אחרי 6 שנים אפשר להגיד סופית שהפיינל-פור הישראלי מיצה את עצמו. חצאי הגמר השבוע בנוקיה היה אירוע ספורטיבי מדכא. האולם, שהתמלא השנה במשחקים מול יריבות ליגה אדריאטית דרג ח', לא היה קרוב להיות מלא. המשחק בין אשדוד לראשל"צ היה ברמה של ליגה למקומות עבודה. במשחק השני חולון נראתה כמו שטיח. ואם אלו 3 הקבוצות ששיחקו בפיינל-פור הישראלי של 2012, המצב לא טוב. המצב לא טוב אם 3 קבוצות מערים גדולות בישראל, שהאוכלוסייה שלהן ביחד מונה 630 אלף תושבים ומרחק נסיעה של 35 קילומטר מקסימום מתל אביב, לא הצליחו להביא ביחד 5,000 צופים.
באשדוד אמר המאמן עופר ברקוביץ' שהוא מודה להנהלה שלו שישבה מאז סיום סדרות הפלייאוף במשרדים 15 שעות ביום, והתחננה לאוהדים שיבואו למשחק. כשהנהלה צריכה להתחנן לאוהדים לבוא לפיינל-פור היסטורי במרחק חצי שעה נסיעה, ובסוף מגרדת בקושי אלף איש שיסכימו לעלות על האוטובוסים, הבעיה היא יותר עמוקה מפיינל-פור או לא פיינל-פור.
***
אפשר לחזור לסדרות, אפשר למצוא שיטת אחרת, אפשר להחליט שמשחקים על הירח. זה לא ישנה את העובדה שאי אפשר לתקן כרגע את העיוות שנוצר כאן בין מכבי ת"א לבין כל היתר. ככה בדיוק אמורים להיראות פערים בין קבוצה של 20 מיליון דולר לבין קבוצות של מיליון או מיליון וחצי דולר: 25 הפרש בתחילת הרבע השני, ומשם ועד הסוף התעללות.
מי שהיה ביום שלישי בנוקיה הרגיש שכל הסיפור הזה הוא של משחקים בנדמה לי. העובדה שקבוצות ממקומות 5 ו-7 שסיימו את העונה עם 23 הפסדים מ-49 משחקים הגיעו לפלייאוף, אומרת שאין פערים בין מקומות 2-11. שאזור הדמדומים של הליגה כולל את כל הליגה, חוץ מקבוצה אחת.
אפשר לחפש לתקן עם כמות זרים, חוק רוסי, או עם איזו שיטה מתאימה. אבל זה הכל סמנטיקה. אי אפשר להגביל את מכבי ת"א ברצון שלה לשחק באירופה, ואסור להגביל אותה. הכי מצער הוא שהמנוף האירופי של מכבי הוא המנוף שגורר כרגע את כל הליגה. כולם רוצים לראות במשחקי חוץ את הקרקס הנודד שמשחק בימי חמישי מגיע לגן נר, למלחה, לאשדוד, לאשקלון. ערוצי הברודקאסט רוצים לשדר את מכבי באירופה, אפילו אם אירופה היא קולחוז אדריאטי, אבל לא מוכנים להשקיע שקל בשידור הפיינל-פור הישראלי.
***
ככל שעוברות השנים אפילו הצוות המוביל במכבי הפנים שלצלחת הזאת שמחלקים כאן במאי אין משמעות אמיתית. אחרי שאיבדה שתי אליפויות בארבע השנים האחרונות והבינה שאין לאובדן הזה זה שום משמעות אמיתית, כלומר כלכלית, היא הורידה את סף החרדה. הלחם והחמאה שהיו בעבר האליפות המקומית, הפכו להיות כניסה לשלב הטופ-16 שיבטיח עונה אירופית ארוכה. הליגה היא תחנת הניסויים, המקום בו מתרגלים על רטוב, מנסים כלים. מקום בו מאפשרים לקהל קצת יותר עממי לבוא ולראות בלייב את החבר'ה של ימי חמישי.
***
הפיינל-פור הנוכחי מקרב מאוד את חזרתן של הסדרות. אולי אפילו סדרת פלייאוף בגמר. שש העונות האחרונות היו ניסוי מעניין, ניסוי טוב. הן הצליחו להשכיח את מה שהיה כאן לפני כן, אבל זה הזמן להזכיר שמה שהיה כאן היה הרבה יותר גרוע: 13 סדרות גמר הפלייאוף האחרונות שלפני תחילת עידן הפיינל-פור הסתיימו בתוצאה 2-36 למכבי ת"א, מתוכן 11 סדרות הסתיימו ב-0-3 חלק. זה לא הולך להשתנות.