כשחברת הדסית ביו הוקמה ב-2005 ובמהרה יצאה לבורסה, המודל המוצהר שלה היה ברור - להביא חברות בתחום הפארמה משלב הניסויים בבעלי חיים לסוף ניסוי בטיחות עם רמזי יעילות (שלב I/IIa), ואז למכור את המוצר לחברת פארמה או לגוף המתמחה בחברות שנמצאות בשלבים מאוחרים יותר.
אולם בשנים שחלפו מאז, התפוגג המודל עד שהפסיק להתקיים. חברות פארמה כבר לא מרבות לרכוש חברות או מוצרים בשלבים מוקדמים כל כך. במקביל, גם ההתקדמות של החברות של הדסית - חברות פארמה עם טכנולוגיה חדשנית וחלוצית - התגלתה כארוכה מהצפוי, וחלק מהן עדיין בשלב הניסויים בחיות. הקצב הזה לא תאם את הרוח התזזיתית של משקיע הביומד בשוק ההון.
על כן שינתה הדסית ביו את המודל העסקי שלה. לא עוד מכירת החברה אחרי שלב I/II, אלא להיפך - שמירה על חלקה של הדסית בחברות, תוך כדי גיוס משקיעים נוספים ומוערכים, גם כבר בשלב הפרה-קליני, לשם מימון ומתן גושפנקא ליכולותיה של החברה. מודל כזה יעלה יותר לחברת ההחזקות, אך גם עשוי להניב אקזיטים גדולים יותר בהמשך.
"סלקטיבי בבחירת החברות"
מתוך שמונה החברות שאיתן החלה הדסית את דרכה, שלוש כבר מצאו תמיכה חיצונית במודל החדש, שתיים חברו לשותף חיצוני אך דרך מיזוג לחברה אחרת, ושלישית ממתינה לשותף חיצוני. שתי חברות נסגרו - אחת לאחר שלא הצליחה להשיג תוצאות טובות, והשנייה משום שבמהלך הפיתוח הושק מוצר מוצלח אחר לאותה מחלה נדירה.
"הסטטיסטיקה של חברות הביומד בישראל", אומר אופיר שחף, מנכ"ל החברה, "מדברת על הצלחה גדולה של חברה אחת מכל עשר, עוד שלוש הצלחות קטנות וסגירה של יתר החברות. אבל אני לא יכול להרשות לעצמי לכוון להצלחה אחת מעשר. אני צריך להשיג 50% הצלחה כדי שהמודל שלי יעבור".
- איך אתה מתכנן להשיג את זה?
"אני מאוד סלקטיבי בבחירה שלי, ונעזר בשותפים ובכספי מדען, כשהתשתית של בית החולים הדסה, שהדסית היא חברת המסחור שלו, מאפשרת לי לחסוך עלויות. רבות מהחברות העצמאיות נופלות בגלל בעיה פיננסית, ולא ביולוגית - אני לא נמצא שם. אני יודע להעביר את החברות הללו את 'עמק המוות' הפיננסי. ברגע שיש שותפויות עם חברות גדולות, הסיכוי שלנו להתקדם ולהצליח הרבה יותר גבוה.
"כמו כן, אנחנו פועלים לשינוי פרופיל הסיכון שלנו על ידי הוספת חברות מתחום המכשור הרפואי", הוא מוסיף, "נוסיף לפחות חברה אחת כזו לפורטפוליו בזמן הקרוב".
לדברי שחף, הדסית ביצעה תהליך עם חברת ייעוץ בינלאומית מובילה כדי לבחון באילו תחומים כדאי לה להתמקד, על מנת למצות את היתרונות של הקשר עם הדסה.
"חלק מההמלצות היו מצוינות וקיבלתי אותן, אבל את זו לא. יש לנו ערך מוסף משמעותי בתחום הפארמה בגלל ההסכם עם הדסה והפעילות בתחום".
- מהן העצות הטובות שלקחתם?
"לגוון את הפורטפוליו, לקחת גם חברות שלא נוסדו על בסיס רעיונות שנבטו בהדסה, כל עוד ניתן לעזור להן באמצעות התשתית של בית החולים. הם חיזקו אותי גם בתפיסה שלי שבסוף נמדדים ביכולת להכניס שותפים טובים. בתחום הזה אם אין שותפים, גם המדע הכי מלהיב וגם המניה הכי יקרה לא יביאו את המוצר לשוק".
- לפני כשנה התחלתם להיסחר גם בארה"ב, באמצעות ADR- איגרת מעקב אחר מניה הנסחרת בארה"ב. כיצד אתם מסכמים את ההחלטה הזו עד כה?
"ההיגיון שברישום למסחר בארה"ב היה הקשר עם ארגון נשות הדסה שייסד את בית החולים. הן היו מעוניינות להשקיע בחברה הנסחרת, והן גם עורכות אירועים שמאפשרים לנו לפגוש משקיעים ואנליסטים. החשיפה לשוק שיודע לתמחר חברות ביומד חשובה עבורנו, ויש לנו שיתופי פעולה עם גופים מוסדיים שמתמחים בביומד".
מהנפקת ה-ADR ירדה מניית הדסית בכ-50%, אך שחף מעריך כי אין קשר לכך שהחברה נסחרת גם בארה"ב. לדבריו, עד היום שוק ההון הישראלי לא "פינק" את הדסית, ולא בטוח שהוא היה ממליץ לחברה אחרת מסוגו להיכנס להרפתקה כזו.
"אמנם גייסנו 100 מיליון שקל מאז ההנפקה ב-2006", הוא אומר, "אבל הרגולציה הייתה קשה והמשקיעים תובעניים. כיוון שהתשתית שלנו למסחר כבר קיימת, ואנחנו עומדים בכל התנאים, אין לנו כוונה ללכת אחורה. היו לנו פניות מקרנות פרטיות, אבל אנחנו נשארים בורסאיים".
