מועצת הצמחים ומועצת הירקות מנפחות את מחירי הירקות והפירות ב-25% במחירון היומי שהן מפרסמות - כך טוענים סיטונאים ומשווקי ירקות ופירות בשוק הסיטונאי בצריפין. לטענתם, המחירים המוצגים בשבועות האחרונים במחירון היומי גבוהים באופן משמעותי מהמחירים שדורשים בפועל הסיטונאים בשוק עצמו.
המחירון, המכונה "התקליט" (בעבר היה הודעה קולית), מתפרסם באתר האינטרנט של מועצת הצמחים מדי יום ב-7 בבוקר, והוא הבסיס למחיר שהרשתות הגדולות משלמות לחקלאים הקשורים עמן בהסכמים ישירים.
איך נקבעים מחירי המחירון? סוקר אחד מטעם מועצת הצמחים מלקט לפנות בוקר מחירים ממדגם של סיטונאים בשוק בצריפין ומעביר אותם למועצה.
זה שנים שסיטונאים ומשווקים טוענים כי השיטה אינה רצינית, וכי לא ייתכן שאדם אחד, בסקירה מדגמית, יחליט על גורלם של עשרות מיליוני שקלים שמשלמים צרכנים בחנויות הירקות, בשווקים וברשתות. לטענתם, שיטת קביעת המחירון דומה לקביעת שער מניה אחרי שהסתיים המסחר, על יסוד דיווח רטרואקטיבי של כמה ברוקרים.
עד היום טענו הסיטונאים כי מחירי המחירון מוטים הן כלפי מעלה והן כלפי מטה, באופן אקראי או בעקבות מניפולציה מזדמנת בשוק, אך כעת הם טוענים כי קיימת מגמה ברורה "לנפח מחירים בלי קשר למה שקורה בשוק, לטובת המגדלים".
הסוקר הוחלף, הכותרת שונתה
לפני שבועות ספורים, בהתרעה של כמה שעות, הוחלף הסוקר של המועצה, שלמה להב, בסוקר חדש - נחום בוכריס. במקביל, שינתה מועצת הצמחים את כותרת המחירון: בעבר צוין במפורש שהמחירים הם מחירים סיטונאיים אינדיקטיביים של השוק בצריפין, ואילו כעת מצוין כי מדובר במחירים סיטונאיים ארציים, אף שבשום שוק סיטונאי במדינה, מלבד בצריפין, אין סוקר יומי מטעם המועצה.
לדברי שרון דרור, בעל חנויות ירקות בבני-ברק ובהרצליה, "סוקר המחירים בא לכאן סתם, כי את המחיר הסיטונאי קובעים בעצם במועצה, כמו שנוח למגדלים. המחירים במחירון בשבועות האחרונים גבוהים בהרבה ממחירי השוק הסיטונאי האמיתיים, לפעמים ב-50%".
"מסתובבים בשוק המזון מיליארדים, על-פי סקר חלקי ולא מקצועי של איש אחד בשוק אחד, סקר שקובע גם את מדד המחירים לצרכן", טוען אמיר לוי, בעל חברת שיווק. "זה פועל נטו לטובת רשתות השיווק, שמבחינתן הירקות הם רק מוצר אחד מתוך אלפי מוצרים. עושים לצרכנים כאילו מבצע על 4 ירקות זולים, ומשחילים את הצרכנים בשאר הירקות והפירות במחירי רצח - למשל בתפוחי עץ, שמוכרים אותם תמיד לפחות ב-10 שקלים לקילו, בעוד בשוק הסיטונאי מוכרים אותם ב-6-7 שקלים לקילו. אם הצרכנים לא יהיו עצלנים ויקנו ירקות ופירות רק בשוק - הם ישלמו חצי מחיר, והרשתות ייאלצו להוריד מחירים באופן דרסטי".
"לא מדובר בתופעת טבע"
"מה אפשר להגיד, אם אני מראה לסוקר שמכרתי פלפל ב-2 שקלים לקילו, כמו שמכרו בכל השוק, והוא מוציא תקליט עם מחיר של 3.5 עד 4 שקלים לקילו - אין לי ספק שיש לו הוראה מלמעלה להעלות מחירים לטובת העסקנים במועצה", אומר ג'מאל גאנם, סיטונאי בשוק. "התקליט הזה נועד רק לרשתות, כדי שיהיה להם מחיר קבוע מול החקלאים שלהם. השוק הסיטונאי הולך ונמחק, וכשהוא יימחק סופית ויחוסלו גם החנויות - הרשתות ישלטו לחלוטין גם בחקלאים וגם במחירים לצרכן".
שאול שבע, מזכיר ארגון הסיטונאים, אומר: "כדי לנסח זאת בעדינות, אומר שבשבועות האחרונים המחירים בתקליט אינם משקפים את המחירים הריאליים בשוק, הנמוכים בלפחות 20% מהמחירים שבתקליט. האם המגמה הזו מוכתבת מלמעלה במועצת הצמחים או מועצת הירקות? שום דבר לא נעשה בידי שמים ולא מדובר בתופעת טבע. אחרי הכול, את המחיר קובעים במועצת הצמחים".
לדברי סיטונאים, ניסיונותיהם לברר עם הסוקר נחום בוכריס את שיטת קביעת מחירי המחירון, נענו בתגובה: "במועצה אמרו לי לא להגיב ולא לדבר על המחירים שהם קובעים".
"בוכריס עושה עבודה טובה"
ב-8 בספטמבר, לפנות בוקר, בדק "גלובס" את המחירים אצל כמה סיטונאים, שאצלם גם נעשה הסקר של מועצת הצמחים. ב-10 מוצרים מ-40 המוצרים שמחיריהם נקובים במחירון המועצה, התגלו פערים גדולים בין ממוצע המחירים שדרשו הסיטונאים בשוק עצמו לבין המחירים שהופיעו במחירון.
"גלובס" הפנה לצבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים, שאלות לגבי פערי המחירים ואת הטענה כי הסוקר להב הוחלף בבוכריס כחלק ממגמה של ניפוח מחירים. "אני דוחה את האמירות האלה מכל וכול", ענה אלון. "אין לנו שום כוונת מכוון לדברים כאלה. הסיטונאים, כמו החקלאים, צריכים לקבל את מה שאנחנו מפרסמים כעובדה.
"החלפנו את שלמה להב מטעמים אחרים, ואנחנו עוקבים אחרי העבודה של נחום בוכריס, והוא עושה עבודה טובה. אני מצטער שכל הסיטונאים, ולעתים גם החקלאים, מלינים על הפרסומים שלנו, אבל מה שאנחנו מפרסמים זה התיאור המדויק של הממוצע של מה שקורה בשווקים באותו בוקר".
