אחרי כל כך הרבה שנים שבהן לא נעשה אקזיט מרשים בהנפקה ראשונית, נראה שעדיף להתרגל למציאות חדשה - הנפקות ראשונות ועסיסיות הן תופעה נדירה. בשנת 2010 עמד סך האקזיטים ממיזוגים ורכישות בישראל על 5.2 מיליארד דולר. לעומת זאת אימפרבה, חברת הטכנולוגיה הישראלית היחידה שיצאה להנפקה ב-NYSE, גייסה שם 90 מיליון דולר.
רוב האקזיטים של חברות מגובות הון סיכון נעשים במיזוג ורכישה. הדבר נכון לגבי השוק הישראלי, שמאז 2006 רשם מספר חד ספרתי של חברות שיצאו להנפקה ראשונה מוצלחת, אך נכון לא פחות גם לגבי שוק האמריקני.
הדוח השנתי של דאו ג'ונס ונצ'ר-סורס, שעוסק בניתוח שוק האקזיטים בהון סיכון האמריקני בשנת 2011, מלמד כי בעוד שקיימת עלייה בכמות הרכישות של חברות סטארט-אפ מגובות הון סיכון, נרשמת ירידה במספר ההנפקות הראשוניות שלהן.
522 חברות מגובות הון סיכון עשו אקזיטים בשנת 2011 בארה"ב, בסכום כולל של 53.2 מיליארד דולר. זוהי עלייה של 26% בהיקף ההון בהשוואה ל-2010, וירידה של 14% במספר החברות. כלומר, יותר חברות נמכרו במחירים גבוהים, יחסית לעבר.
מחיר הרכישה הממוצע בשנת 2011 הוא 71 מיליון דולר, עלייה של 77% לעומת 2010. עד האקזיט החברות שנרכשו גייסו 17 מיליון דולר בממוצע - ירידה של 12% לעומת שנת 2010, והזמן שלקח להן למצוא רוכשת עומד על חמש שנים בממוצע. לעומת הרכישות, חברות טכנולוגיה שיצאו להנפקה עשו את זה 8.1 שנים אחרי הקמתן, ואחרי שגייסו בממוצע 85 מיליון דולר. כלומר, חברות נדרשות ליותר זמן וכסף על מנת לצאת להנפקה, מאשר להגיע לרכישה.
אמנם יש פחות הנפקות ראשוניות, אבל יש עלייה בהיקפי ההון שמגויס בהן - 45 חברות מגובות הון סיכון יצאו להנפקה ראשונית בשנה החולפת וגייסו יחד 5.4 מיליארד דולר. מדובר בסכום גבוה משמעותית מ-3.3 מיליארד דולר שגויסו בהנפקות ראשוניות ב-2010. הפער קשור לשתי הנפקות הענק של זינגה וגרופון, שגייסו יחד 1.7 מיליארד דולר.