הנה החדשות הטובות: סוף-סוף, יש תחרות על הלקוחות מפקידי הפיקדונות. לא צריך לקבל ריבית שברירי אחוז בבנק שלך. יש חלופה. בנק ירושלים מציע כבר זמן מה את ריבית הפיקדונות הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית, ובפער גדול ממתחריו. לא חייבים לפתוח חשבון עו"ש, ואפשר להצטרף בקלות דרך האינטרנט. לפי דיווחי בנק ירושלים, כבר הצטרפו כמה אלפי לקוחות.
בשבוע שעבר הצטרף בנק אגוד, מציע ריביות גבוהות במיוחד לתקופות ארוכות יותר, ומעלה למשך שבועיים את הריביות על פיקדונות לטווח קצר. אפשר להניח, שגם אגוד יצליח לגרום לכמה אלפי לקוחות להפקיד אצלו.
הנה החדשות הרעות: בבנק לאומי או הפועלים, לא מוטרדים. שני הבנקים הגדולים אפילו לא מראים סימנים שההמולה שעושים הבנקים הקטנים מזיזה להם. והם צודקים. כי מעבר של אלפי לקוחות, ואפילו עשרות אלפי לקוחות, שיעבירו את פיקדונותיהם מלאומי והפועלים לאגוד וירושלים, לא מזיז לאף אחד. ירושלים, עם נתח שוק בבנקאות קמעונאית של 0.8%, ואגוד, עם נתח של 1.6%, פשוט קטנים מדי מכדי לשנות משהו.
מתי יתחילו לילך אשר טופילסקי, ראש החטיבה הקמעונאית בהפועלים, וברוך לדרמן, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, להיות מוטרדים? רק ביום שמסה קריטית, של רבע מיליון לקוחות ויותר, תתחיל לזוז; רק ביום, שמאות אלפי לקוחות משקי הבית יאמרו לפקיד בסניף "או שאני מקבל ריבית גבוהה יותר - או שאני מעביר את הפיקדון שלי לבנק אחר". רק ביום שעשרות מיליארדי שקלים יתחילו לעבור מבנק לבנק.
מתי זה יקרה? לא לפני שהבנקים הבינוניים יצטרפו. רק ביום שבנק בינוני, עם יותר ממאה סניפים - דיסקונט, מזרחי טפחות או הבינלאומי - יעלה באופן משמעותי את הריבית על הפיקדונות למשקי הבית, ויגבה את זה בקמפיין פרסומי. רק אז, תיווצר תחרות אמיתית על כספי הפיקדונות, רק אז הציבור ייצא מהאדישות, ונראה את המסות מתחילות לזוז. או אז ייווצר לחץ בבנקים הגדולים.
ובינתיים - המהלכים של אגוד וירושלים, ככל שהם חינניים, לא משנים באמת את התמונה; הלקוחות במשקי הבית, עצלים מכדי לבחון חלופות, ולא תמיד מודעים לקיומן, מקבלים תמיד את הריבית הנמוכה ביותר בפיקדונות.