מחיר הגז הטבעי אינו אומר הרבה לציבור וחבל. מדובר בנתון המשפיע ביותר על תעריף החשמל שמשלם ציבור הצרכנים. 50% מהוצאות חברת החשמל מיועדים לרכישת דלק לייצור חשמל ומבין הדלקים השונים יהפוך הגז הטבעי בשנים הקרובות לשליט יחיד. המחיר שנקבע בהסכם הגז שנחתם לאחרונה בין חברת החשמל לשותפויות תמר עומד על 5.35 דולר ל-mmbtu (יחידת חום) - כל דולר נוסף במחיר הזה שווה מיליארדים לספקי הגז ואחוזים נוספים בתעריף החשמל לצרכנים.
ישראל נמצאת כיום במקום טוב יחסית מבחינת מחיר הגז שלה (ראו תרשים מטה), אבל הרחק לפניה נמצאת ארצות הברית. פיתוח טכנולוגי פשוט יחסית הופך את ארצות הברית למעצמת גז טבעי עולמית. בזכות פצלי הגז צנח מחיר הגז בארצות הברית בקרוב ל-90% מאז 2008, ולהערכת מומחים זוהי רק תחילתה של מהפכת אנרגיה עולמית שעשויה בין השאר לסכן את חלום יצוא הגז הישראלי.
גז טבעי: מחיר אזורי משתנה
לנפט יש כידוע מחיר אחיד בכל העולם בהתאם לסוגי הנפט השונים. לגז הטבעי, לעומת זאת, יש מחיר אזורי המשתנה מהסכם להסכם. התוצאה היא פערים של מאות אחוזים בין מחירי הגז בעולם: המחיר הזול ביותר, בסעודיה, עומד על 0.75 דולר ליחידת חום (mmbtu), והיקר ביותר, ביפן ובקוריאה, מגיע ל-16 דולר. מלבד כוחות ההיצע והביקוש מושפע המחיר מעלות ההובלה של הגז. יפן וקוריאה הן שתי מדינות מתועשות שצמאות לגז אך אין להן מאגרים משלהן ועליהן לייבא את כל הגז ממדינות כמו קטאר או אוסטרליה.
על מנת לשנע גז על פני המרחקים האלה יש צורך להפוך אותו לנוזלי (LNG) על ידי קירורו לטמפרטורה של 160 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. לצורך כך יש להקים מתקני קירור והנזלה בהשקעות של מיליארדים ולהוביל את הגז באמצעות מכליות קירור מיוחדות. שוק ה-LNG תופס כיום כ-30% מהסחר בגז והוא צפוי לגדול בעשרות אחוזים בשנים הקרובות.
במחירים כאלה ברור מדוע יזמי הגז הישראלים שואפים להקים מתקני LNG ולייצא כמה שיותר גז מקומי לשוקי המזרח. אלא שעל מחירי ה-LNG יש איומים. הראשון הוא הגדלת ההיצע של הגז הקונבנציונלי בעקבות תגליות גז חדשות (ראו מסגרת). השני הוא כניסתו של גז מסוג חדש למשחק הבינלאומי.
במאה שעברה גילו מדענים שניתן להפיק גז ונפט מתוך פצלי סלע מסוימים בתהליך המכונה Fracking, שבו מוזרקת תערובת של מים, חול וכימיקלים בלחץ גבוה אל תוך הסלע. חידושים טכנולוגיים כמו קידוחים אופקיים אפשרו להוזיל מאוד את הליך ההפקה. מאז שנת 2000 צמחה תעשיית פצלי הגז בארצות הברית פי 12. כרבע מכמות הגז השנתית שצורכת ארצות הברית מיוצר מפצלי גז ועד 2035 יגדל נתח השוק שלהם ל-50%.
מהפכת פצלי הגז גרמה למחיר הגז הטבעי בארצות הברית להתנתק ממחיר הנפט. ב-2008, כשמחירי הנפט הגיעו ל-140 דולר לחבית, רשם גם הגז שיא של 13.5 דולר ל-mmbtu. אבל בשבוע שעבר, בעוד מחירו של הזהב השחור שב להרקיע שחקים, צלל מחיר הגז בבורסת Nymex לפחות מ-2 דולרים וחזר לרמתו מסוף שנות ה-90.
"ארה"ב תתיר יצוא נקודתי"
ממדינה שעמדה לייבא גז טבעי נוזלי (LNG) הפכה ארצות הברית בתוך פחות מעשור לאחת ממעצמות הגז הגדולות בעולם, המחזיקה בעתודות גז היכולות לספק את צרכיה ל-120 השנים הקרובות. כמויות גז גדולות שמדינות כמו טרינדד, אלג'יריה וקטאר ייעדו לשוק האמריקני הוסטו לאירופה. השאלה הגדולה היא אם ארצות הברית תחליט להשתמש בגז הזול שלה ליצוא. במקרה כזה עלולים מחירי הגז באירופה ובמזרח לצנוח.
ד"ר ברנדה, שפר מומחית לשוקי אנרגיה בינלאומיים בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, מאמינה שזה לא יקרה בקרוב: "ארצות הברית תתיר כנראה יצוא נקודתי מכמה אזורים שבהם נוצרו עודפי גז גדולים כמו לואיזיאנה, אבל כנראה לא נראה בשנים הקרובות שינוי מדיניות אסטרטגי".
לדברי שפר, בארצות הברית גוברים הקולות שקוראים לשמור את עתודות הגז עבור השוק המקומי: "משרד האנרגיה הפדראלי בארצות הברית הגיע למסקנה שהרווח העיקרי שניתן להפיק מהגז הוא לא ביצוא אלא בצריכה מקומית, כדי להוזיל את עלויות האנרגיה לתעשייה ולהגביר את התחרותיות של המגזר היצרני האמריקני".
שפר מציינת כי המחקר בארצות הברית הגיע למסקנה שהגז האמריקני לא יוכל להתחרות בשוקי המזרח הרחוק, למרות מחירו הזול. אבל איום רציני על יצוא הגז הישראלי למזרח עלול להתפתח מכיוונה של סין, שעשויה לעבור מהפך דומה לזה שעברה ארצות הברית.
"חברות אמריקניות מנהלות היום מו"מ ליצוא הטכנולוגיה שלהן לסין, ולמדינות נוספות כמו רוסיה ופולין", אומרת שפר, "עדיין מוקדם לקבוע אם מרבצי פצלי הגז בסין מתאימים להפקה כמו בארצות הברית, אבל מבחינת הפוטנציאל מדובר בהיקף דומה לארצות הברית, כך שיש סיכוי סביר שבתוך שנים אחדות סין תצא משוק יבואניות הגז ואולי תייצא גז לשכנותיה".
אירופה היא השוק המעניין השני בחשיבותו עבור יצואני הגז הטבעי. השוק האירופי נשלט בשנים האחרונות על ידי רוסיה, המחזיקה ב-31.3% מיתרות הגז הקונבנציונלי בעולם. פצלי הגז מעניקים לאירופה הזדמנות להפוך לעצמאית - על פי האומדנים מחזיקה אירופה במרבצי פצלי גז גדולים כמעט כמו של ארצות הברית.
אלא שהאירופאים אינם פועלים במרץ כמו האמריקנים והסינים. צרפת אף הכריזה שתאסור על הפקת גז מפצלים. העילה הרשמית היא הנזק הסביבתי שעשוי להיגרם כתוצאה מתהליך ה-Fracking. מדובר בתהליך שגורם לרעידות אדמה קלות ושעשוי להביא לזיהום מי התהום.
אבל הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי ההכרזה הצרפתית היא ככל הנראה הרצון להגן על תעשיית ייצור החשמל מכורים גרעיניים. "הגז הטבעי הוא כיום האויב הגדול של הגרעין ושל האנרגיות המתחדשות", אומרת שפר, "המחיר הזול שלו, וכן העובדה שהוא פחות מזהם מהנפט ומהפחם, הופכים אותו לדלק המבוקש ביותר עבור יצרני החשמל. האנרגיות המתחדשות עדיין אינן מהוות מקור טוב מספיק לייצור חשמל והגז מסתמן כמעין גשר עד שההתקדמות הטכנולוגית תאפשר לבסס את משק החשמל על שמש ורוח".
