מכת מס לקבוצות הכדורגל הישראליות: מעתה, כל קבוצה שרוצה לרכוש או לשאול שחקן מקבוצה זרה, תצטרך לשלם נתח מהמיליונים שמחליפים ידיים גם לרשות המסים. כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בתל-אביב, שהכריע בשאלה האם קבוצות כדורגל שרכשו או שאלו זכויות להעסקת שחקני כדורגל מקבוצות זרות בחו"ל, חייבות במע"מ בגין "יבוא נכסים בלתי מוחשיים" - שהם, למעשה, אותם שחקני כדורגל זרים.
המחלוקת פרצה בין 9 קבוצות כדורגל מליגת העל, ביניהן בית"ר ירושלים, בני יהודה, מכבי פתח-תקווה, בני סכנין, מכבי נתניה ומ.ס. אשדוד, לאחר שמנהל מע"מ הוציא לקבוצות חיובי מס בגין "יבוא" שחקנים זרים.
קבוצות הכדורגל בישראל נוהגות לרכוש או לשאול שחקנים זרים בתמורה לעשרות מיליוני שקלים מדי שנה. לעמדת מנהל מע"מ, הזכויות הללו נכללות במסגרת נכסים בלתי מוחשיים, אשר יבואם לישראל מחויב בתשלום מס ערך מוסף.
לטענת הקבוצות, שערערו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על דרישות המס שהוצאו להן, רכישת שחקנים אינה דומה לרכישת זכות רכושית או בעלת ערך כלכלי. לטענתן, "המשמעות המשפטית של דרישת רשות המסים היא תשלום מס ערך מוסף עבור זכויות שימוש ומסחר בבני אדם", ו"אין מקום להפריד בין שחקן בשר ודם לבין הזכויות בו, ולא ניתן לסחור בבני אדם".
עוד טענו הקבוצות כי מדובר ברכישת שירותים ולא ברכישת נכס, ורכישה כזו אינה יכולה להיכלל בהגדרת "יבוא". הקבוצות אף ציינו כי תקנון התאחדות הכדורגל העולמית שולל את האפשרות לרכוש זכויות שחקן.
השופטת דניה קרת-מאיר קבעה, בין היתר, כי כרטיס השחקן מהווה ביטוי "לאגד של זכויות שיש להן שווי כלכלי", והניתנות להעברה ולמכירה. על כן, ציינה, "בהשאלת או העברת שחקן, מדובר בעסקה כלכלית המתייחסת לזכות שהיא בגדר 'נכס בלתי מוחשי' הנכלל בהגדרת 'טובין'", שיבואם מחויב במע"מ.
השופטת אף דחתה את הטענה כי מדובר בסחר בבני אדם, וקבעה "כי השחקן עצמו בוודאי אינו נמכר. העסקה המסחרית מהווה מכירת הזכות הכלכלית הנובעת מהעסקתו של השחקן על-ידי הקבוצה השואלת או הרוכשת את כרטיס השחקן".
"פסק הדין הביא לפריצת ההגדרה המסורתית של המונח יבוא"
עו"ד אביגדור דורות, שותף בכיר המתמחה במיסוי עקיף ממשרד איתן מהולל ושדות, סבור כי פסיקת בית המשפט, לפיה ניתן לחייב במע"מ רכישת ידע מחו"ל, "צפויה להביא לחוסר ודאות בקרב גופים רבים, אשר יתקשו מעתה ואילך לתכנן כראוי התקשרויות עם גופים בחו"ל, לאור האפשרות שחלק מהתשלומים עלולים להיות מסווגים כתשלום עבור 'יבוא' של טובין בלתי מוחשיים".
לגישת עו"ד דורות, "פסק הדין הביא לפריצת ההגדרה המסורתית של המונח 'יבוא', כך שזו תכלול מעתה ואילך, לעניין תשלום מע"מ, גם עסקאות של רכישת ידע ותשלומים עבור שימוש בפטנטים או זכויות יוצרים. בהיעדר קביעה מפורשת בחוק מתי מתבצעת פעולת יבוא של טובין בלתי מוחשיים, עלולים גופים ישראליים להיתקל בקשיים לאור הפרשנות המרחיבה למונח יבוא אשר ניתן על-ידי בית המשפט".