בית המשפט הוציא דוח למשטרה: שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל רובינשטיין, קבעה היום (ב') כי הצווים שהוציאה משטרת ישראל, אשר הורו לספקיות האינטרנט לחסום כניסה של גולשים מהארץ לאתרי הימורים שונים, אינם חוקיים והם בטלים. בכך התקבלה עתירת איגוד האינטרנט הישראלי נגד משטרת ישראל.
השופטת קבעה כי הצווים הוצאו על-ידי מפקדי מחוז תל-אביב ומחוז מרכז במשטרה, ניצב שחר איילון וניצב בנצי שאוו (בהתאמה) בחוסר סמכות. זאת מכיוון שבהצעות חוק שנדונו בכנסת, הביעה הכנסת דעתה כי אין לתת למפקדי המחוז סמכות לחסום גישה לאתרי הימורים על-פי שיקול-דעתם.
"פרשנות תכליתית, אובייקטיבית וסובייקטיבית מוליכה למסקנה כי חוק העונשין אינו מעניק למפקד המחוז את הסמכות להורות לספקיות האינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים. וכל עוד לא תוקם החוק בהקשר זה, לא ניתן לייחס למפקד המחוז את הסמכות לכך", כתבה השופטת.
בהחלטתה בחנה השופטת רובינשטיין 3 היבטים עיקריים של העתירה: האם לאיגוד האינטרנט יש זכות עמידה בבית המשפט, האם חסימת הגישה לאתרים נשואי הצווים פוגעת בחופש הביטוי, ולבסוף, כאמור, האם חוק העונשין מקנה למשטרה את הסמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים הנ"ל.
לגבי השאלה הראשונה, קבעה השופטת בין היתר, כי יש מקום ליתן זכות העמידה. לדבריה, "זכות העמידה קנויה לאיגוד האינטרנט כמי שמייצג את עניינו של הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר בצווים, לאור הפגיעה לכאורה בזכות הגישה למידע הנתונה לו. בנוסף, מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית כללית הנוגע לאכיפה של ערכים חוקתיים ושמירה על שלטון החוק".
לגבי השאלה השנייה, קבעה השופטת כי מניעת הגישה לאתרים, בכלל זה אפילו אתרי הימורים, מהווה פגיעה בחופש הביטוי. "ברור כי בראיית המחוקק, הימורים אשר אינם מוסדרים על-ידי המדינה (כדוגמת הלוטו והטוטו) הינם בעלי ערך חברתי שלילי. אולם, אין בכך כדי לקבוע אד-הוק כי המידע המופיע באתרי ההימורים איננו חוסה תחת חופש הביטוי. באתרים הללו ישנם טקסטים, תמונות ואמצעים אודיו-ויזואליים, כפי שיש בכל אתר אחר".
לגבי השאלה השלישית, בנושא סמכות המשטרה על-פי חוק העונשין, קבעה כאמור השופטת כי על-פי פרשנות לשונית ותכליתית של חוק העונשין, למשטרה לא הייתה סמכות להוציא את הצווים.
לאור קביעות אלה, הוחלט לקבל את העתירה ולבטל את הצווים שניתנו לספקיות האינטרנט לחסום את אתרי האינטרנט. כמו כן, חויבה המשטרה לשאת בהוצאות איגוד האינטרנט ולשלם סכום כולל של 20 אלף שקל.
בסוף חודש יוני 2011 הורו מפקדי המחוזות במשטרה לספקיות הגישה לאינטרנט - בהן נטוויז'ן 013, בזק בינלאומי, אקספון 018 וסמייל טלקום - לחסום למשתמשים בישראל גישה לאתרי אינטרנט שעל-פי החומר המצוי בידי המשטרה הינם אתרי הימורים.
באוגוסט 2011 פנה איגוד האינטרנט למשטרה וביקש לקבל הסבר באשר למקור הסמכות להוצאת הצווים ולהנמקות העומדות ביסודם. במשך כחודשיים לא השיבה המשטרה, ובהמשך הגיש האיגוד, באמצעות עורכי הדין חיים רביה, דן אור-חוף ויוסי מרקוביץ ממשרד פרל כהן צדק לצר, את העתירה נגד הצווים.
בעקבות קבלת העתירה מסר רימון לוי, חבר הנהלת איגוד האינטרנט, כי "אנו שמחים על החלטת בית המשפט. המטרה שלנו היא למנוע הגבלת גישה למידע ופגיעה בלתי מידתית ולא ראויה בחופש הביטוי".
עוד אמר לוי כי בימים שבהם רשתות חברתיות מניעות מהפכות של המונים בעולם, "המחשבה שהמשטרה היא זו שקובעת מהו ביטוי מוגן היא פשוט מצמררת".
לדבריו, "יש להדגיש כי עתירה זו איננה מתכוונת לעודד שימוש באתרי הימורים, אלא למנוע את המגבלה שמטילה המשטרה על גישה למידע. אם הייתה המשטרה מגישה כתב אישום פלילי נגד האתרים, והצו היה מוגש מטעם בית המשפט, ודאי שלא הייתה מוגשת כל עתירה. אך במקום זאת, המשטרה בחרה להיות החוקרת, התובעת, השופטת והמוציאה לפועל".
בא-כוח העותרים, עו"ד יוסי מרקוביץ', מסר בתגובה כי "מדובר בהחלטה אמיצה של בית המשפט, שמתווה את גבולות המותר והאסור בהתערבות השלטון ברשת האינטרנט".
עו"ד שריג דמארי ממשרד דולן-דמארי-מתתיהו, המייצג את ויקטור צ'נדלר (אחד האתרים העיקריים נגדו כוון הצו), מסר: "החלטה ברורה וחשובה זו ממחישה ותואמת את טענתינו מהעבר, לפיה פעילות ויקטור צ'נדלר הינה חוקית לחלוטין ומותאמת לכללי הדין הבינלאומי ולכל החוקים והתקנות הרלבנטיות באנגליה וגיבלרלטר. הצהרות או החלטות מקומיות של משטרת ישראל אינן יכולות לפגום בחוקיות הפעילות של האתר victorBet.com.
"יחד עם זאת, לויקטור צ'נדלר אין כל כוונה לדרוש פיצוי ממשטרת ישראל, מאחר שאנו סבורים כי מדובר בטעות בתום-לב מצד גורמי האכיפה בישראל. בנוסף, ויקטור צ'נדלר מעדיף להפנות את המשאבים לקידום פעילות בונה ולא לסכסוכים משפטיים.
"במסגרת זו ימשיך ויקטור צ'נדלר לתמוך ביישומו של מודל הסדרת, רישוי ומיסוי פעילות מפעילי אתרי המשחקים המקוונים, אשר יהא צודק יותר ויבטיח יושרה, שקיפות ואמון בפעילות בשוק וימנע טעויות מהסוג הנדון במקרים עתידיים".