הפחתת מרווח השיווק: החטא ועונשוהפחתת מרווח השיווק לחברות הדלק נולדה בחטא. את העונש יספגו חברות הדלק, שהפכו לשעיר לעזאזל התורן של הפוליטיקאים, אבל זה לא אומר שצריך להתרגש מהאיומים שלהן לפטר עובדים ולבטל מבצעי הנחה. לחברות הדלק נוצר בשנים האחרונות מקור הכנסה משמעותי ורווחי ביותר שלא נצפה בשעה שנקבע מרווח השיווק. רמז: כוס הקפה ששתיתם בפעם האחרונה שתדלקתם את המכונית.
1. החטא
חברות הדלק מרוויחות כיום 70 אגורות על כל ליטר בנזין שנמכר בתחנות. המדינה החליטה שלשום להוריד את המרווח הזה ב-22 אגורות ממחיר ליטר בתחנות בתדלוק עצמי וב-15 אגורות בתדלוק מלא. ההחלטה כפופה עדיין לשימוע ציבורי וחברות הדלק צפויות להתנגד לה בכל הכוח - באיומים בפיטורי עובדים, בביטול הנחות ומבצעים וככל הנראה גם בעתירה לבג"ץ.
האופן שבו התקבלה ההחלטה הוא תולדה אופיינית של תחלואי מערכת קבלת ההחלטות הציבורית בישראל: קודם ממנים ועדה מקצועית. הוועדה יושבת חצי שנה, בודקת את הנושא מכל זווית אפשרית, מסתבכת עם המאזנים של החברות, נקלעת להידיינויות אינסופיות ולא מצליחה לקבל החלטה. הפוליטיקאים רואים שהעסק נתקע ולא יודעים מה לעשות. מגיעים יושבי המאהל בשדרות רוטשילד ומכתיבים להנהגה דד-ליין: פתרון אינסטנט נגד עליית מחיר הבנזין בחודש הבא או כותרת ראשית בעיתון יום המחרת, שתתדלק את הזעם הציבורי נגד הממשלה. ראש הממשלה נלחץ ומלחיץ את האוצר, שלוחץ על משרד התשתיות להוציא החלטה באופן מיידי. את החשבון קיבלו חברות הדלק, לא לפני שקראו בעיתון את פסק הדין נגדן.
2. העונש
בענף הדלק העריכו היום (ד') כי הורדת מרווח השיווק ב-20 אגורות, ואפילו במחצית הסכום, צפויה להעביר שלוש מתוך ארבע חברות הדלק הגדולות מרווח להפסד. פז תצליח ככל הנראה לשמור על רווחיות מינימלית. החישוב פשוט. קחו לדוגמה את סונול, חברה שמוכרת כ-800 מיליון ליטר בנזין בשנה. 10 אגורות פחות במרווח השיווק הן אובדן רווח נקי של 80 מיליון שקל עבור חברה שהרווח השנתי שלה אינו חוצה את קו ה-60 מיליון שקל. הורדה של 20 אגורות שווה לפי אותו חישוב גס להפסד של 100 מיליון שקל בשנה. עוד טוענות חברות הדלק, ובמידה של צדק, שבעונש היו צריכים לחלוק איתן גם בתי הזיקוק ויתר החוליות בשרשרת.
3. האם העונש צודק?
על פניו נראה כי הורדת המרווח היא גזירה שחברות הדלק אינן יכולות לעמוד בה. במחשבה נוספת - זבש"ן. מרווח השיווק אמור לכסות את כלל הוצאותיהן של החברות ולהבטיח להן רווחיות תפעולית מינימלית. הוא נקבע לפני עשר שנים, בתקופה שבה מכירת הדלקים הייתה מקור ההכנסות הקבוע היחידי של חברות הדלק. במשך השנים שמר המרווח על ערכו הריאלי ואף גדל במקצת. אלא שמאז 2001 התחוללה מהפכה בעסקי הדלק: לכל אחת מהחברות יש כיום רשת חנויות נוחות עם כ-200 סניפים בממוצע. החנויות הן מנוע הצמיחה העיקרי של החברות, כיוון שהרווחיות שלהן גבוהה בהרבה מזו של רשתות השיווק הגדולות. לכוס קפה בחנות נוחות, למשל, יש שולי רווח של 100% ויותר. מקום חניה נוסף שווה עוד 3% במחזור. הוועדה המקצועית שבחנה את מרווח השיווק ניסתה לבודד את עסקי חנויות הנוחות מעסקי מכירת הדלקים, אך חברות הדלק התנגדו - המתדלק מפעיל גם את מכונת הקפה, הסבירו. הנימוק הזה רק מחזק את ההיגיון שבהפחתת מרווח השיווק. מי שקונה בחנויות הנוחות, בדר"כ הגיע כדי לתדלק, ולכן קיצוצו של מרווח השיווק הוא גזירה שיש היגיון בצידה.
