שר הביטחון אהוד ברק, שהביע לאחרונה תמיכה חוזרת ונשנית להגדלת הגירעון ב-0.9% כדי לתת מענה לדרישות החברתיות ולהגדיל את תקציב הביטחון, אומר היום (ב') כי ישראל נמצאת במצב של "סערה מושלמת".
בוועידת ישראל 2011 של "גלובס" אמר ברק כי "האביב הערבי הוא אירוע המשמעותי ביותר מאז קריסת האימפריה העותמנית לפני 100 שנה. עמים שלמים קמים ומפילים ארצה רודנים, ויש איום של תנועות איסלמיסטיות".
לריכוז כל הידיעות מוועידת ישראל לעסקים 2011 - לחצו כאן
ברק דיבר על "מימד גובר של אי-ודאות" והדגיש: "מה שבטוח הוא שכלום לא בטוח". הוא הביע תקווה שבטווח הארוך הדמוקרטיה תשתלט על העולם הערבי, אך אמר כי לעת עתה המצב מסוכן. ברק עקץ את שטייניץ כשאמר: "אישי ציבור שסבורים שהסיכונים לישראל קטנו - ושמעתי גם כאלה - טועים".
ברק כינה את המחאה החברתית "אירוע חשוב ומרגש, מחאה של עמוד השדרה של החברה הישראלית שחש שהחוזה שלו עם הממשלה ועם המדינה הופר ואינו מכובד, שהסולידריות שאפיינה אותנו כחברה לאורך עשרות שנים, נפרמת והולכת". הוא טען כי המחאה היא הזדמנות 'לעשות ניו-דיל כלכלי-חברתי', כלומר לתקן את הסדר הכלכלי-חברתי בישראל".
ברק אמר שפגיעה בתקציב הביטחון בשלב זה יהיה חזרה על טעויות שהובילו למלחמת לבנון השנייה ב-2006: "עמדתי ברורה - ביטחון הוא תנאי לקיום ועם כל הכאב הוא קודם לאיכות הקיום. יש תמיד דרך להתייעל אבל המענה לצרכי היסוד הוא תעודת הביטוח של ישראל, לבטח בסביבה עמו המזרח התיכון. חיוני להיענות למחאה החברתית ואם לא נענה לה נראה אותה בגרסה קשה יותר בהמשך. אך באחריות ובשיקול דעת יש להגן קודם כל על הרקמה האנושית והמשקית".
"להגדיל את תקרת ההוצאה באופן מתון"
אז כיצד ניתן לענות על הצרכים החברתיים במקביל לצרכים הביטחוניים? לפי ברק, יש להגדיל את הגירעון, להגדיל את ההשתתפות בשוק העבודה ולהילחם בהעלמות מס. "אני אומר להגדיל את תקרת ההוצאה באופן מתון ואם אי אפשר - אז להרחיב את הגירעון ב-0.9%. זה מייצר 7 מיליארד שקל בשנה, על פני 5 שנים זה יוצר 35 מיליארד שלדעתי מאפשרות לענות לדוח טרכטנברג ולצרכי הביטחון שאת חלק מהם אי אפשר להסביר לציבור".
ברק הבהיר כי "מדינה, כמו משק בית, לא יכולה להתקיים מעבר למה שהיא מכניסה. אבל כמו בבית, כשהגג דולף קודם כל מתקנים ואז עושים חשבון. כשמישהו מבני המשפחה חולה קודם כל מרפאים אותו ואז עושים חשבון. כדי לשרוד ולהמשיך לייצר ולשגשג אנחנו חייבים קודם כל להגן על הרקמה האנושית והרגשית, תוך הקשבה לשווקים - אבל לא להיפך".
"יש שקיפות בתקציב הביטחון"
ברק ציטט את נשיא ארה"ב בתקופת מלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, כשאמר: "אין לנו ממה לפחד אלא מהפחד עצמו", ואמר כי יש "להימנע מקיבעון מחשבתי". ברק, כידוע, חלוק בעניין הגירעון עם אנשי האוצר, רה"מ נתניהו והנגיד סטנלי פישר, אך ציין כי "נגיד אירופי לשעבר אמר לי פעם, 'כשנגידי בנקים מרכזיים מדברים הם לא בהכרח אומרים מה שהם חושבים אלא את מה שהם חושבים שנגיד בנק מרכזי צריך לומר'".
הוויכוח הגדול ביותר בימים אלה בין האוצר לביטחון הוא על השקיפות בתקציב הביטחון, וברק תקף את שטייניץ בהקשר זה ואמר: "יש שקיפות בתקציב הביטחון והשיח על ההתייעלות הוא פופוליסטי. מה שחסר באמת הוא עמידה בתקציב ביטחון ריאלי. האוצר לדאבוני לא עומד בסיכומי העבר, כולל הסיכומים של רה"מ וזה עניין של מיליארדי שקלים. האוצר פונה לפופוליזם קולני שפוגע באנשי הקבע, גמלאי צה"ל ובביטחון המדינה".
ברק תקף גם את ה"חורים" בדוח טרכטנברג ואמר שהדוח "לא מספק מענה לצרכים בסיסיים כמו מעונות יום וחינוך חינם עד גיל 3, או פתרון לסוגיית עובדי הקבלן. הרי בניית מעונות זה לא צעד של צדקה, זה חלק מהגדלת ההשתתפות של נשים בשוק העבודה".
"ממשלה צריכה לנהוג בהרחבה מבוקרת עכשיו שתתברר כצעד נכון"
לאחר שהאשים את האוצר בפגיעה בביטחון המדינה, ברק המשיך לתקוף את אנשי האוצר באופן חריף: "שמירה על מסגרת התקציב בכל מחיר מזכירה לי אלמנטים דתיים יותר מאשר שיקולים הנוגעים למאקרו-כלכלה. הגישה הזו מסוכנת בעיניי. כמו שבתחום שלי לא ממתינים שהאויב נכנס לתעלה ואז תוקפים אלא רואים אותו מרחוק ואז תוקפים - כך צריך לנהוג גם בתחום הכלכלי. ממשלה צריכה לנהוג בהרחבה מבוקרת עכשיו שתתברר כצעד נכון".
המתקפה על שטייניץ לא נפסקה כאן, והוא התייחס לאיומים ולתסריטי האימה שמפזר שר האוצר: "אני קורא טורים של רוביני, שטיגליץ וטיומקין בעיתונים זרים... אני שומע מה שאומרים אצלנו שנהיה כמו יוון. נו באמת, יוון דומה למה שקורה אצלנו? איסלנד דומה למה שקורה אצלנו? שום דבר לא דומה אלינו, כל מקום זה דבר אחר ואני מוכן לעבור עם כל מי שרוצה על המספרים. יש לנו מרווח תמרון עם הריבית כמו שסטנלי אמר, יש לנו חשבון שוטף טוב יחסית למדינות אחרות. אירופה? אנחנו לא שם.
משרד האוצר טועה ולא מבין את המציאות הכלכלית. הידוק בלתי שקול מסוכן בדיוק כמו הרחבה בלתי שקולה. המוקד הוא שכל ומעשיות. קיצוץ בביטחון בעת הנוכחית ואל מול המחאה החברתית גובל באי תבונה מאקרו-כלכלית. מי שסבור כי כעת לא ניתן בשום מקרה להגדיל את הגירעון - עשוי למצוא את עצמו מול מצב מסוכן בהרבה בו הוא יידרש להרחבה אך בנקודה שבה הממשלה איבדה את אמון השווקים ואיבדה את השליטה במצב".
