בשנים האחרונות חל שינוי - מהפך כמעט - בענף התביעות הייצוגיות בישראל ובדרך שבה מתייחסים אליהן השופטים. יותר ויותר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות אושרו, יותר פשרות הושגו, וגם הערות של שופטים בפסקי-דין ובבתי המשפט הצביעו על שינוי מסוים בגישתם לתובעים הייצוגיים ולבאי-כוחם. תרומתו של חוק התובענות הייצוגיות החדש יחסית - שנכנס לתוקפו ב-2006 ובין היתר הרחיב את העילות להגשת בקשה לתובענה ייצוגית - מורגשת זה מכבר בבתי המשפט.
סקר ייחודי, שערך עו"ד אסף פינק ממשרד עוה"ד יעקב פינק, זו השנה השנייה ברציפות, הכולל סיכום שנתי של כל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל ב-2011 מוכיח במספרים את מה שהרגשנו: העידן החדש בתובענות הייצוגיות כבר כאן.
מה זה אומר? קודם כול - יותר תביעות; וכמו כן - תג מחיר גבוה יותר לכל תביעה; וגם - פיצוי גבוה יותר לתובעים ולבאי-כוחם, אם אכן נמצא שתביעתם מוצדקת. מתברר, כי כיסם של אלה מתחיל אט-אט לתפוח על חשבון תאגידים וגופים בנקאיים "סוררים".
הסקר מציג את חמש התובענות הייצוגיות שבהן ניתן השנה סכום הפיצוי או ההשבה הגבוה ביותר לתובעים, ושכר-הטרחה הגבוה ביותר לבאי-כוחם: את הסכום הגבוה ביותר, פיצוי בסך 45 מיליון דולר לבעלי המניות מקרב הציבור בחברת מכתשים-אגן, גרף דב כהנא במסגרת התביעה הייצוגית שהגיש נגד קבוצת כור בעסקת המכירה של מכתשים-אגן לחברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה.
בהסכם הפשרה נקבע כי התובע כהנא ועו"ד יצחק אבירם יקבלו 3.6 מיליון דולר (כ-12.4 מיליון שקל), שהם כ-8% מסך סכום הפשרה. כהנא יקבל 1.35 מיליון דולר (4.65 מיליון שקל), ואבירם 2.25 מיליון דולר (7.8 מיליון שקל). זהו הסכום הגבוה ביותר שקיבלו עותרים בתביעה ייצוגית שהוגשה בישראל.
אנחנו עוד לא באמריקה
במקום השני ברשימת "חמשת מתעשרי הייצוגיות" מככבים עוה"ד גיל רון וחוי קליין, שזכו לשכר- טרחה שמן בסך 2.2 מיליון שקל, לאחר שייצגו את טל פתאל וחברת יוסי שזר בתביעה ייצוגית נגד סלקום, בגין חיוב על שירות פירוט שיחות בחינם. מה שהביא אותם למקום השני היה הפיצוי שסלקום חויבה לשלם ללקוחותיה: 22 מיליון שקל. סלקום אף חויבה לשאת בהוצאות התובעות בסך 10% מסכום ההשבה (2.2 מיליון שקל) ולשלם לכל אחת מהתובעות הייצוגיות 100 אלף שקל.
במקום השלישי בגובה הפיצוי שנפסק, נמצאים רוני סולדובניק ובא-כוחו, עו"ד גיל פלד, שהוציאו, במסגרת הסכם פשרה, מבנק הפועלים, הבנק הבינלאומי, בנק לאומי למשכנתאות, בנק מזרחי-טפחות, בנק ירושלים, וחברות הביטוח מגדל וכלל, פיצוי בסך 17 מיליון שקל לעמותות לטובת הציבור. בעוד התובעים קיבלו פיצוי בסך כ-600 אלף שקל, גרף עורך דינם, פלד, 2.3 מיליון.
במקום הרביעי בדירוג נמצא סכום הפיצויים ששילמה חברת בזק (כמעט 17 מיליון שקל), במסגרת תביעה שטענה כי בזק גבתה מכמיליון לקוחות, הוצאות גבייה לחשבונות טלפון שלא שולמו במועד, בלי שבוצעה כל פעולת גבייה מצדה. עוה"ד בועז וילנסקי ואביחי רז, שייצגו את התובעים, גרפו לכיסם 2.3 מיליון שקל. התובע, יובל קיכל, קיבל גמול צנוע יותר של כ-262 אלף שקל.
את החמישייה המובילה, סוגרת הוט ששילמה כ-20 מיליון שקל בשווה כסף ללקוחותיה, חיים ומרב פלזנר, במסגרת תביעה נגדה בגין זמני המתנה ארוכים לקבלת שירות לקוחות טלפוני (הוט התחייבה להקים מערכת שירות לקוחות חדשה, ולתת הטבה לכל מנוייה). התובע הייצוגי קיבל גמול של 150 אלף שקל, ועורך הדין קיבל שכר-טרחה בסך 600 אלף שקל.
מהרשימה הזו עולה שאנחנו עדיין לא באמריקה, וטרם הגענו למצב המתואר בספרו של ג'ון גרישם "מלך הנזיקין", שבו סנגור ציבורי בוושינגטון הבירה מתעשר בין-לילה כמעט לאחר שהוא נכנס לתחום התובענות הייצוגיות, ועורכי הדין בתחום הופכים למיליארדרים הודות לגמול בתובענות הייצוגיות, ואף מתחרים למי יש את האחוזה הכי מפוארת ואת המטוס הפרטי הגדול ביותר. זאת אמריקה. ובכל זאת, בקנה-מידה ישראלי, כבר ברור שיש שכר ראוי לעמל בתביעות ייצוגיות. מצב שלפני שנים מספר לא היה מובן מאליו.
מהירות סגירת התיק גוברת
אתמול (ד') התקיים הכנס השנתי השני לתביעות ייצוגיות בישראל, שעורך מרכז "הלכה למעשה" להכשרות ולהשתלמויות מקצועיות. במסגרת הכנס, הציג עו"ד פינק את המחקר שלו, המתפרסם לראשונה ב"גלובס".
מהסקר עולה, כי נוסף למגמת העלייה בכספים שמתגלגלים בתחום הייצוגיות, גם מספר התיקים שהוגשו עלה במידה ניכרת: פינק מצא, כי בשנה החולפת הוגשו 607 תביעות ייצוגיות, 3 תובענות בממוצע בכל יום עסקים; שהן 177 יותר תביעות מאלה שהוגשו בשנת 2010 - נתון המשקף עלייה של 40% בהגשת תובענות ייצוגיות לעומת אשתקד.
575 מתוך התביעות הייצוגיות שהוגשו השנה, הוגשו לבתי המשפט המחוזיים, מה שמעיד על סכומי התביעה הגבוהים הנתבעים, יותר מ-2.5 מיליון שקל. בפועל, סכומים דו-ספרתיים במיליוני שקלים הפכו להיות מקובלים בזירה הייצוגיות בשנים האחרונות.
מהנתונים עולה עוד, כי 34 משרדי עו"ד הגישו יותר מ-400 מהתביעות הייצוגיות השנה, המהוות כ-65% מכלל התביעות. 13 משרדים בלבד אחראיים ליותר מ-240 תביעות ייצוגיות שהוגשו - כ-36% מכלל התביעות.
וככל שהתחום מתפתח, גם המהירות שבה נדון או נסגר תיק בנסיבות של פשרה או הסתלקות גוברת. בשנת 2011 נסגרו 208 תביעות ייצוגיות, לעומת 112 בלבד אשתקד. 72 מתוכן הסתיימו בהסתלקות התובעים מהתביעה, 31 נסגרו בהסדרי פשרה שאישרו בתיהמ"ש (לעומת 22 אשתקד) ו-14 בקשות לייצוגית אושרו (לעומת 20 אשתקד); עוד 22 בקשות לאישור התביעה כייצוגית נדחו; ו-20 בקשות הסתיימו בהודעת חדילה מהתיק או בנסיבות מחיקה אחרות.
רק שתי תביעות ייצוגיות הסתיימו השנה בפסקי-דין. פסק-הדין הראשון ניתן בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד מועדון "בלה שלומקינס" בתל-אביב, בשל
אי-אכיפת איסור העישון במועדון. בית המשפט שקיבל את התביעה, פסק 90 אלף שקל פיצויים כתרומה לאגודה למלחמה בסרטן, 15 אלף שקל גמול לתובעים, ו-45 אלף שקל לעורכי הדין.
פסק-הדין השני ניתן בתביעה נגד סלקום על תחילת גבייה בגין פירוט שיחות, שם פסק ביהמ"ש שכר-טרחה בגובה 220 אלף שקל, וגמול לקבוצה בסך 22 מיליון שקל. יצוין, כי על שני פסקי-הדין הוגשו ערעורים לעליון.
מהסקר עולה עוד, כי נכון להיום ממתינים 42 הסדרי פשרה לאישור ביהמ"ש.
מבחינת סכומי הגמול הממוצעים הניתנים לתובעים ייצוגיים ושכר-טרחתם של עוה"ד, כאשר לא מתנהל ההליך, עולה כי בהודעות חדילה מהתיק, הגמול הממוצע הניתן לתובע הוא 35 אלף שקל, ושכר-טרחת עורכי הדין הוא 93 אלף שקל.
ב-17 תביעות, מתוך 22 הבקשות שנדחו, נפסקו הוצאות לטובת הנתבעים. הסכום הממוצע של ההוצאות היה 22 אלף שקל. הנתון כולל את פס"ד אולסייל, שבמסגרתו דחה ביהמ"ש תביעה ייצוגית גדולה שהוגשה נגד 70 גופים הקשורים לאתרי מכירות פומביות באינטרנט, בטענה של התערבות שיטתית ובלתי הוגנת במכירות.
התובעים חויבו לשלם לכל אחד מ-70 הנתבעים הוצאות בסך 25 אלף שקל.
ריבוי תביעות בתחום התקשורת
בסקר נערך גם פילוח התביעות לפי נתבעים, והתוצאות לא מפתיעות. רובנו מכירים את התלונות הרבות של לקוחות חברות התקשורת והכבלים. מתברר, שחלקם למדו להשתמש בכלי הייצוגי כדי "לחנך" את החברות. את חוסר שביעות הרצון שלהם - מהשירות, מהיחס ומהגבייה - ביטאו הצרכנים בריבוי תביעות בתחום התקשורת הזה: מהסקר עולה, כי הוגשו 60! בקשות לתביעות ייצוגיות השנה נגד פרטנר, פלאפון, סלקום ומירס, ועוד 25 תביעות ייצוגיות נגד בזק והוט. גם הבנקים - הבינלאומי, לאומי, הפועלים, מזרחי-טפחות ואף בנק הדואר - היו על הכוונת של הציבור, והם נאלצו להתמודד עם 20! בקשות לתביעות ייצוגיות.
נתבעים בולטים נוספים הם חברת אגד, מכבי שירותי בריאות, ושידורי קשת, שנגד כל אחד מהם הוגשו השנה יותר מחמש בקשות לתובענות ייצוגיות; וכן מפעל הפיס, רשות שדות התעופה, חברת הביטוח מגדל, קבוצת שטראוס ורכבת ישראל, ה"מככבות" עם ארבע תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד כל גוף השנה.
עו"ד יוחי גבע - המוביל בהגשת בקשות לייצוגיות
בזירת ההתגוששות הלוהטת של התביעות הייצוגיות מככבים בשנים האחרונות שלושה צדדים בעיקר: התאגידים הגדולים - שטראוס, תנובה, בזק, הוט, סלקום ועוד; "האזרח הקטן", בכובעו כצרכן, כמקבל שירות או כסתם אזרח מודאג; ועורכי-דינם של שני הצדדים למחלוקת. באי-הכוח של הצדדים המעורבים נחלקו באופן מובהק לפרקליטים המייצגים תובעים ייצוגיים, ולאלה המייצגים את הנתבעים.
המעבר מצד לצד כמעט בלתי אפשרי. כך למשל, אף תאגיד גדול הנתבע בתביעות ייצוגיות לא יפנה ויבקש מעו"ד יוחי גבע, שחתום על עשרות בקשות לתביעות ייצוגיות, שסובבות סביב הטעיית צרכנים, כי ייצגו. כך גם לא נראה את עו"ד ברק טל ממשרד עוה"ד יגאל ארנון, המייצג נתבעים ייצוגיים, בהם גם סלקום, מגיש תביעה ייצוגית נגד חברת תקשורת.
עו"ד פינק בחן גם את ההתפלגות הזו של עורכי הדין משני צדי המתרס, ודירג את המשרדים שכיכבו השנה בריבוי הגשת תביעות ובייצוג הנתבעים מולם.
מהנתונים עולה כי עורך הדין שהגיש הכי הרבה בקשות לתביעות ייצוגיות השנה הוא עו"ד יוחי גבע, שכיכב גם אשתקד בראש הרשימה. אחריו בדירוג, בדומה ל-2010, ממוקמים עורכי הדין אמיר ישראלי ושלמה כהן. במקום השלישי והרביעי (בהתאמה) - בדירוג מספר התביעות שהוגשו השנה - מדורגים משרדים אלמוניים יחסית בזירה הייצוגית (אינם מדורגים כמובילים בתחום בדירוגי הנישות השנתיים): עו"ד חיים כפיר וסאבר נאסר. משרד עורכי הדין צמח-שאשא ממוקם במקום הרביעי, ואחריו מדורג עורך הסקר בעצמו - עוה"ד אסף פינק ויעקב פינק.
קשה להתעלם מהעובדה שאין בהכרח התאמה בין דירוג משרדי הנישה המובילים בתחום (בדירוגי דן אנד ברדסטריט ודירוגים אחרים) לבין השמות שמרכיבים את רשימת "מגישי התביעות הגדולים", למעט אזכור שמו של יוחי גבע בשתי הרשימות. בין המשרדים המובילים בתחום, ששמם נעדר מהרשימה הנוכחית, נמצאים גם עו"ד יצחק אבירם, עו"ד מיכאל בך, משרד ניר-כהן-לשם ואחרים.
בפינה השנייה של הזירה הייצוגית נמצאים משרדי עוה"ד המובילים בישראל בייצוג גופים נתבעים בתביעות ייצוגיות. בראש הרשימה מככבים משרד עוה"ד יגאל ארנון ואגמון; בהמשך, ממוקמים משרד פישר-בכר-חן-וול-אוריון, גולדפרב-זליגמן; משרד עמר-רייטר-ז'אן-שגיא כהן; משרד ארדינסט-בן נתן, רון גזית-רוטנברג; שדות; זיכל-פדהאל; מיתר-ליקוורניק-גבע & לשם-ברנדווין ועוד.
"אפשר להתפרנס היטב, אבל זה לא מפעל הפיס"
עוה"ד בועז וילנסקי ואביחי רז, הנמנים עם רשימת "המרוויחים הגדולים", ייצגו תובעים ייצוגיים בשתי תביעות: תביעה שהוגשה נגד ההסתדרות בגין גביית דמי-חבר ממי שאינו חבר, שהסתיימה השנה, וגרפו בגינה שכה"ט בהיקף 2.3 מיליון; ותביעה נגד בזק, שהסתיימה השנה, ששכר הטרחה בגינה היה 1.5 מיליון שקל.
לדברי וילנסקי, "מבחינה אריתמטית בשתי התביעות קיבלנו פחות מ-10% מההחזר לציבור. בארה"ב זה יכול להגיע עד 30%-33%, התגמול יותר גבוה והסכומים הנתבעים והמוחזרים הרבה יותר גבוהים. שם הרבה יותר משתלם לעורכי הדין להגיש תביעות ייצוגיות, ולכן גם רואים תביעות בנושאים יותר כבדים שדורשים השקעה רבה ומומחיות, כדוגמת תחום ניירות הערך, שבארץ רואים פחות, ויש בזה אלמנט של תגמול גבוה יותר. בישראל, רוב התביעות הן צרכניות, שכבודן במקומן מונח, אך היקף העבודה בהן יותר נמוך.
"בעניין בזק, זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל, שבה שופט העלה את שכר-הטרחה לעורכי הדין מעבר למה שהצדדים הסכימו עליו. הגענו להסכם פשרה, שכלל סכום מסוים לעורכי הדין, אך השופט פסק סכום גבוה יותר, בניגוד למגמה שהשופטים בדרך-כלל מורידים את הסכום. השופט עופר גרוסקופף העלה את הסכום ב-300 אלף שקל. בראייה יותר רחבה זה אומר, שישנם שופטים שחושבים שיש ערך ונכון וחשוב לתגמל את עוה"ד, כביטוי לצורך וליכולת לעודד תביעות ייצוגיות וטובות עם ייצוג טוב והולם".
- אז עורכי דין יכולים להתעשר מתובענות ייצוגיות? אתה התעשרת?
"עו"ד יכול לקבל שכר-טרחה יפה והוגן וטוב בתביעה ייצוגית מסוימת. אפשר להתפרנס היטב, אבל זה לא מפעל הפיס. אתה משקיע אלפי שעות עבודה על פני שנים ארוכות, ולכן לא מדובר בבוננזה. את התביעה בעניין בזק הגשנו ב-2000, והיא הסתיימה רק השנה. עם זאת, ניתן לראות שיש הכרה בערך של תגמול נכון לעורכי דין".
יצחק אבירם, שאמר ל"גלובס" בעבר כי כל שכר הטרחה מתיק מכתשים נבלע היישר במשכנתא, אומר היום, כי "הרצון לטפל בתביעות ייצוגיות נובע מרצון לתקן עוולות חברתיות. זה כלי חשוב והשימוש בו הוא תועלת לציבור. שכר טרחה הוא שמחה בפני עצמה".
