כמעט 4 שנים אחרי שנכנס לתוקף, חוק דואר הזבל (הידוע כ"חוק הספאם") הביא לתשלום פיצויים של עד מיליון שקל ב-56 פסיקות שונות - כך עולה מנתוני איגוד האינטרנט הישראלי, שהעלה לאתר שלו ריכוז של כל הפסיקות המשפטיות בתחום.
חוק הספאם הוא תיקון לחוק הבזק (סעיף 30א), שנכנס לתוקף ביוני 2008 לאחר מאבק ממושך והסדיר את האופן בו מותר לגופים מסחריים ואחרים לשלוח פרסומות במייל או בהודעות SMS. כך הביא החוק למצב בו ניתן לתבוע מי ששולח דברי פרסומות ללא שקיבל על כך הסכמה מראש ובכתב מהנמען. למפרסמים ניתנה בזמנו חצי שנה של היערכות, במסגרתה שלחו הודעות לנמענים כדי לקבל הסכמה מראש להמשך קבלת דברי פרסומות, עד שהחוק החל לפעול בדצמבר 2008.
היתרון בחוק הוא העובדה ששליחת דבר ספאם מאפשרת לנמען להגיע תביעה אזרחית ולקבל פיצוי של אלף שקל על כל הודעת ספאם - כל זאת ללא צורך בהוכחת נזק שנגרם.
באיגוד האינטרנט הלכו אז לקראת הגולשים והעלו לאתרם תבנית של מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים שאותו ניתן לשלוח למפרסמים הרלבנטיים (לינק להורדת המכתב: http://www.isoc.org.il/spam-letter).
ריכוז הפסיקות באתר של איגוד האינטרנט הישראלי (לינק לפסיקות: http://www.isoc.org.il/spam/spam_cases.html) שופך אור על כמספר מקרים מעניינים שנפסקו בתחום חוק הספאם. כך, למשל, חברת סלקום נאלצה לפצות לקוח ב-9,000 שקל לאחר ששלחה לו הצעות שיווקיות בניגוד לרצונו.
רשת מלונות אפריקה ישראל (קראון פלאזה) נאלצה לשלם 7,000 שקל לאחר ששלחה 7 מיילים ללקוח שלה, לאחר שכבר ביקש ממנה בעבר להפסיק, ואף לאחר שהוגשה תביעה בנושא.
פרטנר שילמה פיצויים בהיקף של 4,000 שקל; הוט נתבעה פעמיים ונאלצה לשלם פיצויים בסכום כולל של 3,500 שקל. אפילו אוניברסיטת תל-אביב נתבעה ושילמה 2,000 שקל פיצויים.
לדברי שוקי פלג, חבר הנהלת איגוד האינטרנט ומוביל התחום המשפטי, "בחרנו לרכז עבור ציבור משתמשי האינטרנט את הפסיקות המשפטיות בנושא דואר זבל לצורך הרתעת הספאמרים וחשיפת השלכות החוק במטרה לסייע למיגור התופעה. כמו כן, עשינו זאת לצורך הצגת מידע מקיף העונה לשאלותיהם של משתמשי האינטרנט מצידו השני של המתרס, במטרה להנחותם בביצוע פעולות המקדמות את אכיפת 'חוק הספאם'".