חשש כבד בתעשייה לגורל תוכנית טנק המרכבה, שמיוצר כולו בישראל באחריות מינהלת מיוחדת של משרד הביטחון: זאת, כשברקע הקפאת הזמנות מצד המשרד לעשרות חברות מקומיות שעוסקות בייצור רכיבים לפרויקט.
תעשיינים ששוחחו בימים האחרונים עם "גלובס" מדווחים על עצירת הזמנות בהיקף של מאות מיליוני שקלים כבר מאוקטובר האחרון.
גם כעת, בקשתם לזכות בוודאות לגבי המשך התוכנית לא זוכה לתשובות מעודדות מצד צה"ל ומצד משרד הביטחון.
מדיניות העמימות
"התשובה שאנחנו מקבלים בינתיים ממשרד הביטחון היא שהתוכנית לשנת 2012 לא תוקצבה. מדובר בתוכנית שההיקף הכספי השנתי שלה הוא 1.1 מיליארד שקל. אם אין תקציב, עשרות מפעלים בפריפריה ייסגרו ולפחות 1,500-2,000 עובדים יפוטרו", אמר היום (ד') ל"גלובס" גורם בכיר בתעשייה המעורה היטב בנושא.
עתיד טנק המרכבה מעסיק זה חודשים ארוכים את העוסקים בתעשיית המתכת הישראלית: מדובר בפרויקט לאומי שמשרד הביטחון מרבה להתגאות בו ולהתייחס אליו כמנוף לשגשוג התעשייה המסורתית בפריפריה, בשל התעסוקה שהוא מאפשר לכ-200 מפעלים הקשורים אליו באופן ישיר ועקיף.
לפי נתוני התאחדות התעשיינים, במפעלים אלה מועסקים כיום כ-10,000 איש. הייצור של הטנק עצמו נעשה במרכז השיקום והאחזקה (מש"א) של משרד הביטחון בתל השומר. כיום יוצאים את קווי היצור בתל השומר טנקי המרכבה סימן 4, בין הטובים בטנקי המערכה בעולם.
החששות מפגיעה בתוכנית הטנק החלו להישמע לקראת סוף 2011 על רקע הדיונים של הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, בראשות הפרופ' מנו טרכטנברג, והוויכוח הסוער בין משרדי הביטחון והאוצר על הצורך בקיצוצים בתקציב הביטחון.
משרד הביטחון בחר במתכוון לעמעם את מדיניותו לגבי עתיד הייצור של המרכבה, אך בכיריו טרחו להדגיש ש"כל האופציות מונחות על השולחן".
יצאו מהפגישה חיוורים
"הלכה למעשה, כבר ארבעה חודשים שהתעשייה הישראלית לא מקבלת שום הזמנה לרכיבים שקשורים לטנק המרכבה. החברות הגדולות שמייצרות ממילא ללקוחות נוספים יכולות להמשיך ולהתקיים במצב הזה. הבעיה היא עם המפעלים הקטנים, אלה שמעסיקים עשרות בודדות של עובדים, והחמצן שלהם הוא ההזמנות ממשרד הביטחון. שם כבר החלו לפטר עובדים. אלה שכבר סיימו הזמנות שנעשו עוד לפני אוקטובר מוצאים את עצמם במצב של דילול בכוח האדם. משרד הביטחון בודק כעת גם ביטול של הזמנות ישנות, בהיקף של מאות מיליוני שקלים", סיפר גורם המקורב לנושא.
השבוע התייצב ראש מינהלת הטנק במשרד הביטחון (מנת"ק), תא"ל ירון לבנת, בלשכת נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן, ותדרך את ראשי ענף המתכת בפרטים. הצדדים יצאו מהפגישה חיוורים. "קיבלנו רושם שכרגע הפרויקט לא ממומן ל-2012", אמר גורם בכיר בתעשיית הפלדה.
נשיא התאחדות התעשיינים, צבי אורן אמר ל"גלובס" כי "אף פעם לא היו כאלה איומים קיומיים על פרויקט המרכבה. זה באמת רציני ועובדה, אין הזמנות כבר כמה חודשים טובים. מעבר לכך, משרד הביטחון ביקש מהמפעלים שעדיין עובדים מסמך שיבהיר את המשמעות של הפסקת הפעילות מבחינתם. המצב רע, מדאיג ומלחיץ. אם הפרויקט ייסגר, ידע, תשתיות וכוח אדם יאבדו לנצח".
"זה מצב נורא"
יו"ר חברת אימקו, שעוסקת בין השאר בייצור מערכות חשמל למרכבה, ויו"ר פורום כלי הרק"מ (רכב קרבי משוריין) בהתאחדות התעשיינים, אברהם בר דוד, מספרים שהירידה בנפח העבודה במפעלים רבים כבר ניכרת.
"כשבאוקטובר עצרו את ההזמנות, היינו בטוחים שבינואר יחדשו אותן והכל יהיה בסדר, אלא שינואר כבר נגמר והזמנות אין. אנשים התחילו ללכת הביתה ולנגד עינינו מתממש הסיוט הגדול ביותר. באופן אישי אצטרך לפטר מאימקו כ-100 איש: אסגור את המפעל בנהריה, שבו מועסקים כ-30 עובדים, ומהמפעל בנשר אפטר 70. קיבלנו תדרוך בנושא ונאמר לנו באופן מפורש שהתוכנית הולכת לכיוון של סגירה. זה מצב נורא".
"טרם התקבלה החלטה"
גורמים בכירים במשרד הביטחון אמרו ל"גלובס" כי טרם התקבלה החלטה בנוגע לעתיד טנק המרכבה. "התרענו במשך זמן רב מכך שפגיעה בתקציב הביטחון תוביל לפגיעה בכלכלה הישראלית ובפריפריה. אנו עושים מאמצים עליונים כדי לא לפגוע בתעשיות הישראליות, אך הממשלה החליטה בעצמה על תקציב הביטחון ומשרד הביטחון חייב לפעול בהתאם להחלטותיה".
לטענת הגורמים, "משרד הביטחון מתמודד בימים אלה עם מציאות תקציבית מורכבת - חוסר מיידי של 4 מיליארד שקל, קיצוץ עתידי שנתי של 3 מיליארד שקל החל מ-2013, ובסך הכל קיצוץ של יותר מ-15 מיליארד בראייה רב-שנתית. המצוקה התקציבית מחייבת החלטות כואבות, לרבות עצירה זמנית של הזמנות עד להתבהרות התמונה".
הגורמים הוסיפו כי "יודגש כי הבחינה בנושא טרם הושלמה וטרם התקבלו החלטות. עם סיומה יוצגו הממצאים והמשמעויות הנגזרות מכך לראש הממשלה. משרד הביטחון מקיים קשר רציף עם התעשיות הביטחוניות, ופועל למזעור הפגיעה שעלולה להיגרם לתעשיות, לעובדים ולישובי הפריפריה".