אחרי שבדצמבר הישראלים "ירדו מהגדר" וקנו 1,935 דירות חדשות, מגלה מדד אמון הצרכנים - בעריכת גלובס מחקרים בשיתוף PwC Israel - לחודש ינואר, כי 9.8% מהישראלים אינם פוסלים רכישת דירה - חדשה או מ"יד שנייה" - בששת החודשים הקרובים.
ביוני 2011, ערב המחאה החברתית, נפל שיעור הנכונות לשפל של 6.3%. מיצוע נתוני הנכונות של 12 החודשים האחרונים העמיד את נתון המגמה על 9.1% מהמשיבים, כלומר בערך 1 מכל 11 ישראלים. סטיות מנתון המגמה אמורות לשקף את ההשפעות של מגוון גורמים, דוגמת שינויים בריבית בנק ישראל ובמחירי הדירות, על הציבור.
מאז ועד לאוקטובר נרשמה עלייה רצופה בכוונות הקנייה, אך זו נעצרה בנובמבר. מאז ועד לינואר נותרה הנכונות יציבה על רמה של 9.8% מהמשיבים, שגבוהה בערך ב-8% מהמגמה.
הנכונים לקנות דירה מתפלגים לפי החלוקה הבאה: 3.7% מהמשיבים מתכוונים לקנות דירה חדשה (1.4% בדצמבר) ו-1.9% דירה לא חדשה (2.9% בדצמבר), כלומר יחס של 2 ל-1 בין שני המוצרים. עליהם יש להוסיף את מי שמתכננים רכישה בקרוב, אבל טרם קיבלו החלטה סופית. שיעורם מסתכם בעוד 4.2% מהמשיבים (3.1% בדצמבר).
השפעת הריבית
בדיקה של מספר עסקאות יד ראשונה ושנייה בשוק, על פי נתוני מס שבח ומס רכישה, מגלה צניחה של ממש בחודשים האחרונים. מרמה של כ-8,500 דירות בפברואר אשתקד ירד הנתון ל-6,500 בספטמבר. חשוב לציין כי נתוני רשות המסים הזמינים האחרונים - עבור אוקטובר ונובמבר - אינם סופיים.
שתי המגמות הסותרות יצרו החל מספטמבר פער גדול בין שיעורי הנכונות לקנות לבין הרכישות בפועל. ייתכן שהוא נובע מכך שאנשים אופטימיים לגבי יכולת הקנייה שלהם, ולכן מצהירים שיקנו, עד שהם מגיעים לשלב המשכנתא. ואולי הציבור מבקש למחות דרך סקרים מעין אלה על הפער בין הרצון לקנות לבין היכולת המוגבלת.
נאמר כי הסקר נערך קודם לפרסום החלטת בנק ישראל לשוב ולהוריד את הריבית במשק ברבע אחוז ל-2.5%. נזכיר כאן מחקר של בנק ישראל שמצא כי להורדת הריבית לשפל של 0.5% נוכח המשבר העולמי הייתה תרומה מכרעת לעלייה במחירי הדירות.
במחקר נכתב כי הורדת ריבית פרמננטית של נקודת אחוז (למשל מ-3% ל-2%) העלתה את מחיר הדירות ב-6.5% בתהליך אשר נמשך שנתיים. אלא שעתה, הורדת ריבית אמורה לתרום הרבה פחות לעלייה במחירי הדירות. וזאת, נוכח הנחיית בנק ישראל לבנקים שלא לתת החל מחודש מאי משכנתא בריבית משתנה בשיעור של מעל 33% מסך ההלוואה.
