גבוה יותר. עמדת הפיקוד, למשל, מחליפה את האפור-שחור העסקי באפור עם צבעי שנהב בהירים, המשטחים זורמים בקו הדוק מדלת לדלת, ומערך הפיקוד מאורגן היטב.
בכל הנוגע לחומרים עצמם, לתמונה חוזר כלל הברזל של תעשיית הרכב: "אתה מקבל את מה שאתה משלם עבורו". במקרה דנן מדובר במשטחי פלסטיק קשיחים למגע, ובבידוד רעשים שאינו בליגה של משפחתיות "פול סייז" מהדור האחרון. הנדסת האנוש יעילה, למעט שמשה אחורית כמעט-אופקית שמגבילה את הראות לאחור, במיוחד בגשם.
מרחב הפנים מייצג שיפור דרמטי לעומת מה שהורגלנו למצוא ב"מיני משפחתיות". עם בסיס גלגלים שרחוק רק ב-3 ס"מ מהממוצע בפלח המשפחתי (וארוך ב-8 ס"מ מבסיס הגלגלים של מאזדה 2 סדאן, למשל), ורוחב נכבד, אפשר למקם מאחור גם שלושה מבוגרים בגודל ממוצע, ללא אינטימיות ובנוסח סרדינים בקופסה. גם הגג הקמור לא ידידותי במיוחד לפדחתם של נוסעים גבוהים.
דינמיות צנועה
גרסת המבחן שלנו, שמיועדת ללקוחות פרטיים, צוידה במנוע 1.6 ליטר של יונדאי - שבו מצוידת גם אחותה הגדולה i30. עם הספק של 124 כ"ס, שרתום למשקל נמוך בכ-200 ק"מ משל משפחתית טיפוסית, מרגישה המכונית נמרצת בהחלט ואין לה בעיות לשנע נהג פלוס ארבעה בעליות ארוכות. על התחושה הכללית מעיבים רק צלילו הרם והמחוספס של המנוע תחת עומס, ותיבת הילוכים מיושנת למדי בת 4 מהירויות שמגיבה על קיקדאון בהיסטריה ומשוועת להילוך חמישי "רגוע" לצורך שיוט ממושך.
מי שינעץ דורבנות במנוע 1.6 הליטר לעתים תכופות, ישיג צריכת דלק ריאלית שנעה סביב ה-10 ק"מ לליטר - סביר, אבל לא מרשים לפלח שחלק גדול מהלקוחות בו מונעים על-ידי השאיפה לחיסכון.
על הכביש i25 מספקת את הדרישות הדינמיות הצנועות שאופייניות ללקוחות בפלח זה. ההגה שלה קל ונוח לתמרוני חנייה עירוניים, אבל חסר לו את הדיוק הנדרש לנהיגה נמרצת ומתגמלת. אחיזת הכביש שלה גבוהה ובקרת תנודות הגוף סבירה בהחלט על כבישים מפותלים. היא לא תפחיד את הנוהג בה ותספק לו די אזהרות לפני כניסה למצב בעייתי. יש לה גם יציבות כיוונית סבירה על הכביש המהיר, אם כי המאסה היחסית קלה שלה הופכת אותה לרגישה יותר לנהיגה בתנאי מזג אוויר קשים.
נוחות הנסיעה נוטה בבירור לצד הנוקשה, במיוחד על כבישים עירוניים משובשים שהם שטח המחייה הטיפוסי של מכוניות כאלו. חלק נכבד מהאשם נמצא, ככל הנראה, בבחירת האבזור התקני לישראל: גלגלי 16' עם צמיגים ספורטיביים בחתך 50' הם צ'ופר שהיינו שמחים להתקין במכונית הפרטית שלנו, אבל על משפחתית סדאן עירונית נטולת יומרות כמו i25 הם בבחינת Overkill. צמיגים "נורמליים" כמו אלה של דגם 1.4 הליטר ישפרו יותר, להערכתנו, את ההתמודדות עם רחובות הכרך חסרי הרחמים.
בשורה התחתונה, i25 היא אחת המכוניות ה"ישראליות" ביותר שמוצעות כיום בשוק הרכב המקומי. היא נראית גדולה, מתוחכמת ויקרה מכפי שהיא באמת, יש לה תא מטען ענק, שפע של מקום להסיע מאחור ילדים וציוד, ויש לה "מנוע 1.6", שיאפשר לבייש את השכן מלמטה עם 1.5 הליטר העלובה שלו. גם מחיר של 110 אלף שקל - לפני הנחות ומבצעים לארגוני עובדים - תואם בדיוק את ציפיות הלקוחות בישראל, שלא רוצים להוסיף עוד 5,000 דולר בשביל משפחתית "אמתית". לפיכך, לא נופתע כלל אם מכונית זו תמכור בישראל השנה כל יחידה שהיבואן יצליח לשנורר מהיצרן.
מתחרות
שברולט AVEO סדאן
שברולט הציגה החודש את הגרסה האירופית החדשה של AVEO. המכונית החדשה קיבלה עיצוב בוגר, זוויתי ומתוחכם. היא נמתחת לאורך נכבד של 4.4 מ' ולרוחב 1.735 מ' ויש לה תא מטען רציני בנפח של 502 ליטר. תא הנוסעים שלה מתוחכם ועדכני ומזכיר את ה"ספארק" הקטנה. המנועים באירופה יכללו 1.2 ליטר חסכוני בהספק 80 כ"ס ומנועי 1.4 ליטר (100 כ"ס) ו-1.6 ליטר (115 כ"ס) עם אופציה לתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות. ברבעון השלישי היא בארץ
קיה RIO
ברבעון השלישי תצטרף לתחרות בארץ התאומה-הלא-זהה של i25 מבית קיה. המכונית חולקת עם יונדאי את הפלטפורמה, כולל בסיס הגלגלים הנדיב, והיא גדולה כמו קודמתה, אך מאמצת קווים רבועים ושמרניים נוסח פולקסווגן במקום העגלגלים של יונדאי. בינתיים נחשפו תכניות לשווק באירופה רק את גרסת האצ'בק, למרות שגרסת סדאן תוצע בחלק מהשווקים. המנועים דומים לאלה של יונדאי
מאזדה 2 סדאן
מאזדה 2 סדאן פרצה בשנה שעברה בסערה לפלח המשפחתיות הקטנות והשיגה בו אחיזת רגל נכבדה. היא נהנית ממוניטין האמינות והסחירות של מאזדה ויש לה מנוע קטן ומפולפל, תא נוסעים איכותי עם מרווח סביר לארבעה, תא מטען נדיב, וכבונוס גם התנהגות כביש חדה ומהוקצעת. יש לה מנוע 1.5 ליטר, ולמרות הספק נמוך משמעותית מ-1.6 הליטר של יונדאי המשקל הקל מסייע להגיע לביצועים דומים