בעלי הבית: האדריכלית דנה אוברזון, בתו של מעצב האופנה גדעון אוברזון. "נולדתי בארץ, בת להורים ילידי איטליה. אבי מעצב אופנה ובגדי ים, ואמי ניהלה את מפעל הבגדים שלו לאורך השנים. תמיד הייתי חלק מעולם העיצוב, כבר כתינוקת ישבתי על שולחן הסיכות וראיתי את אבא שלי גוזר ומצייר".
הבית: דירה ברמת השרון. 200 מ"ר ועוד 200 מ"ר מרפסות בשני מפלסים. נמצאת בבניין מגורים שנבנה בשנות ה-70 באזור המאופיין בבנייה נמוכה. "התכנון החל בחיבור שתי יחידות דיור בקומה העליונה, שיצר דירה רחבה בעלת ארבעה כיווני אוויר, עם נוף פנורמי הכולל את הים ממערב ואת הרי השומרון ממזרח. להבדיל מבתים גדולים או ממרפסות קטנות שאינן שימושיות, הרעיון 'לחיות על הגגות' התאים לאופי הדירה ולנו. בהתאם, מרפסות חיצוניות גדולות עוטפות את חזיתות הבית וחובקות את החללים הפנימיים".
העיצוב: "תפיסת ה'חיים על הגגות' באה לידי ביטוי בשימוש שעושה הדירה עם מה שמחוץ לגבולותיה. תחושת המרחב נוצרת הודות לחלונות הגדולים שנותנים אשליה של גובה, ודרכם הבית נשטף באור טבעי במשך רוב שעות היום. הפרגולות הממשיכות את קו התקרה כלפי חוץ מגדילות את החללים הפנימיים. שימוש בחתך הקיר באזור המטבח מרחיב את גלישת החלל אל החוץ: כלפי פנים החתך משמש ארון ובר, וכלפי חוץ הוא מייצר אזור ישיבה".
הסגנון: "יצירות האמנות ופריטי האספנות שעוברים איתי מדירה לדירה הובאו בחשבון בתכנון כנקודות המיקוד בחלל. האוסף מורכב מפריטים ישנים שלוקטו במשך השנים, ובהם גם פסלים של אבי, המספרים כל אחד סיפור משלו. ביניהם ישנו פסל חישוק שאני אוהבת במיוחד. פריטים אלה מעניקים לבית נופך ייחודי ואישי, שמתחבר לשאיפה להתרפק על העבר ולהתבונן בו מתוך כבוד".
חומרים: "בבחירת החומרים והצבעים היה רצון להיצמד אל הישן והטוב. כמו בסרט שחור-לבן, ביקשתי לייצר תחושה של משהו מוכר, דהוי, לא מאיים, כשהריהוט ויצירות האמנות מספקים את כתמי הצבע. האדריכלות נותרה כרקע שאינו משתלט, ונותן מקום לפריטים הייחודיים ולאוספים. ריצוף המבואות והמרפסות בשטיחים מצוירים מעניק לבית לבוש שמעגן אותו באקלים הים תיכוני".
פינה אהובה: "אלמנט עיצובי שמוסיף לאמירה האישית הוא ריצוף המבואות והמרפסות באריחי בטון מצוירים, שנעשו על פי הזמנה ביבוא אישי מטורקיה. בדרך זו התאפשר ייצור של תבניות ופלטות צבעים לפי הצורך ולפי הטעם האישי. יש לי חיבה רבה למבואות - כמקומות שמייצרים תחושה של התכווננות, השהיה, מעבר בין מצבים. חלל המבואה של הדירה יוצר חוויה כזאת, של שהות במעבר מהאזורים הציבוריים אל חדרי השינה. יתרונה של המבואה גם בדיאלוג החזותי שהיא מנהלת בין חללי הבית השונים".