המזרחן, ד"ר גיא בכור תיאר במאמרו בשבוע שעבר את הגעת אפריקאים לישראל כמהלך מתוכנן של גורמים המבקשים להביא לארץ עוד מוסלמים, כדי להגדיל את שיעורם באוכלוסייה ולכפות על מדינת ישראל להיות "מדינת כל אזרחיה".
בכור האשים במאמרו ארגונים - עליהם כתב שהם "מתחזים לארגונים לזכויות אדם" - המכוונים את ההגירה ממדינות המוצא, "שומרים עליה, שלא תתקל בקשיים בסיני" ואף "מפיצים את השמועה באפריקה שישראל היא גן עדן". מאמרו המבהיל של בכור, פורסם לראשונה בבלוג שלו, זכה לתהודה רבה, לאלפי שיתופים ברשתות החברתיות ואף לפרסום מחודש ב"גלובס".
הדיון בסוגיית המהגרים והפליטים (יש מאלה ומאלה), נהפך לקיצוני ואלים, ואחת הסיבות לכך היא הבורות שלנו, הישראלים, בקשר לזהותם של שכנינו החדשים. טקסטים כמאמרו הרשלני של בכור הן אחת הסיבות לבורותנו.
ראשית, בכור טוען כי "כל המהגרים מסודן מוסלמים, וכך גם רוב המהגרים מאריתריאה" ואינו מפרט מניין שאב נתונים אלו.
על פי נתוני מכון המחקר Pew, רק כ-36% מאוכלוסיית אריתריאה מוסלמים, הגם שיש הערכות לפיהן שיעור המוסלמים גבוה יותר. בכל מקרה, אין בסיס לקביעה החד משמעית כי רוב המהגרים מאריתריאה מוסלמים.
באשר ליוצאי סודן, התמונה מעט סבוכה בשל התפלגותה של דרום סודן, המדינה החדשה, מסודן הגדולה בשנה שעברה. דרום סודן נועדה לשמש בית לאומי למיעוט האפריקאי בסודן, שרובו מחזיק באמונות שבטיות-מסורתיות או מאמין בנצרות.
על פי טענות המצדדים בגירוש, רוב מבקשי המקלט הסודנים הפכו עם הקמתה של דרום סודן לנתיניה. כלומר, גם לשיטתם של מצדדי הגירוש, המהגרים ה"סודנים" משתייכים לאוכלוסייה שברובה המכריע אינה מוסלמית. כך או כך, אלא אם ערך הד"ר בכור מפקד אוכלוסין בקרב המהגרים הסודנים, טענתו של לפיה "כל המהגרים מסודן מוסלמים" אינה מבוססת.
אזרחות ישראלית
שנית, בכור מאיים במאמרו ש"כאשר המספרים יגיעו לרבע מיליון או חצי מיליון מהגרים", אותם ארגונים "יפנו לבג''ץ ולמוסדות האו''ם... בדרישה שישראל תעניק למהגרים תושבות ואפילו אזרחות, כמקובל במערב. בכך יזנק אחוז המוסלמים בישראל באופן מיידי ל-30 עד35% על כל המשמעויות הדמוגרפיות שיכולות להיות לכך".
טענה זו עוררה בי חשק לרכוש לד"ר בכור מחשבון.
לפי נתוני הלמ"ס, בישראל חיים היום 7.86 מיליון בני אדם, מתוכם כ-1.62 מיליון ערבים. נניח, לצורך העניין, הנחה המקלה עם התיאוריה של בכור, לפיה כל הערבים בישראל הינם מוסלמים. נניח גם כי נבואתו של בכור תתגשם במלואה ולישראל יגיעו חצי מיליון מוסלמים נוספים.
במצב קיצוני זה, תהווה האוכלוסייה המוסלמית בישראל 2.12 מליון איש מתוך 8.36 מיליון תושבים - 25.3% (ולא 30-35% כטענת בכור).
את ערימת הסברות, הנבואות והשגיאות, תיבל בכור באמירות גזעניות ואלימות. באחת מהן הוא כמעט מביע צער על שהחיילים המצרים הפסיקו לירות לעבר אפריקאים בלתי חמושים: "השלטונות המצריים ניסו לבלום את התופעה עד לפני כמה חודשים, כאשר ירו מידי פעם על המהגרים. היום הם כבר לא עושים את זה, ולמה שיעשו? מה אכפת להם שישראל תתאסלם?".
תוכנית אוגנדה
בהקשר אחר כותב בכור כי "מי שלא רצה את היהודים באוגנדה, תבוא אוגנדה לישראל". מתמיה, כיצד נכנסה אוגנדה למשוואה. האם יש מסתננים אוגנדים? אולי אוגנדים המבקשים מקלט בישראל? לא ולא, ד"ר בכור פשוט אינו מבדיל: אריתריאה, סודן או אוגנדה, הרי הם כולם כושים!
וגם מוסלמים, אם אפשר, כי כושים ומוסלמים זה מפחיד ופחד מושך תשומת לב ומי שמנסח אמרה אומללה שכזו רעב לתשומת לב ממש כשם שאפריקאי בגינת לוינסקי רעב ללחם.
הפליטות וההגירה מאפריקה לישראל הן סוגיות סבוכות ורציניות המשפיעות על זהותה של ישראל, על גורלם של הפליטים והמהגרים ועל חיי ישראלים רבים, אלו שזנחנו. בשעה שהאלימות גואה, ראוי שהדיון בנושא יתאפיין בלקיחת אחריות ויתבסס על עובדות.
לא מפתיע שפוליטיקאים, שחדלו מלהציע פתרונות, רוכבים על גל הכעס והאיבה. מפתיע ומאכזב שאקדמאי המתהדר בתואר דוקטור מתנסח כאחרון הטוקבקיסטים, מתרשל בבירור העובדות ומעליל עלילות נוסח "הפרוטוקולים של זקני הקרן החדשה לישראל".
הכותב הינו כתב המגזין "מסע אחר"