לישראל יש הצדקה מלאה, הן חוקית והן מוסרית, להגן על עצמה מהפיכתה של איראן לגרעינית. כך אמר פרופ* אלן דרשוביץ, מהמשפטנים הבולטים בעולם ומרצה למשפטים באוניברסיטת הרווארד, בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס". בדברים שאמר דרשוביץ אמש (א*) בשיחה עם פרופ' דוד מנשרי, נשיא המרכז האקדמי לעסקים ומשפט, ודירקטור באקדמיה למען השלום במזה"ת (SPME), והבוקר (ב*) עם ערד ניר, עורך חדשות החוץ, מנחה, וראש דסק חדשות החוץ של חדשות ערוץ 2. בוועידה ציין דרשוביץ, כי גם אם החלטה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן לא תהיה נכונה מבחינת ישראל, הרי שהוא עצמו יגן בכל פורום אפשרי על זכותה החוקית והמוסרית של ישראל לפעול כך.
אני חושש מפרשנויות שונות של האיום האיראני. הקווים האדומים של ישראל שונים מאלה של ארה*ב*, אמר דרשוביץ. *לישראל אין את הכוח הצבאי של ארה*ב. לאמריקנים יש יכולת להמתין זמן רב יותר, ויכולתה של ארה*ב לסבול איראן גרעינית היא רבה יותר מזו הישראלית. אובמה אמר שארה*ב לא תסבול איראן גרעינית, אך הייתי רוצה לשמוע זאת גם ממזכירת המדינה, הילארי קלינטון. כעורך דין אני אומר שלישראל יש זכות מלאה, חוקית ומוסרית, למנוע מאיראן להפוך לגרעינית. אבל הזכות לעשות זאת לא אומרת שזו גם ההחלטה הנכונה".
דרשוביץ מוסיף כי *אני חושב שהממשל האמריקני הציב את עצמו כמתנגד לנתניהו. יש בממשל אנשים שהיו מעדיפים לראות ראש ממשלה אחר בישראל. אבל זה לא עניינה של ארה*ב מי ראש הממשלה בישראל. מישהו בארה*ב אמר פעם: 'מה הבעיה עם ישראל? לעזאזל, זו דמוקרטיה, אי אפשר להרים טלפון לראש הממשלה ופשוט להגיד לו מה לעשות'. כל ממשל אמריקני בשנים האחרונות הדגיש את הקשר הבלתי ניתן לערעור בין ארה*ב לישראל*.
"אויבי ישראל
הם ישראלים"
האויבים הגדולים של ישראל הם בדרך כלל ישראלים, כאלה שחיים בישראל ומחוץ לישראל. הם אלה שמנסים להפוך נושאים מורכבים לפשטניים. אני רק רוצה לעורר דיון אמיתי. כל עוד הדיון מתקיים בתנאים סבירים, ישראל תנצח, כי האמת היא תהליך, דמוקרטיה היא תהליך.
"הדמוקרטיה לעולם לא תסתיים בישראל כי היא קיימת בליבותיהם של האנשים. גם אם כל החוקים שמוצעים כעת, שאני מתנגד להם, יתקבלו מחר בבוקר, ישראל תהיה עדיין דמוקרטיה חיה וחיונית יותר מבריטניה ומארה*ב. בית המשפט העליון שלכם הרבה יותר טוב מבית המשפט העליון האמריקני - אל תתקנו אותו, הוא לא מקולקל*.
"מהעיתונים אתה מקבל את הרושם, שבתוך שישה חודשים מצרים תהיה הדמוקרטיה הזוהרת ביותר בעולם, יותר מארה*ב, וישראל תהיה בדיוק כמו איראן. האחריות על כך שהדיון יהיה מורכב יותר היא על האקדמאים.
לימדתי עשרות שנים בהרווארד ומעולם לא פגשתי אנשים פחות אמיצים מאשר סגל ההוראה. הם מפחדים שהם לא יהיו פופולריים, שלא יתייחסו אליהם כסופרסטארים אקדמיים. ההתנגדות שלי היא למרצים שתומכים בישראל אבל מסרבים לדבר*.
אני לא זוכר שנאה כלפי האפרטהייד שהיה בדרום אפריקה כמו זו שאני רואה היום נגד ישראל בקמפוסים בארה*ב. ישראל מקבלת מנה של שנאה שלא הייתה קיימת אפילו כלפי המשטר של היטלר או של מוסוליני. 20% זה באשמת המדיניות הישראלית, ו-80% מקורם בשנאה בלתי רציונלית.
"אני התנגדתי למבצע עופרת יצוקה ולמלחמת לבנון השנייה, אבל לאיש לא אכפת. כל מה שאני מקבל בקמפוסים בארה"ב היום הוא שאני ציוני פשיסט, אני אויב הציבור מספר אחת. אם מחר נכרות הסכם שלום עם הפלסטינאים, זה ישנה מעט את הדיון, אבל לא באופן מהותי. זה כבר לא דיון על 1967 אלא על 1947. על טיהור אתני*.
אם ישראל לא הייתה מדינת הלאום של העם היהודי, לא הייתה כל בעיה. אינני חושב שישראל צריכה להיות מדינה יהודית, אלא מדינת הלאום של העם היהודי. ישראל היא דמוקרטיה חילונית, זו מדינה מערבית, שהיא בת-ברית של ארה*ב. כל הדברים האלה קשים לשמאל הקיצוני".
"אקדמאים צריכים להיות צעד קדימה"
דרשוביץ ממשיך ומסביר כי *המלחמות של היום אינן מתקיימות רק בשדה הקרב, יש שימוש במחשבים, במדיה".
האקדמאים צריכים להיות צעד אחד לפני מה שקורה, עלינו לצפות מה הבעיות המשפטיות והמוסריות. איננו צריכים להטיף, אבל חשוב לצפות אפשרות שצעדים מסוימים יצטרכו להינקט ולבסס את התשתית המשפטית. אינני יודע מה הכללים המשפטיים במקרה של הפצצה כירורגית על מתקני גרעין איראניים, אך עלינו להתכונן לכל אפשרות. לעולם לא צריכה להינקט פעולה על-ידי הממשלה, שהאקדמאים לא חשבו עליה, צפו אותה והתכוננו להשלכותיה*.
בשיחה עם ערד ניר אמר דרשוביץ כי הוא *מתנגד לכל סוג של צנזורה ותומך נלהב בחופש הביטוי. עם זאת, אני מציע שאנשים בישראל ייקחו אחריות על הרטוריקה המוגזמת שקיימת כאן".
שוויון לנשים בישראל חייב להיות במקום הראשון, כל היתר צריך להתאים את עצמו לעניין הזה. רבנים שמתנגדים לשירת נשים בצבא מונעים על-ידי רעיון אבסורדי שלפיו אם גבר ישמע אישה שרה הוא יתגרה עד כדי כך שהוא לא יוכל לפעול באופן רציונלי. אין לזה שום בסיס בשולחן ערוך או בתלמוד או בתורה. זו לא יהדות טובה, או פסיכולוגיה טובה או פוליטיקה טובה. בואו נבין שהצורך לפשר בין המדינה והדת אינו הופך את ישראל לאיראן*.