מה ההבדל בין ג'ונתן פולארד לגלעד שליט? פולארד הוא כמובן אזרח ארה"ב, בעוד ששליט הוא ישראלי. אבל האם הבדל זה מצדיק התייחסות שונה שלנו אל השניים?
מה לא עשינו בשביל לשחרר את שליט משביו בעזה? לא נרתענו אפילו משחרור מאות מחבלים, ביניהם מסוכנים.
ומה עשינו במשך השנים כדי לשחרר את פולארד משביו (כן - שביו!)? מדי פעם נזכרים באיש הנמק בכלא בארה"ב, ואז ראשי המדינה אומרים משהו, שולחים בקשה לנשיא, מקבלים סירוב, ומניחים לנושא לחזור אל חשכת השכחה. וכך זה נמשך 27 שנים. 27 שתחילתם מאסר, והמשכם שבי.
התעקשות או התעללות?
מדוע האמריקנים כל-כך מתעקשים בעניין הזה? האם הסודות שהעביר פולארד לישראל היו כל-כך נוראיים בחומרתם? הנימוק הזה כבר אינו יכול לתפוס, מכיוון שכמה מראשי הביטחון והמדיניות האמריקנית בתקופות שונות, אנשים הבקיאים בפרטי הפרשה, כבר אמרו במפורש שאין מניעה לשחרר את פולארד. אז למה העקשנות, שעם כל יום נוסף נראית יותר כהתעללות? אולי יום אחד זה יתברר.
חייל כמו שליט
אנחנו צריכים לראות בפולארד אדם הראוי שניאבק על שחרורו לא פחות משליט. את נכונותנו לשחרר מחבלים למען שליט נימקנו בכך שהוא שירת את המדינה כחייל. פולארד עשה את אותו הדבר, כחייל בצבא העם היהודי. הצבא שלנו גייס אותו לרגל למעננו. והוא התגייס, למרות שלא חל עליו חוק שירות חובה. וממה שפורסם עד כה, ידוע כי המידע שפולארד העביר אלינו היה חשוב מאין כמותו ושירת אותנו בצורה יעילה במלחמה המתמשכת. ועדיין משרת.
חירות במקום מדליה
מה אנחנו יכולים לעשות, אתם בוודאי שואלים. הרי אין לנו אזרחים אמריקנים שאנחנו יכולים לשחרר תמורת שחרור פולארד. אנחנו יכולים רק לבקש, עם קצת פחות או יותר הרמת קול.
אבל כל פעילות למען פולארד תהיה הרבה יותר משמעותית, אם תלווה במעשים סמליים. כמו ויתור של הנשיא, שמעון פרס, על מדליית החירות האמריקנית שאובמה אמור להעניק לו, עד לשחרור פולארד. אקט כזה של ויתור נשיאותי אישי שווה יותר מכל בקשה. זה גם מחיר הרבה יותר זול משחרור מחבלים.
האם לשמאל לא אכפת מפולארד?
זה לא שבכלל אין קולות למען פולארד מהשמאל. אבל הם כל-כך מעטים וכל-כך חלשים, עד שכמעט אינם נשמעים. את הטון בפרשה הזאת נותנים באופן ברור אנשי הימין. שזה בסדר. אבל מעשיו של פולארד הביאו תועלת לכל אזרחי ישראל, ללא הבדל ימין או שמאל. כך גם צריך להראות המאבק לשחרורו - גם ימין וגם שמאל, שכם בשכם.