מדינות רבות מציינות את היום בשנה בו האזרח הממוצע מפסיק לעבוד כדי לשלם מסים, לכאורה, כ"יום העצמאות ממס". במכון ירושלים לחקר שווקים בדקו את עיתוי "יום העצמאות ממס" השנה - קרי, כמה האזרח עובד בשנה על מנת לסבסד את הוצאות הממשלה וכמה עבור עצמו - ומצאו כי 192 יום בשנה עובדים האזרחים לטובת תשלום מסים ו-174 יום בלבד עובדים האזרחים בישראל עבור עצמם.
"השנה אנו נעבוד בממוצע 192 ימים כדי לפרנס את הממשלה ורק 174 ימים כדי לפרנס את עצמנו", אומרת קורין סאור, מנכ"לית המכון. "לשם השוואה, אנו עובדים השנה 27 ימים כדי לממן את תקציב הביטחון, 25 ימים למען שירותי רווחה, 23 ימים למען חינוך ו-11 ימים למען הבריאות".
המכון הודיע שהשנה (2012) ה"חג" יחול ב-9 ביולי, עיכוב של 11 ימים לעומת 2011. "עול המיסוי כבד מאוד בישראל לעומת משקים מתקדמים אחרים", מסבירה סאור. "בארה"ב 'יום העצמאות ממס' נפל ב-17 באפריל, באנגליה ב-29 במאי, ובקנדה ב-11 ביוני". לעומתם, בגרמניה, צרפת, בלגיה והונגריה חוגגים את החג אחרי ישראל.
"הגדלת הגירעון מובילה ליוון וספרד"
המכון מזהיר מפני ראיית הגדלת הגירעון כתחליף זול להעלאות מסים. קורין סאור: "מתוך 192 הימים שאנו משקיעים למימון המסים, אנו עובדים 68 ימים כדי לממן הלוואות שהממשלה לקחה בעבר. עובדה זו ממחישה שהלוואות אולי מאפשרות לממשלה להעניק הטבות בטווח הקצר אולם הן מתורגמות להכבדת נטל המיסוי בשנים הבאות".
"החלטה ממשלתית להגדיל את הוצאותיה ללא כיסוי - כלומר את הגירעון בתקציב, אינה הופכת לכדאית מבחינה כלכלית רק מכיוון שמכריזים שמותר לעשות כן. הגדלת הגירעון שווה להכבדת נטל המס על הדור הבא והאטת הפעילות הכלכלית. הממשלה מאמצת את המדיניות הנפסדת של יוון, ספרד, איטליה, וקפריסין. כך מכניסה הממשלה את המשק לסחרור אשר סופו אינו ידוע, בשעה שהיא הייתה יכולה לשמור על ריסון תקציבי ולהביא לצמיחה מחודשת באמצעות הקלת נטל המיסוי", מסבירה סאור.
קשה לחשב את נטל המיסוי האישי
מהמכון נמסר קשה לאדם ממוצע לחשב את עול המיסוי האישי שלו, ולכן קביעת יום העצמאות ממס מקילה ומספקת חישוב ממוצע. למרות שיחסית קל לדעת כמה אדם משלם במס הכנסה, מסים נוספים כדוגמת מסי יבוא ומע"מ נסתרים מהעין.
לפי בדיקת המכון, אנו עובדים 80 ימים בממוצע כדי לשלם מסי הכנסה (35 ימים כדי לשלם מס הכנסה, 33 ימים כדי לשלם ביטוח לאומי, ו-12 ימים לשלם מס בריאות), 43 ימים כדי לשלם מע"מ ומסי קנייה, 25 ימים כדי לשלם מסי יבוא, 16 ימים כדי לשלם מס חברות, 15 ימים כדי לשלם מסים עירוניים ומקומיים, ו-11 ימים כדי לשלם מסי דלק.
המכון מציין שלעומת 192 הימים שהישראלי הממוצע עובד כדי לשלם מסים, הוא עובד 53 ימים עבור הוצאות הדיור שלו, 31 עבור תחבורה ותקשורת, ו-25 ימים עבור המזון שהוא צורך.
כמה משלמים העשירים?
העשירון העליון משלם 64% מכל המסים הישירים (על בסיס הכנסה) ו-16.4% מכל המסים העקיפים (על בסיס צריכה). החמישון העליון משלם 56% מכל המסים (82% המסים הישירים ו-31% מהמסים העקיפים), כאשר החמישון התחתון משלם רק 7% מהמסים, הכול במס עקיף.
סאור אומרת שבין היתר, אנו עובדים ימים כה רבים כדי לשלם מסים בגלל גודל התקציב הממשלתי, שאמור להסתכם השנה ב-366 מיליארד שקל. בממוצע, מוציאה הממשלה כ-187 אלף שקל על משפחה בת 4 נפשות. "אין זה בטוח שהתמורה שווה את ההשקעה", אומרת סאור.
מכון ירושלים לחקר שווקים מפרסם את "יום העצמאות ממס" בישראל מאז שנת 2004, ובמבט לאחור עד שנת 1990. המכון גילה שבכל שנה משנת 1990 עד שנת 2009, עבדו הישראלים יותר מחצי שנה כדי לשלם מסים. רק בשנים 2010 ו-2011, זכינו לשמור את רוב כספינו אצלנו. שיפור זה בוטל השנה.