גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פישר, דבר ברור: איפה היה הנגיד כשהתפתח הגירעון המבני ולמה הוא נמנע מטיפול במערכת הבנקאית?

האם פישר טעה או הגזים בחלוקת הציונים הטובים למשק, לתעסוקה ולמצב הנדל"ן בישראל? ■ הציבור חייב לקבל ממנו גם תשובות יותר ברורות על תפקודו שלו - ולא רק של הפוליטיקאים ■ טור סופ"ש אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס"

1.

מקובל לקרוא לסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, "המבוגר האחראי", האיש שאמור לרסן, לנווט, להעיר ולהאיר לשר האוצר ולראש הממשלה אם הוא חש שהעניינים יוצאים מכלל שליטה.

לפני שבועיים, בנאום תוכחה בכנס קיסריה, פישר יצא מגדרו כדי להוכיח ולהמחיש לנתניהו ולשטייניץ שהעניינים אכן עלולים לצאת מכלל שליטה. אין כמעט כלכלן שלא מסכים עם אזהרותיו: התמכרות לגירעונות גבוהים אכן מסוכנת, וסופה מי ישורנו.

השווקים, כפי שראינו בשנים האחרונות, אינם סבלניים ואינם סלחניים לגירעונות עמוקים. תשואות אג"ח ממשלתיות מידרדרות ומטבע מקומי שהולך ונחלש הם הקוקטייל ההרסני והמסויט שמכינים השווקים לכלכלות שהתמכרו לגירעונות עמוקים. לכן, הקריאה של פישר למדיניות אחראית ולשליטה פיסקאלית נראית מובנת ומתבקשת, אבל יש בעיה אחת - טרמינולוגיה.

כשפישר מדבר על "נקודת מפנה" בכלכלה הוא לא רק מתרה בנתניהו ובשטייניץ, הוא גם מכין את הציבור, שאינו בקיא בטרמינולוגיה הכלכלית ובז'רגון של מדיניות פיסקאלית, גירעונות ומדיניות מוניטרית. זה אותו ציבור שהתרגל לשמוע מפישר בשנתיים האחרונות שמצבו של המשק מצוין, שאין פה בועת נדל"ן, שיש פה תעסוקה מלאה. עכשיו הוא פתאום מבין שישראל נמצאת בנקודת מפנה קריטית ו"אין מנוס" מהעלאת מסים.

כשפישר מדבר על "גירעון מבני" שהתפתח בשנתיים האחרונות ועלול להגיע ל-4% כמעט, מתבקש לתהות היכן הוא היה בתקופה זו. כיצד קרה שהמשק צמח ביותר מ-4% בכל שנה ובכל זאת התפתח פה גירעון "מבני" (להבדיל מגירעון מחזורי, שתלוי במחזור העסקי).

האם גם פישר היה שאנן מדי? האם הוא היה סלחן מדי ביחס לפוליטיקאים, סלחן מדי למתווה הורדות המס של נתניהו (שנבלם רק בוועדת טרכטנברג) ולמדיניות התקציבית של הממשלה? בקיצור, האם פישר טעה או הגזים בחלוקת הציונים הטובים למשק, לתעסוקה ולמצב הנדל"ן בישראל? האם בנק ישראל טעה לאורך זמן כשהתעקש שלא להדביק לשוק הנדל"ן את המילה "בועה", אף שלכל בר-בי-רב היה ברור שזו באבוה בועה?

הציבור, אותו ציבור ששומע מפישר דברים לא נעימים עתה, חייב לקבל ממנו גם תשובות יותר ברורות על תפקודו שלו ולא רק של הפוליטיקאים. בסופו של דבר, זה אותו ציבור שישלם את המחיר על המצב ה"לא נעים" הזה, כי הרי "אין מנוס" מהעלאת מסים. אם כבר משלמים את המחיר, אז לפחות שנקבל תשובות למה זה קרה.

2.

דבר נוסף שפישר צריך לספק לגביו תמונה קצת יותר בהירה הוא מערכת הבנקאות הישראלית. פישר מדבר בשני קולות על המערכת הזאת: בקול אחד הוא מגונן עליה ועל יציבותה, ובקול שני הוא קורא לבנקאים בתוכחה "להאזין ללקוחותיהם, להתחרות ולספק ללקוחות שירותים בנקאיים במחירים סבירים". ולא, הזהיר פישר, "הסביבה הרגולטורית תשתנה באופן משמעותי".

לנו נראה שפישר לא יממש את האיום שלו ודבריו נאמרו רק כדי לרצות את מבקריו ולאזן את הרושם שנוצר ולפיו הוא מגן בחירוף נפש על הבנקים. "הסביבה הרגולטורית", כפי שפישר מכנה אותה, וכנראה מתכוון, בין היתר, לוועדת זקן, תאמר את דברה כבר בשבוע הבא. הוועדה, שקמה כדי להגביר את התחרות בשוק הבנקאות, תמליץ על שורה של צעדים, חלקם חשובים יותר וחלקם פחות, כמו הגדרת עסקים קטנים, פרסום מידע השוואתי על ריביות ועמלות בפועל, מניעת ערפול מחירי השירות הבנקאי, ביטול עמלת מינימום בני"ע, הגברת שקיפות, הסרת חסמים ועוד. יוצגו אין ספור שקפים, יהיה כיסוי רחב בעיתונים. זה נחמד, אבל לא יותר מזה. זקן ופישר לא היו צריכים להקים ועדה כדי להוציא לפועל את הצעדים שהומלצו בה, הם היו יכולים להסתפק בהוצאת תקנות מהיום למחר, כפי שהחוק מאפשר להם וכפי שבנק ישראל עשה בעבר, למשל בנושא משכנתאות.

הוועדה הזאת, כך נדמה, נולדה מהצורך של בנק ישראל להגיד לציבור שהוא "עושה משהו" בעניין מערכת הבנקאות, אבל ה"משהו" הזה לא כולל את העניין המהותי בכל הסיפור. הוועדה לא מתמודדת כלל עם המרווח הפיננסי במערכת, לב העניין ולב הבעיה: משקי הבית, חסרי יכולת המיקוח, מקבלים את הריביות הנמוכות ביותר בפיקדונות אך משלמים את הריביות הגבוהות על האשראי. קרוב ל-4 מיליארד שקל, כ-18% מהכנסות הבנקים מהמגזר הקמעונאי, נובעים מגביית יתר במרווח הפיננסי, אבל ועדת זקן כנראה לא תיגע בכך .

כנראה שהזיכרון של רובנו קצר, אז הנה קצת היסטוריה: בשלהי 2006 הקימה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים. בראשה עמד ח"כ משה כחלון והיא הגישה את מסקנותיה ביוני 2007. היועץ לוועדה היה פרופ' שמואל האוזר, כיום יו"ר הרשות לניירות ערך. הוועדה עסקה בשורה של נושאים והגישה המלצות מפורטות בנוגע "לדרך בה ראוי להסדיר את הפיקוח על עמלות הבנקים ולהגביר את התחרותיות בשוק הבנקאות הקמעונאית בישראל".

שימו לב לממצאים. אנו מניחים שתשמעו אותם בשבוע הבא כחלק מהרקע להמלצות ועדת זקן:

הריכוזיות הגבוהה של המערכת הבנקאית בישראל מובילה לרמת תחרותיות נמוכה בהשוואה למדינות המערביות.

רמת התחרותיות הנמוכה מביאה להקצאת אשראי לא יעילה. מצב זה מצמצם את התחרותיות בכלל המשק ואת יכולת הצמיחה של עסקים קטנים וזעירים, וכך מביא לרווחה חברתית נמוכה מהפוטנציאל המשקי, במונחי תעסוקה ורמת חיים.

חסמי המעבר הניצבים בפני הלקוחות המעוניינים לעבור מבנק לבנק הינם גבוהים באופן יחסי ופוגעים בתחרות בשוק הבנקאות הקמעונאית.

הוועדה הגישה שורה של המלצות, כמו "הנהגת רפורמות מבניות בשוק הבנקאות אשר יקטינו את כוח השוק של הבנקים בעיקר במגזר הקמעונאי, באמצעות יצירת ערוצי הפצה חלופיים לבנקים במקטעי השוק השונים". או "הנמכת מחסומי הכניסה הרגולטוריים לבנקים חדשים מקומיים וזרים, לרבות בנקים מקוונים, המבקשים להיכנס לשוק הבנקאות".

עברו מאז כמעט חמש שנים. התחרות גברה במקצת, העמלות למשקי בית ירדו לאחר הרפורמה ב-2.8 שקלים בחודש בממוצע למשק בית. וואו! חיסכון אדיר של 33.6 שקל ברמה שנתית! ועל זה התעופפו אין-ספור מילים, חברי הכנסת הפופוליסטים חגגו על זה יומם וליל, והתחושה הייתה שהנה, "דופקים" את הבנקים. המציאות, כמובן, הייתה שונה: דבר מהותי לא השתנה או זז. החסמים אותם חסמים, התחרות אותה תחרות, בנקים חדשים לא נכנסו והריכוזיות הענפית במערכת הבנקאית נותרה גבוהה.

זה גם מה שיקרה אחרי ועדת זקן.

eli@globes.co.il

עוד כתבות

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": העורך דין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר