שאלות כמו 'מיהו המשקיע הנכון' ו'מי היזם שכדאי להשקיע בו', מטרידות משקיעים ויזמים מדי יום. מאחר שלא מדובר במדע מדויק, כולם היו רוצים מדריך שינחה אותם איך לבחור את המשקיע והיזם הטובים ביותר.
ג'ף בוסגאנג, יזם לשעבר וכיום שותף בקרן פליי-ברידג' קפיטל, כתב השבוע פוסט משעשע בנושא, שנשען על ארוחת הבוקר האמריקנית - ביצים ונקניק האם (עשוי מבשר חזיר - ב.פ). "אם ברור שהביצה היא צד מעורב, ההאם הוא ממש מחויב".
הכוונה היא שאנשי ההון סיכון הם הביצה, והיזמים הם הנקניק שלידה, כך, המשקיעים בחברות הם גורם מעורב וישרדו גם אם המיזם ייכשל, אך עבור היזמים הצלחת המיזם היא קריטית.
בוסגאנג אומר שהוא אוהב להשקיע ביזמים שהם "נקניק": "יזמים שהם מחויבים למיזם ולצמיחתו לחלוטין, כאלה שלוקחים סיכונים".
איך יודעים אם יזם הוא "נקניקי"? בוסגאנג מפרט כמה כללי אצבע. יזם "נקניקי" לא יעדיף להתפטר מהמשרה הקבועה שלו רק אחרי שיקבל את כספי ההשקעה; הוא יעדיף לבצע את תפקיד הנשיא או המנהל התפעולי בעצמו עד שהחברה תגדל, ולא למנות אדם אחר לכך; וכן יסכים למנף את רשת הקשרים האישית והמקצועית שלו לטובת גיוס הון או עובדים לחברה.
על-פי בוסגאנג, אם היזם מחויב לחלוטין ומוכן להעביר גם את המשפחה שלו למקום חדש, אם הוא יוצא החוצה לחזית ועושה עבודת שטח בשוק היעד, אם יש לו כמה שפחות תחביבים או עיסוקים שאינם המיזם החדש, ואם הוא לא התעשר עדיין או שהתעשר באופן שפוטר אותו מהצורך לעבוד, הוא "נקניק" משובח.
בוסגאנג מזהיר את הקולגות בקרנות ההון סיכון לא להשקיע בחביתה אלא בנקניקים, ומסיים בבדיחה: "בעיני המשקיעים הפוטנציאלים, תתפלאו לגלות שהביצים פחות כשרות מהנקניק".
בריונות תקשורתית
מייקל ארינגטון פוטר השבוע מטק-קראנץ', הבלוג שהפך למקום שבו מתעדכנים על החדשות בסיליקון ואלי ובמחוזות היי-טק אחרים בעולם. מייקל ארינגטון, המייסד, הבעלים, העורך והכותב הראשי הפך במהירות לסלבריטי בתחום.
בכנס DLD 2009 שנערך במינכן, הוא ספג יריקה בפנים מאלמוני. אחרי האירוע הזה הוא לקח כמה חודשים של מנוחה, אך לא לפני שכתב פוסט מטריד ומוטרד, שם העריך שבגלל שהוא מצליח יזמים שונאים אותו.
אין בליבנו על ארינגטון, אבל הוא וטק-קראנץ' מתנהגים כבריונים. למשל, אתיקה מקצועית לא כל כך מעניינת אותו. הוא פוטר ממשרתו כי סירב להתנתק מקרן ההון סיכון שהקים, ולא הבין שיש בעיתיות בניהול משותף של בלוג הכותב על חברות טכנולוגיה וקרן הון סיכון שמשקיעה בחברות הללו.
באשר לטק-קראנץ', הבלוג ידוע כמי שלא מכבד "אמברגו" - מושג מקצועי שמאפשר לחברות להעביר לעיתונאים המסקרים את התחום מידע וחדשות ולבקש מהם לפרסם את המידע רק אחרי שעה מסוימת.
יזמים ומנהלי חברות חוו על בשרן את החוויה הלא נעימה, כאשר טק-קראנץ' ישר העלה לאוויר ידיעות, מבלי להתחשב בבקשת החברה. יזמים שהתלוננו זכו למענה היבשושי: "טק-קראנץ' לא מכבדת אמברגו".