אקזיט - החלום הרטוב של כל יזם - זה לא רק כסף. במקרים רבים זה מלווה בהתחייבות של המוכר המאושר להישאר לעבוד בחברה אחרי האקזיט לפרק זמן מוסכם, לצורך ליווי וסיוע בתהליך המיזוג, ההטמעה והעברת הידע והמושכות.
זו אולי נשמעת כמו משימה קלה, אך זה לא תמיד כך. יש המתקשים לעשות את הסוויץ' בראש, ולעכל את העובדה שהם כבר לא בעלי הבית וכעת הם נדרשים לתת דין וחשבון לבוס חדש. הדברים סבוכים עוד יותר כשמדובר באקזיט חלקי, שבעקבותיו צריך להתחשב בדעותיו וברצונותיו של בעל שליטה או שותף חדש.
"מדובר בתהליך מורכב כי הוא מושך לכיוונים מנוגדים מבחינת התפיסה העצמית של היזם", אומר פרופ' אורן קפלן, פסיכולוג וכלכלן, המנהל האקדמי של תכנית MBA בפסיכולוגיה עסקית וניהולית במסלול האקדמי המכללה למנהל.
לדבריו, מצד אחד - האקזיט מעיד על כישרונו והצלחתו של היזם, וכמובן שהתגמול הכספי מעצים את תחושת ההישג; אך מצד שני - יש נפילה רגשית, בשל השינוי במיקומו בהיררכיה הארגונית החדשה. "מראש הפירמידה, היזם הופך לעתים לגורם ביניים נמוך יותר הנדרש לדיאלוג ולדיווח על מעשיו. היזם ש'יודע הכול' עלול להתקשות שלא להתערב לבעלים החדש יתר על המידה ולהצליח בדרכו שלו".
עידו פולק, ממייסדי אתר הרכישות הקבוצתיות "גרופר": "אין לנו דרייב לעזוב, אולי בגלל שקנו אותנו לפני שמיצינו"
מכירת גרופר
המוכרים: (מימין): עידו פולק, דותן סתיו, יובל קרז'בסקי ודורי הללי - מייסדי האתר
בכמה מכרו: 100% מ"גרופר" תמורת כ-40 מיליון שקל
מי קנה: ענקית הרכישות הקבוצתיות "גרופון" האמריקנית
התחייבות לעבוד בחברה אחרי האקזיט: שלוש שנים
הסטטוס החדש של המוכרים בחברה אחרי האקזיט: שכירים
- הבוס החדש:
פולק, יו"ר "גרופון": "'גרופון' נותנת לנו עצמאות לנהל את החברה איך שאנחנו רוצים. לא הצניחו לנו מנהל שמתערב לנו בכל דבר. עם זאת, ברור שיש בוס חדש שאנחנו חייבים לתת לו דין וחשבון, שהמעורבות שלו מורגשת ושצריך לעמוד ביעדים ובמטרות שלו. אפשר לומר שהחלפנו אי-שקט אחד באי-שקט אחר".
- החיסרון:
"כשכירים, אנחנו טיפה יותר מוגבלים. כלומר, יש מטרות ויעדים ש'גרופון' העולמית הציבה לנו לעמוד בהם, שאם לא היו לנו אותם היינו יכולים לפעול אחרת. מעבר לזה, אופי העבודה שלנו לא השתנה, למרות שהעסק גדל ומעסיק כיום 50 עובדים".
- האגו:
"מנהלי 'גרופון' הם אנשים נטולי אגו. אנו נהנים מסביבה שיתופית. כל עוד אנחנו עומדים בציפיותיהם, הכול בסדר. שלושה חודשים אחרי האקזיט, אנו עדיין נמצאים עמוק בתוך מה שאנחנו צריכים להשיג. אולי אם נדבר בעוד שנה, אגיד משהו אחר לגמרי. כרגע העסק עובד טוב".
- ייקור העמלות:
"ההחלטה לייקר את העמלות לבתי עסק משותפת של הבוס החדש ושלנו. עוד לפני האקזיט שאפנו להעלות אותם, כדי להתקיים ולהתפתח. החיבור ל'גרופון' עזר לנו להחליט".
- השכר:
"אנחנו משתכרים כמו בעבר".
- האקזיט הבא:
"אין לנו דרייב לעזוב ולהמשיך לאקזיט הבא. אולי זה בגלל שקנו אותנו די מהר, תשעה חודשים בסך-הכול אחרי ההקמה. עדיין לא מיצינו את עצמנו. אנחנו עדיין באמצע המרוץ".
שחר בר-דוד, מיזמי הרשת החברתית "מקושרים": "מנהלים אותך, וזה בדיוק מה שמדכא את הדרייב היזמי"
מכירת מקושרים
המוכרים: שחר בר-דוד, ויקי גלאם וגיא כהן
בכמה מכרו: 90% מהרשת, לפי שווי חברה של כ-15 מיליון שקל
מי קנה: פורטל "וואלה!"
התחייבות לעבוד בחברה אחרי האקזיט: שנתיים
הסטטוס החדש של המוכרים בחברה אחרי האקזיט: שותפים זוטרים במשך שנה אחת מתוך השתיים
- הבוס החדש:
בר-דוד: "כיזם, ואני מדבר רק בשם עצמי, החוויה של להישאר לעבוד בחברה אחרי האקזיט לא הייתה מוצלחת במיוחד. לא נתנו לנו חופש פעולה מלא, ואי-אפשר לעשות את זה כשיש לך קבלות. צריך לתת לך את הצ'אנס ואת החופש להמשיך להראות את מה שאתה יודע.
"מצד שני, אני יכול להבין שכשאתה נטמע בארגון עם חוקים ונהלים משלו, אתה צריך להתיישר לפיהם. אין לי בעיה עם נהלים, ולמדתי הרבה מאוד מאנשי וואלה, בעיקר איך לנהל עסק כדי להגיע לרמות הגבוהות ביותר, אבל עדיין היה לי קשה עם אובדן חדוות העשייה.
"גורמים לך להיות מנוהל, וזה בדיוק מה שמדכא את הדרייב היזמי. הבנתי את זה רק אחר-כך. הבנתי שאסור לנפש ולמחשבות שלי להיות כלואות בכלוב של זהב. לא מעניין אותי כלוב הזהב, מעניין אותי החופש לעוף עם המחשבה. אין מחיר לחופש, וכשאתה חופשי בעשייה ובמחשבה שלך אתה תגיע רחוק יותר".
- החיסרון:
"כשאתה נותן את המושכות למישהו אחר, אתה צריך לקחת בחשבון שהוא יוביל אותך למקומות שלא חשבתם עליהם, לטוב ולרע. מעבר לזה שפתאום יש בעל שליטה שצריך להסתדר איתו, הפריעו לי כל מיני דברים קטנים כמו להחתים כרטיס נוכחות. נעלבתי כשאמרו לי שאני צריך להחתים.
"ההרגשה הייתה לא נעימה. לא התחברתי לאווירה של ארגון גדול, והתגעגעתי לאווירה המשפחתית שנעלמה. עובדי 'מקושרים', שהפכו לעובדי 'וואלה!', היו באים ואומרים לי: 'שחר, איפה הימים שהיינו הולכים לאכול צהריים יחד?'".
- קבלת החלטות:
"תמיד נתנו לנו את ההרגשה שהחשיבה שלנו נכונה, אבל בסופו של דבר ההחלטה לא הייתה שלנו".
- היזם:
"יכול להיות שהבעיה אצלי. אולי לא השכלתי להתאים את עצמי מספיק טוב ל'אח הגדול'. וכשאתה לא מתאים את עצמך ל'אח הגדול', אתה יוצא כמו אלעד הקטן".
- תגובת וואלה:
"במהלך 2010 מקושרים מוזגה תפעולית לתוך פורטל וואלה, וכיום וואלה מחזיקה ב-90% ממניות החברה. מהלך המיזוג כלל צעדי התייעלות, לרבות צמצום כמות המשרות בחברה. אנו לא נוהגים להתייחס בפומבי לתנאי ההעסקה ולנסיבות סיום ההעסקה של מי מעובדי הקבוצה".
מירב כהן ורויטל לוי-צוברי, יזמות רשת הטיפוח ללין: "בתחילת הדרך היה לנו ויכוח גדול, אחרי הפיילוט הסתיימו כל הוויכוחים שלנו"
מכירת ללין
המוכרות: מירב כהן (מימין) ורויטל לוי-צוברי - מייסדות הרשת
בכמה מכרו: 50%, תמורת 12.8 מיליון שקל
מי קנה: קבוצת פוקס שבשליטת הראל ויזל
הסטטוס החדש של המוכרות בחברה אחרי האקזיט החלקי: שותפות (25% ו-25%)
- השותף החדש:
לוי-צוברי וכהן: "הראל לא דורש מאיתנו דין וחשבון ולא עוקב אחרינו. יש לנו חופש פעולה. היום הניהול פשוט נהיה מסודר יותר: ישיבות הנהלה ודירקטוריון, תקציב שנתי וקבלת החלטות מסודרת. אנחנו מתעסקות במה שאנחנו הכי טובות בו כמו רכש, עיצוב ושמירה על המותג. אין ספק שזה שונה כשיש צלע נוספת במשוואה, אבל אנחנו רוחשות כבוד להראל וסומכות עליו ב-100% והתוצאות הכספיות מראות שזה שילוב מנצח".
- החיסרון:
"אין, כי הראל לא מתערב לנו בעבודה וגם לא צביקה שווימר, מנכ"ל החברה. זה אולי נשמע עולם ורוד מדי, אבל זה המצב".
- החיכוכים:
"בתחילת הדרך היה לנו ויכוח גדול, שנבע מהפחד שלנו להיכנס לאאוטלט. חשבנו שזה לא נכון למותג. בסוף הסכמנו לעשות פיילוט, שהצליח מעל המצופה ומאותו רגע הסתיימו כל הוויכוחים שלנו".
- האגו:
"לא. נהייתה פה קומבינציה של אנשים שכל אחד נותן את מה שהוא הכי טוב בו, ויחד יש פה סיפור הצלחה".
שמואל בוקסר, ממייסדי יקבי ברקן: "צריך להסתגל שלפעמים לא מקבלים את דעתך"
מכירת יקבי ברקן
המוכרים: שמואל בוקסר, יאיר לרנר וזיוית שפיר - מייסדי יקבי ברקן
בכמה מכרו: 75% (כל אחזקותיהם) מיקבי ברקן הבורסאית, לפי שווי חברה של 80 מיליון שקל
הקונה: טמפו משקאות שבשליטת ג'ק בר, אמיר ולאה בורנשטיין והייניקן העולמית
הסטטוס החדש של המוכרים אחרי האקזיט: בוקסר, מנכ"ל שכיר, לרנר פרש ושפיר מעולם לא הייתה שותפה פעילה
- הבוס החדש:
בוקסר: "קולי ודעתי נשמעים בזכות הידע והניסיון שצברתי. בעלי 'טמפו' היו שותפים טובים, והיום הם בוסים טובים. אני נהנה לעבוד איתם. הם אנשים חכמים ומביני עניין".
- החיסרון:
"אם היה חיסרון ולא הייתי נהנה, לא הייתי נשאר לעבוד שם. לא הייתי מחויב, יכולתי ללכת הביתה כמו השותף שלי. לא עשיתי את זה כי אני אוהב את העשייה, ובגלל שאני בן 62 ולא צריך לעבוד למחייתי. החיסרון הקטן הוא שדעתי לפעמים לא מתקבלת. אני מאוכזב אך לא מתוסכל אם אני לא מצליח להעביר החלטה. צריך להסתגל לקטע הזה שלפעמים לא מקבלים את דעתך".
- ההתמודדות:
"יש לי יד חופשית כמעט בכל דבר, ובמה שאין לי אני צריך לשכנע. לפעמים זה מצליח, ולפעמים לא. אני חי עם זה בלי בעיה".
- הצד השני:
"גם להם לא קל איתי כשאני מתעקש על דברים שאני חושב שאני צודק בהם. לשמחתי, עד היום לא הגענו למצב שנזרקו אולטימטומים".
- השכיר החדש:
"אני איש קשה מאוד מבחינת הדרישות שלי מהכפופים לי ומעצמי. אני רואה קודם כל את טובת העסק. כשאני חושב שהבעלים קיבל החלטה לא טובה לעסק אני אומר, ולפעמים זה עולה לבעלים בדמים לשנות את דעתי. לשמחתי זה לא קורה הרבה. יש לי בוסים שאני יכול לשבת ולדון איתם".
- חיכוכים:
"בדירקטוריון יש לפעמים חיכוכים, אבל זה חלק מהחיים".
- מה עדיף:
"כשאתה בעל עסק, אתה לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד, אבל יש לך דאגות אחרות על הראש. וכשאתה שכיר, חלק מהדאגות יורדות מראשך, יש לך שקט ואבא שעושה לך חלק מהחיים קלים יותר, למשל, מול הבנקים".