מדד אמון הצרכנים לחודש מארס, בעריכת גלובס מחקרים בשיתוף PwC Israel, מגלה כי 7.9% מהישראלים אינם פוסלים רכישת דירה - חדשה או "יד שנייה" - ב-6 החודשים הבאים. זאת לעומת 10% בפברואר, ושפל של 6.3% ביוני 2011, ערב המחאה החברתית.
ממוצע נע של נתוני הנכונות ב-12 החודשים האחרונים מעמיד את נתון המגמה על 9.2% מהמשיבים, כלומר בערך אחד מכל 11 ישראלים. סטיות מנתון המגמה אמורות לשקף את ההשפעות של גורמים ובהם שינוי במחירי הדירות או בריבית בנק ישראל, על הציבור.
מיוני 2011 ועד לאוקטובר נרשמה עלייה רצופה בכוונות הקנייה, אך זו נעצרה בנובמבר. מאז ועד ינואר נותרה הנכונות יציבה על רמה של 9.8% מהמשיבים, גבוהה בערך ב-9% מהמגמה. בפברואר נמחק כמעט לגמרי הפער מקו המגמה, ובמארס לא נרשם שינוי של ממש, כך ששיעור הנכונות נמצא קצת מעל קו המגמה.
מי שאינם פוסלים רכישת דירה מתפלגים בצורה הבאה: 3.2% מתכוונים לקנות דירה חדשה (1.1% בפברואר) ו-2.3% דירה לא חדשה (4.9% בפברואר). נציין שבינואר 23% מהדירות שנרכשו בישראל היו חדשות, והיתר לא, ומכאן שלכוונות קניית "יד שנייה" חשיבות יתרה.
על אלה יש להוסיף את מי שמתכננים רכישה בקרוב, אבל טרם קיבלו החלטה סופית. שיעורם מסתכם ב-2.3% מהעונים (3.9% בפברואר). נתוני המגמה מגלים ש"המתלבטים" הם הקבוצה הגדולה ביותר ב-12 החודשים האחרונים מקרב מי שאינם פוסלים רכישה, והם אולי מי שמייצגים את תופעת הישיבה על הגדר.
ההתלבטות לגבי כיוון השוק, אגב, כוללת לא רק את הציבור הרחב, אלא גם את המומחים. המחירים ירדו, יעלו או יישארו יציבים? אף אחד לא יודע ומשחק המוחות בין קונים למוכרים נמשך. אם מניחים שמי שהצהירו בסקר שיקנו אכן יקנו, הרי שאת הפער בין שיעורי הנכונות ל"נתוני האמת" מהשטח אפשר לייחס למתלבטים.
לגבי עסקאות בשוק, נתוני מס שבח ומס רכישה מראים שינואר היה החודש השני ברציפות בו מספר העסקאות היה גבוה מרף 7,000 הדירות, כאשר לפני דצמבר זה קרה רק ביולי. נאמר שנתוני ינואר ודצמבר אינם סופיים, כמו כן הם כמעט תמיד מתוקנים בהמשך כלפי מעלה.
ולגבי משכנתאות חדשות, הרי שבגזרה זו נרשמה ירידה גם בהיקף המשכנתאות וגם במספרן המוחלט. היקפן במארס עמד על 2.9 מיליארד שקל, לעומת 3 מיליארד שקל בינואר ו-3.2 מיליארד בנובמבר. במונחים מוחלטים, בפברואר ניתנו 5,231 משכנתאות, בינואר 5,628 ואילו בדצמבר 5,667.
