"תחשבו שאתם נמצאים בקניון ורואים חולצה או טלוויזיה ברבע מחיר, ורוצים מאוד לקנות, אבל אז מגלים ששכחתם את הארנק בבית. זה המצב היום - הרבה עסקאות לא מתבצעות בגלל שאין מימון". בדרך ציורית זו תיאר אלון גרנות, סמנכ"ל הכספים של פרוטרום, את המצב בשוק האשראי בישראל ובעולם.
גרנות אמר את הדברים בפאנל שנערך במסגרת הכנס השנתי לתאגידים של PwC ופורום ה-CFO. הוא תיאר את המצב בשוק האשראי העולמי: "האג"ח של גרמניה לחצי שנה נסחרת בתשואה שלילית, כלומר אנשים מעדיפים לא לקבל ריבית מאשר להפקיד את הכסף בבנק. יש משבר נזילות חזק - אין מקורות אשראי היום, והכסף לא יוצא החוצה ועובר ממדינה למדינה או מיבשת ליבשת. בישראל יש משבר של מט"ח: הבנק המרכזי אמנם מחזיק דולרים, אבל הוא לא משחרר אותם לשוק".
גרנות הוסיף כי לבנקים בישראל תמיד הייתה כרית ביטחון - האג"ח. "הבנקים ישבו על הכסף שהתקבל בהנפקות האג"ח, וידעו תמיד ששליש מהחוב כלפיהם ניתן לגבות באמצעותו; היום לבנקים אין את הלוקסוס הזה, לכן הם יותר מהססים במתן אשראי לחברות. זה יגרום למחנק אשראי, כמו שאמרה גליה (מאור, ר' ש')". גרנות מציע פתרון: "אפשר להתפתח ולתת הלוואות מחברות לחברות ולא דרך בנקים".
דרור מורן, סמנכ"ל הכספים של אלון החזקות ברבוע כחול, אמר כי "יש הרבה סממנים באוויר שיכולים להעיד על מחנק אשראי. רואים את העצירה בבנקים בשל הגדלת הלימות ההון, וגם חברות שהגיעו לתשואת אג"ח דו-ספרתית, וממשית - השוק סגור בפניהן. זאת בנוסף לגל של הורדות דירוג, כאשר שליש מהחברות נמצאות ברשימת מעקב של החברות המדרגות".
אלון רווה, סמנכ"ל הכספים של צים, הפנה את הזרקור אל עבר הממשלה: "ראינו בשנתיים האחרונות שמדינות נוקטות גישה מאוד אקטיבית לגבי סיוע לחברות או לסקטורים, שהן חושבות שהם בעלי משמעות אסטרטגית עבורן - שיש להם חשיבות ביטחונית, תעסוקתית או בעלת משקל אחר בכלכלה המקומית. כך, הרבה חברות, ובהן חברות ביטוח, תעשייה וספנות, וכן בנקים, קיבלו סיוע כזה או אחר מהמדינות.
"בנושא הזה מדינת ישראל נחה על זרי הדפנה. לא בטוח שיש לנו את המותרות לחכות לראות מה יקרה עם חברות שמספקות שירותים חיוניים - בין אם זה חברת חשמל או חברות אחרות. המדינה צריכה לנקוט גישה הרבה יותר אקטיבית - להבין את הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, להחליט מהם הסקטורים האסטרטגיים ולגבש מדיניות. המדינה כבר הוכיחה שהיא יכולה לנטוש חברה אם זה לא מתאים לה, כמו באגרקסקו; אבל כשהיא רוצה, המדינה יודעת לעזור, כמו לדוגמה עם הקרן לעידוד השקעות הון. זה לא נעשה עד היום, והמדינה צריכה לשקול זאת ברצינות".