הסדר החוב של טאו לפני סגירה. בשבוע שעבר פרסמה החברה כי בעל השליטה, אילן בן דב, ומחזיקי האג"ח, הגיעו לעמק השווה, הסכימו על התספורת ועל רה-ארגון מחדש של החוב, בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל, והם מנהלים מו"מ לגיבוש הסדר מפורט על בסיס מסמך העקרונות שנחתם. נותר רק עניין אחד קטן - הסכמתו של בנק לאומי, אשר לו חייבת טאו 154 מיליון שקל, לוויתור על חלק מזכויותיו כדי שיתאפשר לממש את ההסדר.
לרוע המזל, מי שחושב שמדובר בעניין טכני הולך להתאכזב. הנה חדשות למחזיקי האג"ח של טאו - אל תצפו שלאומי יוציא לכם את הערמונים מהאש, יוותר על בטוחות או יסכים למחוק חוב לטאו, רק כדי שיהיה הסדר בחברת ההשקעות הכושלת.
בניגוד למחזיקי האג"ח, בחטיבה העסקית של בנק לאומי יודעים לתת אשראי: החוב של טאו ללאומי מובטח והועמדו בגינו ביטחונות. שימו לב לעמדת הבנק, כפי שפורסמה במכתב רשמי לטאו לפני כמה שבועות: "ההסדר יחייב שינוי של הסכם פירעון החובות, לרבות פגיעה בבטוחות שהועמדו לטובת הבנק להבטחת האשראים. הבנק לא הסכים לתנאי זה, והוא עומד על קיום של הסכם פירעון החובות".
למחזיקים יש יותר מה להפסיד
אם נתרגם את הנאמר מבנקאית לעברית, הרי שמבחינת לאומי אין שום בעיה לעצור את ההסדר ולשלוח את מחזיקי האג"ח ואת בן דב לסיבוב נוסף של משא ומתן, כדי להגיע להסדר אחר, שבו לא ייפגעו הבטוחות של הבנק. אמנם לאומי מסתכן בכך שמחזיקי האג"ח ישברו את הכלים, יבטלו את ההסדר וייקחו את טאו לפירוק. אבל זהו סיכון מחושב. למחזיקי האג"ח יש הרבה יותר מה להפסיד מפיצוץ ההסדר.
מהצד של לאומי המצב נראה כך: מישהו שלא יודע לעבוד כמו שצריך (מחזיקי האג"ח) עשה טעות, ולא דאג לקבל ביטחונות בזמן מתן האשראי. ובכן, מדוע זו בעיה של בנק לאומי? בבנק לא מתרגשים מהטענה כי לאומי יוצג כמי שתוקע את הסדר החוב, וכך "פוגע בציבור", כלומר במחזיקי האג"ח. גם לבנק יש מחויבות לבעלי המניות ולמחזיקי הפיקדונות, וזה אותו ציבור בדיוק. נכון שבנק הוא כיס עמוק, ובמקרה של טאו מדובר בכסף קטן יחסית, אבל מדוע מי שמחזיק באג"ח טאו יותר חשוב מבעלי המניות של לאומי?
התמונה נעשית ברורה יותר אם נביא בחשבון את ההיבט התקדימי. היום מדובר בוויתור על ביטחונות בטאו ובכסף קטן, מחר אלו הן עשרים, שלושים חברות אחרות שיגיעו בשנה הקרובה להסדרי חוב שהיקפם במיליארדי שקלים.
אם לאומי יוותר על זכויותיו בבטוחות של טאו לטובת מחזיקי האג"ח, ויתור של בנק על הבטוחות שלו יהפוך לדרישה סטנדרטית או אפילו מקדמית של מחזיקי האג"ח בכל הסדר חוב, ואנו יודעים שיהיו רבים כאלו.
כך שללאומי אין באמת דילמה. מבחינתו ההכרעה ברורה. יתכבדו בן דב וטאו שבבעלותו ויגיעו עם מחזיקי האג"ח להסדר חוב אחר, שלא יבוא על חשבון ההסדר של בן דב משנת 2009 עם בנק לאומי.