כ-67% מבני-הנוער בגילאי 12-17 חושבים כי "האח הגדול", יותר מכל תוכניות הריאליטי, עלולה לעודד התנהגות שלילית - כך עולה מסקר שנועד לבחון את השפעת תוכניות הריאליטי על הנוער ועמדותיהם לגביהן.
בפער גדול נמצאת "היפה והחנון" המשודרת בערוץ 10. המקום השלישי והרביעי נתפסו גם הם על-ידי תוכניות ריאליטי של ערוץ 10 - "הדור הבא" ו"הישרדות". "המירוץ למיליון" של רשת נמצאת במקום החמישי.
עוד עולה מהסקר כי התוכניות שהכי פחות מעודדות התנהגות שלילית הן "כוכב נולד", "מאסטר שף" ו-"The Voice".
בסך-הכול עולה מהסקר כי 74% מבני-הנוער מעריכים כי תוכניות הריאליטי משפיעות על התנהגותם.
מהסקר עולה עוד כי 65.7% מבני-הנוער דירגו את ה"תחרותיות" כערך הבולט ביותר שבא לידי ביטוי בתוכניות הז'אנר. 48.7% דירגו "תככנות" כאחד הערכים המרכזיים המועברים, ו-40.5% חושבים ש"שנאה לאחר" הוא אחד הערכים הבולטים שמועברים במסגרת של תוכניות מסוג זה.
השאלה מה בני-נוער חושבים על תוכניות ריאליטי עמדה בשבועות האחרונים במוקד תחרות "שיח ושיג" (Debating), שערך "המרכז להעצמת האזרח", בה השתתפו 32 בתי-ספר תיכון מרחבי הארץ.
לקראת גמר התחרות, שיתקיים ב-27 במארס במעמד שר החינוך גדעון סער, ביצע המרכז סקר באמצעות חברת "מרקט ווטש" בין 300 בני-נוער (גילאי 12-17). הסקר בחן את עמדותיהם לגבי תוכניות הריאליטי המשודרות בטלוויזיה.
בין דמיון למציאות
פרט מעניין נוסף שעולה מן הסקר הוא שכשליש (32%) מבני-הנוער חושבים שחיי היומיום בבית "האח הגדול" משקפים את המציאות בחברה הישראלית (10.8% אף השיבו כי הם "מאוד משקפים"). מהנתונים ניתן לראות כי רק פחות משליש מהנשאלים סבורים כי תנאי המעבדה של בית "האח הגדול" אינם משקפים את החברה הישראלית.
"הנתונים מצביעים על תמונת עולם מפחידה, לפיה כמעט 50% מבני-הנוער חושבים שהחיים, כפי שהם נראים בבית 'האח הגדול', משקפים במידה כזו או אחרת את המציאות", אומר יובל ליפקין, מנכ"ל המרכז הישראלי להעצמת האזרח. "אנו רואים בכך תפיסה מנוונת, שכדי להיאבק בה הרשויות צריכות להשקיע משאבים ואמצעים בפעילות שתאיר ותרחיב את ספקטרום הדעות והרעיונות של בני-הנוער", הוא מוסיף.
הסקר בחן גם את הסיבות שבשלן צופים בני-הנוער בתוכניות הריאליטי. בעוד כמחצית מבני-הנוער השיבו כי הם צופים בתוכניות בגלל ש"סתם מעניין לצפות", אחוז דומה ענה כי הוא עושה זאת בגלל אלמנט התחרות בין המשתתפים. 23.9% מהנסקרים העידו כי הם צופים בתוכניות בגלל התככים שעולים בהן. לא פחות מ-18.6% מבני-הנוער אמרו כי מה שמעניין אותם בתוכניות זה "סקס". כ-20% מהנוער אוהבים לצפות בתוכנית כי הם אוהבים לראות "אנשים רגילים שמתפרסמים".
הסקר מראה גם כי יותר ממחצית מבני-הנוער (55.6%) העידו כי כהורים בעצמם, הם יתירו לילדיהם לצפות בעתיד בתוכנית "האח הגדול". יחד עם זאת, רבע מהנשאלים ציינו כי לא ירשו זאת - תופעה שבאופן לא מפתיע בולטת בעיקר בקרב המגזר הדתי והחרדי.
לבסוף, בתשובה לשאלה "האם היית רוצה להשתתף בעצמך בתוכנית 'האח הגדול'", ענו 31.7% כי הם היו רוצים להשתתף בעצמם בתוכנית. עשירית מתוכם אף אמרו כי הם מתכוונים להגיש את מועמדותם להשתתפות בתוכנית זו בעתיד.
"איפה מעבירים את הגבול"
כחלק מתחרות הדיבייטינג, נדרשו בני-נוער מכל הארץ לסוגיית הריאליטי, וכך התאפשרה הצצה לתפיסתם את הז'אנר הפופולרי.
"בבסיסן, תוכניות הריאליטי הן לא דבר רע. הן אפילו יכולות להיות דבר מבורך, השאלה היא מה עושים איתן ובעיקר איפה מעבירים את הגבול", אומרת אנה בן-ברוך, בת 17 מבת-ים. "כחברה, יש לנו קודים מוסריים, אבל המפיקים של תוכניות הריאליטי והערוצים שנותנים להם בית חוצים אותם פעם אחר פעם".
אבישג סרף, בת 16 מתיכון הריאלי בחיפה, מוסיפה: "לכל תוכניות הריאליטי יש מפיקים, והאינטרס שלהם הוא להרוויח כסף. כדי לעשות כסף הם סוחרים בדברים הצהובים והנמוכים, כמו מריבות בין המתמודדים, כל מיני משימות שפעמים רבות מוציאות מהם דברים אנושיים שליליים".
לדבריה, כדי לייצר בתוכנית "האח הגדול" סכסוכים ומריבות, ובכך להשיג את עניין הצופים, דואגים מפיקי התוכנית ללהק מראש אנשים שהפערים ביניהם גדולים מאוד. ואולם, הבעיה, לדבריה, לא מתחילה ונגמרת במפיקי התוכניות. "גם האנשים שמשתתפים ב'האח הגדול' הגיעו לשם כדי להרוויח כסף ותהילה", מסבירה סרף.
שמוליק כהן, בן 16.5 מישיבת אמי"ת עמיחי ברחובות, מחלק את סוגי הז'אנר לשניים. "אני מפריד בין שני סוגי ריאליטי: בין הסוג של 'כוכב נולד' ו'The Voice', שהם לדעתי יותר טובים ומאפשרים לאנשים להצליח יותר בקלות - לבין הסוג של 'האח הגדול' ו'הדור הבא', שהם לדעתי פשוט לא טובים, לא למתמודדים ולא לצופים".
דנה קאופמן, בת 15 מכפר רופין, תלמידת כיתה ט' בבית-הספר "חברותא", מוסיפה: "בתור נערה, שהרבה מהחברים שלה רואים ריאליטי, אני חושבת שזה ממש ביזיון מה שהולך בטלוויזיה. 21:00 זו שעה שרוב הילדים עדיין ערים, ותוכניות הריאליטי המשודרות כמעט כל ערב הופכות להיות שיחת היום למחרת".
- מה הבעיה עם זה?
"הסלנג שמשתמשים בו, השפה מאוד נמוכה, נורא גסה, וכל הזמן יש ניסיון לקחת את הדברים לנקודות קיצון. בעונה הזאת של 'האח הגדול' השתתפה ברי סימון, ואנשים שלא באים במגע עם הציבור הדתי חושבים אחר-כך שככה נראה וחושב הציבור הזה - כמו ברי, שבמקום לשוחח עם אנשים, היא מתחילה לדקלם פסוקים מהתנ"ך. זה מעביר ממש מסר לא נכון ולא טוב על החברה שלנו", אומרת קאופמן.
- מה שמשתקף בתוכניות כגון "האח הגדול", "הישרדות" ו"הדור הבא", משקף את המציאות בחברה הישראלית?
בן-ברוך: "לא. זה משקף מציאות מוגזמת ומוכחת של החברה הישראלית. זה לא משקף אותה באמת. יש את עניין העריכה המגמתית, אבל גם המתמודדים יודעים שאם הם יתנהגו בצורה יותר מוקצנת או יותר אלימה, זה יביא לזה שאנשים ירצו יותר לצפות בהם".
כהן: "אני רוצה להאמין שזה לא משקף את החברה. אני משוכנע שמה שאנחנו רואים על המסך הן סיטואציות שנערכו על-ידי הבמאים שרוצים רייטינג, ולכן הם מחפשים ומוצאים את הדברים הפחות טובים כמו רכילויות, תככים וכו'".
סרף מבקשת להבהיר כי היא לא חושבת שיש מקום למנוע את שידוריהן של תוכניות הריאליטי. "אני לא חושבת שבחברה דמוקרטית צריך לאסור על שידור תוכניות הריאליטי, אבל חייבים לחנך אנשים ולידע אותם בנזקים שעלולים להיווצר מצפייה בטלוויזיה", היא אומרת. "במקום לאסור על זה, אולי כדאי לדחוק את זה לשעות מאוחרות יותר ולתת לזה פחות זמן מסך".
לדבריה, "יש בעיה מאוד גדולה במערכת, בערכים וההתמודדות עם התופעה הזאת. חייבים להתחיל במשהו מאוד בסיסי, בחינוך. זה צריך להתחיל מגבוה מאוד, ממשרד החינוך אבל גם מההורים שלנו, שצריכים להבין שאנחנו כל הזמן מושפעים מהסביבה שלהם. צריך להראות לבני-הנוער למה לא כדאי להם לראות תוכניות ריאליטי, אבל אני לא חושבת שבחברה שהיא דמוקרטיה ולא פשיסטית צריך לאסור על משהו", היא מסכמת.
תגובות
* רשת: "תוצאות הסקר מדברות בעד עצמן. רשת מאמינה בטלוויזיה משפחתית וחיובית, ולכן תוצאות מדאיגות אלה אינן נוגעות לתכניה".
* ערוץ 10: "אנחנו שמחים לראות שגם ממצאי המחקר של 'מרקט ווטש' מצביעים בבירור על החיוביות שיש בתוכניות הריאליטי של ערוץ 10, ושגם הרוב המוחלט של בני-הנוער בישראל אינו מוצא היבט שלילי בתוכניות הריאליטי של הערוץ. הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים נוספים ובדיקות שערכנו טרם בחירת הפורמטים ופיתוחם לשידור, מחקרים שאף הוצגו בדיון הפומבי שמועצת הרשות השנייה ערכה בנושא אשתקד".
* קשת: "תוצאות הסקר משקפות תמונה מאוזנת בהקשר של תוכניות ריאליטי וביניהן 'האח הגדול'. רוב בני-הנוער מייחסים יכולת השפעה לתוכניות ומציינים ערכים חיוביים לצד שליליים. ערכים כגון חברות, תעוזה וגילויי התמדה לצד תככנות וחומרניות, כשהסיבה המרכזית לצפייה היא התחרות. באופן טבעי, אחוזי הצפייה הגבוהים של 'האח הגדול' משקפים עניין, מעורבות רגשית וזכירות, הבאים לידי ביטוי בנתונים".
בני-נוער כמנוע לשינוי
תופעת תוכניות הריאליטי עמדה במרכז סבב תחרות הדיבייטינג "שיח ושיג". המנוע מאחורי התחרות הוא "המרכז הישראלי להעצמת האזרח" - מוסד עצמאי, א-מפלגתי, הפועל ליצירת חברה יציבה באמצעות מחקר, חינוך וקידום סוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות.
המרכז נוסד בשנת 2003 על-ידי איש העסקים והפילנתרופ יצחק נזריאן, מתוך ההנחה שחינוך בנושאי זכויות וחובות בחברות דמוקרטיות הוא המפתח לבניית חברה אזרחית יציבה ואיתנה. המרכז מקדם פרויקטים הקשורים לנושאים הנמצאים בראש סדר היום הציבורי בישראל.
המרכז פועל מזה שנים לשינוי שיטת הממשל בישראל. באחרונה השיק המרכז את הקמפיין "זו השיטה, גאון", שמטרתו להביא למהפכת בשיטת הממשל, בין היתר, באמצעות העלאת אחוז החסימה, הגדלת הרוב הדרוש להפלת הממשלה בהצבעת אי-אמון, צמצום מספר שרים ושילוב מרכיב אזורי בבחירות הכלליות.
