ארגון קרנות ההון סיכון האמריקני (NVCA), בשיתוף חברת המחקר דאו ג'ונס ונצ'ר סורס, פרסם באחרונה דוח מקיף שמלמד על העוסקים בהון סיכון, ובעיקר במוצא ובמגדר שלהם. המחקר בדק 600 עובדים בקרנות הון סיכון בתפקידי השקעות ואדמיניסטרציה.
הממצאים לא מפתיעים כלל. כמו בהרבה תחומים אחרים בארה"ב שבהם יש כסף גדול, הגברים הלבנים ישובים על הקופה. הדוח מצא כי 89% מהעוסקים בהשקעות בקרנות הם גברים, ורק 11% מהן הן נשים. כשיורדים קומה אחת בסולם הדרגות, אפשר לראות קצת יותר גיוון מגדרי. 79% ממנהלי הכספים, אנשי השיווק ויחסי הציבור הם גברים; 87% מתוכם הם גברים לבנים בני פחות מ-30.
בהון סיכון האמריקני אולי לא נותנים לנשים לשחק בכסף הגדול, אבל שמחים לקשט בהן את המשרדים. 62% מהצוות האדמיניסטרטיבי בקרנות ההון סיכון הן נשים. כמשקיעות, נשים מופיעות יותר בתחומי מדעי החיים (15%), קלינטק (18%), ו-IT (12%).
עוד נתון שעלה מהדוח מראה כי בארה"ב 95% מאנשי התעשייה הם אזרחי ארה"ב; 2% מהם אזרחים קנדיים; 1% אזרחי אסיה ו-1% אזרחי אירופה. אנשי התעשייה מעידים שהם עובדים 60 שעות שבועיות, ו-44% מהם נשואים.
בנוסף, המחקר מראה כי 85% מאנשי ההון סיכון בארה"ב חברים בלינקדאין, 62% מהם מחזיקים גם חשבון פייסבוק ו-33% בעלי חשבונות טוויטר.
בישראל: גברים אשכנזים
בישראל לא נערך מחקר מייצג, אבל אפילו היכרות שטחית עם התעשייה הישראלית מספיקה לקבוע כי הרוב המכריע של מנהלי הקרנות בישראל הם גברים אשכנזים בגילאי 40-65.
לנשים אין ייצוג משמעותי בענף - רותי אלון ורונה שגב-גל מפיטנג רנה שאינסקי מכרמל והדר רון מ-IHCV הן שארית הפליטה לייצוג הנשי המידלדל בהון סיכון הישראלי. גם המגזר הערבי אינו זוכה לייצוג בקרנות ההון סיכון המקומיות.
שלמה קליש היה דוגמה יוצאת דופן לחרדי שניהל קרן הון סיכון, אבל בשנים האחרונות הוא הוריד הילוך. קליש היה גם שותף לקבוצה לא קטנה של טייסים לשעבר שמנהלים קרנות, לדוגמה חמי פרס, ואהרון מנקובסקי.