אפל נגד גוגל, iOS נגד אנדרואיד, אייפון נגד גלקסי S - מה עוד אפשר לומר שעוד לא נאמר? כמה השוואות, ביקורות, טורי דעה, קטילה ושירי הלל נכתבו על הקרב בין הכוחות השולטים בשוק הסמארטפונים? כנראה שלא מספיק, כיוון ששום דבר לא הכין אותי למה שקרה לי בשבוע שעבר כשהשתתפתי במסיבת חתונה של חברים.
אחת מחברותיה של הכלה שקדה במשך כמה ימים על סרטון שתכננה להקרין מול כל האורחים, מיד לאחר טקס החופה. לרוע מזלה, תקלה טכנית מנעה ממנה להגיע עם קובץ הסרטון לאירוע, ובאין מחשב או חיבור לאינטרנט בסביבה, לא מצאה דרך להוריד את הקובץ באמצעות קישור ישיר להורדה שנמצא בתיבת המייל שלה. כמעט מתמוטטת מעצבים פנתה אלי ואל האייפון 4 שברשותי לעזרה - כי הרי האייפון הוא מתת-אל וכל-יכול, מכונת אינטרנט ומולטימדיה שאין שניה לה. כך לפחות היא האמינה.
"כנס למייל שלי, יש שם לינק להורדה, ותעביר את הקובץ לכרטיס הזיכרון של האייפון שלך", היא מבקשת. "הממ... לאייפון שלי אין כרטיס זיכרון", אני עונה. "אז תוריד אותו ותשלח בבלוטות'" היא מציעה. "הממ.. האייפון לא יכול לשלוח קבצים בבלוטות'", אני כבר נבוך. "אז איך אפשר להעביר את הקובץ מהאייפון שלך?" היא כבר מיואשת. "אני בכלל לא יכול להוריד קבצים ולשמור על האייפון שלי", אני עונה - ובפעם הראשונה בחיי מתבייש בסלולרי שלי. "ואם אביא לך כבל USB?" לך תסביר לה עכשיו, אני חושב לעצמי, שצריך להוריד ולהתקין תוכנה (iTunes), לבצע סנכרון, לאשר את המחשב וכו'...
ואלה רק מעט מהדברים שהמכשיר הקסום הזה לא יכול לעשות, ואדון מרפי היקר הוכיח שוב את התזמון המצוין שבו הוא נוהג להופיע. אם מעניין אתכם איך נפתר המשבר אתם עומדים להיות מופתעים יותר - אני שם לב שהיא מחזיקה בידה את הסלולרי שלה - סמסונג גלקסי S, מכשיר אנדרואיד איך לא?
לקחתי מידיה את המכשיר, שלא הייתה מודעת כלל ליכולותיו, והרגעתי אותה שהכול יהיה בסדר. תוך שניות נכנסתי לחשבון המייל מהמכשיר שלה, הורדתי בנגיעת אצבע את הקובץ אל המכשיר, מחנות האפליקציות של אנדרואיד התקנתי אפליקציית סייר קבצים (שגם לא קיימת במכשירי האייפון) - וכמה רגעים לאחר מכן הקובץ כבר ישב על כרטיס זיכרון מוכן לפעולה. והאייפון שלי? עדיף לו לשתוק ולהיות מעוצב, עמוק בתוך הכיס, בעיתות משבר כאלה, ולתת למישהו שיכול לעשות את העבודה.
באותו הרגע הבנתי, או יותר נכון לא הבנתי ואז הבנתי. יותר מ-3 שנים עם המכשיר הקסום המכונה אייפון למדתי להפוך כל חיסרון ליתרון. זה מה שעושה מי שמסתנוור ומתעוור מתעתועיו של אמן אשליה - המשיח סטיב ג'ובס.
בעידן Web 2.0 נהוג לומר שגוגל שואבת את כוחה מכך שהיא שולטת כמעט באופן בלעדי על כמות אינסופית של מידע. אפל, מצד שני, שואבת את כוחה משליטתה באנשים.
גאונות השיווק והמיתוג של אפל בניצוח ג'ובס כבר נלמדת ועוד תילמד במשך שנים באקדמיה, אבל בלבי אין ספק: אפל מוכרת ללקוחותיה אשליות, וחסידיה השוטים של אפל יעדיפו לכנות את השיטה: "אידיאולוגיה".
במילים פשוטות: תפיסת העולם של אפל מתבססת על הכלל לפיו "הגישה לעולם החיצוני מותנית בכך שנאשר אותו. אם לא אישרנו אותו, לא יהיה לך עם מי לדבר".
הכול היה נראה אחרת, והטור הזה לא היה נכתב, אם כולם היו עובדים לפי הכללים שיצרה אפל ומתמסרים לאידיאולוגיה, שרק לאחרונה קיבלה גושפנקה מדעית, לכך שמעריצי החברה מתנהגים כמאמינים דתיים בכל מה שנוגע למוצריה וסמליה.
אותם מעריצים, אגב, משוכנעים שהם בעלי המוצרים שנוצרו בזכות מה שמכונה "חשיבה מחוץ לקופסה" - מה שהופך אותם לשונים, חתרנים ולא במיינסטרים. כן, אלה אותם מעריצים שישנים כמה לילות לפני השקה מחוץ לחנויות אפל, וביום ההשקה הם חלק מנחיל ארוך ועצבני של אנשים העומדים בתור כדי לקבל את המנה השנתית הקבועה. באמת שונים, לאללה.
הוויכוח אינו על פיצ'ר כזה או אחר שיש או אין לאייפון ואין או יש למתחרים, זה לא היה הוויכוח מלכתחילה, ואת זה הבנתי בדיוק באותו רגע באותה חתונה מתחילת מאמרי. בניגוד לכל חברה אחרת, אפל לא נפרדת מהמכשירים שלה ברגע שהם עוזבים את החנות, להפך - היא צמודה אליהם ואליכם יותר אחרי שקניתם אותם. להפך - כשאתם רוכשים מוצר של אפל, אפל רוכשת אתכם. גם אותי היא רכשה. כל פעולה במכשיר צריכה לעבור את מכונת שיקוף הלבנה של סטיב ג'ובס ולקבל אישור - זה במקרה הטוב. במקרה הרע הפעולה לא תאושר - כמו במקרה של אותה חברה של אותה כלה ביום חתונתה.
אנדרואיד רחוקה מלהיות מושלמת, ואני עדיין חושב שאין מתחרים למערכת ההפעלה של אפל בכל מה שנוגע לנוחיות ממשק המשתמש. היא הרבה יותר יפה, נעימה וקלה לתפעול מכל מערכת אחרת - אבל זו בדיוק האשליה.
מאחורי החזות היפה מסתתרת שיטה לשלוט בכם. אף חברה, חדשנית ככל שתהיה, לא תכריח אותי קודם כל להתחבר לתוכנה שלה כתנאי להפעלת המכשיר שקניתי.
התעוררתי - אני עם אייפון גמרתי.