גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח "גלובס": הנטו בתלוש המשכורת שלכם עומד להתכווץ - האוצר מתכנן להעלות את מס הכנסה ב-2%

כדאי שתפנימו: העלאת המע"מ ב-1% היא כבר עובדה מוגמרת, אך זה ממש לא הסוף ■ כדי לגבות 400 מיליון שקל בשנה מהעשירים יש צורך במס יסף של 20% - וזה לא יקרה ■ להעלות מס חברות? לא רלוונטי ■ מה האלטרנטיבה?

1. אחרי שראש הממשלה ושר האוצר השתכנעו כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים, הגיע רגע האמת שלהם: ההכרעה בשאלה אילו מסים יש להעלות. השאלה הזו דורשת תשובה מיידית, והדיון הציבורי מתקדם בכיוון זה. כמיטב המסורת, עולות על פני השטח הצעות פופוליסטיות אשר נשמעות נהדר, אך יגרמו נזק נוסף, או לא ישיגו את המטרה.

כבר עתה חשוב להבהיר: העלאת המע''מ - המס העקיף העיקרי - ב-1% היא עובדה מוגמרת, וכדאי לבנימין נתניהו וליובל שטייניץ להוציא אותה לפועל כמה שיותר מהר, על מנת למלא את קופת המדינה הדלה כבר עכשיו, ולמזער את העלאת המסים העתידית.

הבעיה היחידה היא שהעלאה זו איננה מספיקה (מניבה כ-4 מיליארד שקל מתוך 12 מיליארד לפחות), ולכן לא יהיה מנוס מהעלאת מסים ישירים. אף על פי שהדיונים הרשמיים בסוגיה עדיין לא התחילו, פקידי האוצר כבר מבינים כי אין צעד אחר, זולת העלאה בשיעור של כ-2% בכל מדרגות מס הכנסה.

2. אחת ההצעות שנשמעות בימים אלו מגיעה מראשי המחאה החברתית, אך זוכה לתמיכה בקרב לא מעט חברי כנסת שמפיצים אותה: העלאת מס לעשירים. ההצעה צודקת, אך בלתי-ניתנת ליישום. לפי נתונים של משרד אוצר, העלאה בשיעור של 1% במס הכנסה למדרגת המס העליונה (משתכרים יותר מ-42 אלף שקל) תניב לקופת המדינה כ-180 מיליון שקל, במקרה הטוב.

לכן, אם האוצר צריך להשיג מהעלאת מסים ישירים כ-4 מיליארד שקל לפחות, הוא חייב להעלות מסים לאוכלוסייה זו בכ-20 נקודות אחוז, לא פחות מכך. בכך, סביבת המס השולי (מס הכנסה עם מס בריאות ודמי ביטוח לאומי) לעשירים תגיע במהרה לכ-80%, תוך חיסול ההכנסה הפנויה וחיסול הביקושים (והמשק), והגבייה בפועל תהיה קרובה לאפס (תכנוני מס והעלמות).

קיים רעיון דומה, הנקרא מס יסף (מס למרוויחים יותר מ-2 מיליון שקל בשנה מהון ועבודה יחד), שאמור להניב 200-400 מיליון בשנה. במקרה הזה יש צורך להטיל מס יסף של כ-20%, ולא של 2% כפי שהוצע בוועדת טרכטנברג, כדי לכסות חלק מהבור - מצב לגמרי לא רצוי.

לכן, הצעד צודק, אך רחוק מלהיות מספק.

3. רעיון לא פחות פופוליסטי נשמע בשבוע החולף מפי בכירי המערכת הפיננסית שכיהנו בעבר בתפקידי מפתח באוצר: הימנעות מוחלטת מהעלאת המס הישיר. היו כמה הסברים לטענה הזו. חשכ''ל לשעבר הסביר כי "נטל המס בישראל גבוה מדי". העובדות מספרות סיפור אחר. לפי נתוני דוח מינהל הכנסות המדינה האחרון, נכון ל-2008 ישראל ממוקמת במקום ה-13 בקרב 31 מדינות ה-OECD בנטל המס כאחוז מהתוצר. קרי, יש עוד 18 מדינות שבהן נטל המס גבוה יותר.

יתרה מזו, נטל המס הישיר בישראל הוא מהנמוכים ב-OECD - עומד על כ-17.5% מהתמ''ג, לעומת 22.3% ממוצע ב-OECD. טענה נוספת קשורה לתיאוריה הכלכלית שבה דוגל ראש הממשלה, ולפיה העלאת המס הישיר על יחידים תחסל את הצריכה ואת ההשקעה (חיסכון) ולא תניב ולו שקל נוסף לקופת המדינה.

אין ספק כי להעלאת מסים השפעה שלילית על ההכנסה הפנויה, וכפועל יוצא על הצריכה וההשקעה של הפרט. ואולם שיעורי המס על יחידים יכולים לחזור לרמה של 2006 או 2007 - דומים לאלו שב-OECD - שנים שבהן נרשמו שיעורי צמיחת שיא של יותר מ-5%, והכסף זרם לקופת המדינה ללא כל בעיה. אגב, אי העלאת מסים פירושה גירעון של 4.5% מהתמ''ג, כלומר משבר פיננסי.

4. ישנה יוזמה להעלות את מס החברות. ראשית, כל 1% במס חברות מניב 700 מיליון שקל בלבד; זה מעט כסף לעומת גודל ה"בור". כדי להפוך את המהלך לרלוונטי, יש להעלות את מס החברות ב-4 או 5 נקודות אחוז לפחות, לרמת מס כ-30%. זו כבר בעיה, כי מעבר לכך שמס חברות כבר עלה במסגרת מסקנות טרכטנברג, מדינות מתחרות זו בזו בסביבת מס נוחה שיכולה למשוך חברות ומשקיעים. בעבור חברות שמתכננות את סביבת המס כמה שנים קדימה, זו מכת מוות וגם מכת "אמינות" בעבור ישראל. ברמה כזו של מס חברות, אכן הסבירות ש"לא נראה שקל" גבוהה, וכך גם היקף הפגיעה במשק.

5. אי לכך, לא יהיה מנוס מהעלאת מס הכנסה ליחידים - לכולם, בכל מדרגות המס. לכיוון הזה גם מתחיל לחתור האוצר. כל נקודת מס הכנסה תניב לקופת המדינה 3 מיליארד שקל. אלא שכאן צץ מיתוס נוסף: העלאת מס יחידים בכל דרגות המס הינה צעד רגרסיבי (מיטיב עם העשירים ופוגע בחלשים).

ראשית, מערכת המס הישיר הישראלית היא אחת ממערכות המס הפרוגרסיביות ביותר ב-OECD, לרבות מדינות סקנדינביה. הסיבה לכך פשוטה: רוב הישראלים אינם מגיעים לסף המס, לכן, כבר עכשיו, רוב המס משולם על ידי ה"העשירים".

לפי נתוני האוצר, כ-44% מהשכירים משתייכים למדרגת המס הראשונה, שכוללת את שלושת העשירונים התחתונים. העלאת מס הכנסה ב-1%, פירושה הפחתה היפותטית בנטו בגובה של כ-52 שקל לכל היותר (1% מ-5,200 שקל) - סכום זעום למדי. אם מדובר בהורים, נקודות הזיכוי שהתקבלו במסגרת המלצות טרכטנברג יחסלו את ההפחתה. לכן, האמרה שלפיה העלאה כוללת במס הכנסה פוגעת בעיקר בשכבות החלשות היא מיתוס, ואיננה נכונה.

6. אם נתקדם למדרגה השנייה, שם נמצאים עוד 24% מהשכירים הישראלים - אלו המשתייכים לעשירונים 4, 5, 6, ו-7 - תוספת המס שייאלצו לשלם תעמוד בממוצע על כ-70 שקל. גם כאן הורים בקושי ירגישו את ההכבדה.

חשוב יותר: אף על פי כן ולמרות הכול, חלק הארי של הנטל ייפול על ארבעת העשירונים העליונים (שלוש מדרגות המס האחרונות) - לא רק באופן יחסי, אלא באופן מוחלט. הם אלה שישלמו את תוספת המס בכול (או רוב) מדרגות המס. נקודה נוספת: העלאה מס הכנסה, אפילו בשתי נקודות האחוז, תחזיר את שיעור המס לרמות של 2008 בלבד, רמות מס סבירות בהחלט.

7. והערה קטנה לפקידי האוצר: כדי להשלים את סתימת הבור בגירעון, אתם בונים על ביטול פטורים. ביטול פטורים פירושו יציאה למלחמה נגד הצבא ושר הביטחון, נגד הוועדים החזקים ויו''ר ההסתדרות. קרי, נדרשים כאן גבורה, אומץ לב ומנהיגות - תכונות שראש הממשלה ושר האוצר לא הפגינו זה זמן רב. לכן, על מנת שלא לחיות במיתוס ביטול הפטורים, כדאי לאוצר ולבנק ישראל להתחיל לחשוב על חלופות חדשות.

עוד כתבות

תקיפה משותפת לארה''ב וישראל בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

המרוץ נגד השעון: ארה"ב מנסה להכריע את איראן לפני שתיגמר התחמושת

בפנטגון חוששים שקצב השימוש בתחמושת גבוה מיכולת הייצור ● בעוד ארה"ב וישראל מנסות לשתק את מערכי הטילים של טהרן, המחסור במיירטי THAAD וחץ 3 מעמיד את המזה"ת בסיכון ● האם המלאים המיועדים להרתעת סין וצפון קוריאה ייפתחו לטובת המערכה באיראן?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

אל על לא תפעיל טיסות חילוץ דרך מצרים - כך תוכלו בכל זאת לחזור לישראל

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות ● בארקיע מפרסמים מועדים חדשים לטיסות חילוץ

חלון הראווה של חנות iBags שנופץ / צילום: אורון גנץ

המילואימניק גילה: העסק נפגע מהדף מטיל ואז נבזז

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קפצה? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למרות העליות: חלק מהמשקיעים היו מעדיפים לשכוח את היום הזה

הבורסה בת"א זינקו ביותר מ-4%, שיא עליות ליום בודד מאז הקורונה ● הפער מול המשקיעים ב-S&P 500 מגיע היום ל-6.5%, בגלל הזינוק בשקל והירידות בוול סטריט ובאירופה ● מדובר על יותר מ-250 מיליארד שקל שלא יזכו ליהנות מהתשואה הזו

מטחים בגליל (ארכיון) / צילום: דוברות כבאות והצלה לישראל, מחוז צפון

פגיעת רסיסים בבית פרטי במרכז, ללא נפגעים; מוקדם יותר פגיעה ישירה בבית מגורים בגליל

לאחר האזעקות: דיווח על פגיעת רסיסים בבית פרטי, לא היו דיירים בבית ● פגיעה ישירה בבית מגורים ● צה"ל צפוי להרחיב את התקיפות נגד חיזבאללה, גם תמרון קרקעי על הפרק • דיווח: המוסד וכוחות מיוחדים של ישראל ביצעו פעולות קרקעיות באיראן • במקביל: דיווחים על פיצוצים בטהראן, באספאהן ובתבריז • עדכונים שוטפים

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מי זכאי לפיצויים ואילו מסלולים כבר נפתחו? עשינו סדר

בשלושת הימים הראשונים של המבצע הוגש מספר נמוך יחסית של תביעות לרשות המסים ● מי זכאי לפיצוי, מהו ה"מסלול המהיר" ומה אם הדירה השכורה נפגעה? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; פלנטיר זינקה בכ-6%, אנבידיה בכ-3%

הנאסד"ק התאושש מירידה חדה ועולה בכ-0.3% ● משמרות המהפכה הודיעו כי מיצרי הורמוז סגורים וכי ספינות שינסו לחצות באזור יותקפו, מחירי הנפט זינקו ● הביטקוין התאושש גם הוא והתקרב לרף ה-70 אלף דולר ● תשואות האג"ח הממשלתיות האמריקאיות קפצו ● מדד הפחד בוול סטריט עלה לרמתו הגבוהה מאז נובמבר 2025 ● מחיר הזהב עלה, מחיר הכסף צנח ● הדולר התחזק בעולם

מיצרי הורמוז / עיבוד: Shutterstock

המומחה שמסביר מדוע סגירת מיצרי הורמוז עלולה להעלות את מחיר הנפט ל-100 דולר

"להכרזה על סגירת מיצרי הורמוז יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", כך אומר פרופ' יהושע קרסנה, מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א ● עוד מציין קרסנה, כי אם החסימה תימשך לאורך זמן, תהיה לה השפעה חמורה על השווקים "מחירי הנפט יזנקו, אולי אפילו ל-100 דולר"

שרית שטיינר מנהלת תיקים בכירה פעילים / צילום: סיון פרג

מנהלת ההשקעות שטוענת: אלה שני האירועים שיכולים להחליש את השקל

שרית שטיינר, מנהלת תיקים בכירה ב"פעילים", מעדיפה את הבורסה בת"א גם לאחר העליות החדות בעקבות המלחמה, בזמן שבוול סטריט "בלי AI הצמיחה מתונה בהרבה" ● מעריכה שהנדל"ן המניב והאנרגיה ייהנו אחרי המלחמה, לצד סקטור מניות הגז שהן "עוגן סולידי" בתיק

עליות בבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

אופוריה בת"א: הבורסה סיכמה את היום החזק ביותר שלה מזה שש שנים

מדד ת"א 35 זינק בכ-4.6% ● מדד הביטוח הוביל את העליות והתחזק במעל 8% ●  ● המשקיעים ברחו לנכסי חוף מבטחים - מחירי הנפט והזהב מזנקים ● הדולר התחזק בעולם, אך נחלש מול השקל ● מיטב: שוק האג"ח בעולם עבר לתפקד כמגן מפני עלייה בסיכון ● סיגמא-קלאריטי: יש מקום רב לאופטימיות ביום שאחרי ● מחר לא יתקיים מסחר בת"א

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת הדירוג S&P: "התרחיש מול איראן חמור, אבל ישראל הוכיחה חוסן היסטורי במלחמות"

סוכנויות דירוג האשראי החלו להתייחס למלחמה עם איראן ● S&P פרסמה סקירה המתייחסת למדינות השונות המעורבות במערכה ● ישראל מקבלת מחברת הדירוג הערכה טובה באופן יחסי לנקודת המוצא של המלחמה "הכלכלה הישראלית הוכיחה חוסן היסטורי בזכות מגזר הטכנולוגיה העילית שלה"

התחדשות עירונית בירושלים / צילום: Shutterstock

"יקצר את לוחות הזמנים": מתי פגיעה בבניין יכולה דווקא לזרז פינוי־בינוי

המדינה מפצה על נזקי המלחמה, אך כשבניין שנפגע נמצא בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית הסיפור מסתבך ● מי אחראי לשיקום המיידי של המבנה ואיזו הכרעה עשויה לשנות את לוחות הזמנים של הפרויקט?

השקעות ריטייל / איור: Shutterstock

המשקיעים שמובילים את העליות בבורסה בת"א בשנתיים האחרונות

בעבר נחשבו משקיעי הריטייל ל"ידיים החלשות" בשוק המקומי, שממהרים למכור בעת חשש או חוסר ודאות ● אלא שמתחילת המלחמה לפני כשנתיים וחצי, הללו מפגינים חסינות ומספקים רוח גבית לשוק המניות המקומי: "הם מסתכלים לטווח ארוך יותר ומבינים שיש כאן הזדמנות"

מטוס U-2 ממריא מעל בסיס אקרוטירי בקפריסין / צילום: Reuters

המדינה שמצאה את עצמה בלב מלחמה: מה קורה בקפריסין?

לאחר שנים שבהן הצהירה על ניטרליות, קפריסין נקלעת כעת בעל כורחה לעימות המתרחב במזרח התיכון, עם שיגורי טילים לעבר האי, פינוי אזורים סמוכים לבסיסים הבריטיים וביטול אירועים מדיניים, כשהחשש בשלטונות הוא מהפיכתה לזירה פעילה במאבק מול איראן

אהרון פרנקל, חיים כצמן ויאיר המבורגר / צילום: עידן חסון, אריק סולטן, גבע טלמור

חיים כצמן, אהרן פרנקל ומשפחות האצולה של שוק הביטוח: שלושת המרוויחים הגדולים של היום בת"א

הזינוק במחיר המניות בת"א הקפיץ את שווי החזקותיהם של בעלי השליטה בשורת חברות בעשרות ולעתים אף מאות מיליוני שקלים ● בין המרוויחים: חיים כצמן שחוזר לחייך אחרי תקופה ארוכה של ירידות במניה, אהרון פרנקל שגורף רווחים על ההשקעה המחודשת בתמר פטרוליום, והטייקונים של שוק הביטוח שהחגיגה במניותיהן מסרבת לגווע

ההודעה שמתחזה לדואר ישראל

לא ללחוץ על הקישור: הסמס שקיבלתם הוא לא באמת מדואר ישראל

בימים האחרונים רץ קמפיין פישינג שנשלח בהודעות SMS ומנסה להשתלט על חשבונות בנק וחשבונות תשלום דיגיטלי ● בדואר ישראל מבהירים כי זו לא הודעה מטעמם ● כך תדעו לזהות את הנורות האדומות

רונן גינזבורג, מנכ''ל דניה / צילום: רני חכם

הדוחות שהרסו למניה הזו את החגיגה בבורסת ת"א

בעוד שמדד הנדל"ן זינק במעל 6% בתל אביב, מניית דניה סיבוס היא בין המניות הבודדות בסקטור שנסחרה היום בירידות, בעקבות דוחות כספיים מעורבים שפרסמה ● בעוד שהחברה דיווחה על שיא בצבר ההזמנות, בגובה 22 מיליארד שקל, הרווח הנקי של החברה רשם ירידה של 3%

קיר סטארמר, רה''מ בריטניה, ועמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Kin Cheung, Tschaen Eric/Pool/ABACA

אירופה פוחדת להיכנס למלחמה, ומתרכזת במסרים פייסניים ובחילוץ אזרחים

מדינות אירופה הבליגו על התקפות איראניות על כוחותיהם הפרושים במפרץ ובמזרח התיכון ● הן קראו ל"הרגעת הרוחות" על ידי "כל הצדדים" ואף שיגרו שורת מסרים מתונים המנסים להבהיר לאיראן כי לא יתערבו ● אם לא תשתנה, ההשלכות של מדיניות הפייסנות האירופית עשויות להיות רחבות

יונית לוי-חדשות 12, מגי טביבי-חדשות 14, דוריה למפל-חדשות 13 / צילום: מתוך אתרי הערוצים

גם באמצע מלחמה: עם רייטינג מצרפי של מעל 50%, הקמפיינים נשארו על המסך

בניגוד לסבבים קודמים, במבצע "שאגת הארי" שיעור הרייטינג הגבוה של הערוצים המסחריים תורגם גם לנוכחות בהפסקת הפרסומות ● מי רשם את הזינוק הגדול ביותר בשיעור הצפייה, מי עלה ראשון בקמפיין מלחמה, ומה יקרה עם העונה החדשה של "האח הגדול" במוצ"ש