סעיף המזומנים ושווי המזומנים אמור לבטא את הנזילות המיידית של הפירמה. ולמרות שעל פניו נראה כי מדובר בסעיף טריוויאלי, ראינו בטור הקודם שישנן שאלות ופרשנויות סביב תחולתו - אילו פיקדונות צריכים להיכלל ביתרה ואילו מורחקים ממנה, ובכלל מהם התנאים להיכלל תחת יתרת המזומנים ושווי מזומנים.
הבעיה הזו מתחדדת בחברות נדל"ן, ובעיקר בחברות יזמיות המקימות פרויקטים של דירות למגורים. החברות האלו מקבלות מקדמות על חשבון הדירה מלקוחות, באופן שוטף מיום חתימת החוזה ועד מסירת הדירה, והכספים האלה נכנסים בשלב הראשון לחשבונות הבנק של החברה. האם הסכומים הללו הם מזומנים? לכאורה כן, אלא שבמקרים רבים יש עליהם מגבלות מסוימות.
רוכשי הדירות מפקידים את הכספים לחשבונות של הבנקים המלווים את הפרויקט, והם אמורים לשמש את הפרויקט עצמו, אלא אם החברה עמדה בתנאים מסוימים - ואז חלק מהסכומים כביכול משתחררים לפעולות אחרות. ואם כך, הרי שלא מדובר בסכומים נזילים, מיידיים וחופשיים, אלא בכספים המיועדים לשימוש מסוים, כך שצריך להציג אותם בנפרד מיתרת המזומנים ושווי המזומנים.
בדוחות של חברת אזורים, בתוך יתרת המזומנים ושווי המזומנים נכללים גם כספי המקדמות מהלקוחות. ברבעון הראשון ב-2012 היתרה הייתה 221.6 מיליון שקל, לעומת יתרה של 296.7 מיליון שקל בסוף שנת 2011. ברבעון הראשון אין לסעיף זה פירוט וביאור, בעוד שבדוח השנתי יש ביאור ממנו עולה כי סכום היתרה מורכב מיתרות בבנק ומפיקדונות לפי דרישה (פיקדונות שאפשר למשוך באופן מיידי). אבל, בהמשך הביאור כתוב: "יתרת מזומנים ושווי מזומנים ליום 31 בדצמבר 2011 כוללת יתרה בסך כ-187.9 מיליון שקל שמוגבלים בשימוש, במסגרת הסכמי ליווי שנחתמו עם בנקים לפרויקטים בהקמה".
רגע, אז יש 296.7 מיליון שקל במזומנים ופיקדונות, רק שחלק גדול מהסכום - 187.9 מיליון שקל, מוגבל בשימוש. ואם כך, אז המקום הטבעי של הסכום הזה הוא במסגרת מזומנים משועבדים/מוגבלים וכד'. למה קורא הדוחות מקבל את הסכום המצרפי, למרות שיש מגבלה על חלק משמעותי מתוכו? למה לא להציג את הסכום המוגבל בנפרד?
יש הגיון גם באיחוד
ובכן, טבעי ומתבקש יותר להפריד בין הסכומים, אלא שיש גם הגיון מסוים באיחוד. הרי מה זה בעצם מזומנים מוגבלים? אם ההגבלה היא לצורך החזר חוב או עניין חריג מהפעילות השוטפת, אז אכן מדובר בסעיף נפרד לחלוטין - יש מגבלות שמונעות את השימוש לצרכים שוטפים. אבל במקרה של חברות יזמיות, הן יכולות לטעון שהמזומנים האלו מוגבלים לטובת פעילות הקמת הפרויקטים המסוימים, כלומר שבסופו של דבר מדובר במזומנים לצורך פעילות שוטפת. אחרי הכל, החברות מקבלות מקדמות מלקוחות כדי להמשיך ולהקים את הפרויקטים, ואם כך זו לא ממש מגבלה.
הפירצה הזו צריכה להיסגר, ובינתיים יש חברות כמו אזורים שלא מפרידות את המזומנים המוגבלים (פיקדונות מוגבלים) מיתרת המזומנים, ויש חברות דוגמת דמרי שמפרידות את הסכומים. לדמרי יש לצד סעיף המזומנים ושווי המזומנים במאזן גם סעיף פיקדונות מוגבלים בשימוש. ברבעון הראשון הסתכם סעיף המזומנים ושווי המזומנים ב-17.2 מיליון שקל, ויתרת הפיקדונות המוגבלים בשימוש עמדה על 58 מיליון שקל; בסוף 2011 הסתכמו המזומנים ושווי המזומנים ב-17.1 מיליון שקל והפיקדונות המוגבלים בשימוש ב-88.5 מיליון שקל.
החברה מסבירה את הפיקדונות המוגבלים בביאור לדוחות בכך ש"כספי לקוחות המופקדים בתאגידים בנקאיים בחשבונות הליווי של החברה, חשבונות עו"ש ופיקדונות הקשורים אליהם, זמינים לשימוש בכפוף לקיום תנאים המוגדרים בהסכמי הליווי שנכרתו בין החברה לבין הבנק, וכן בכפוף למידע המצוי בדוחות מהנדס המוגשים לבנק מדי תקופה".
ועל רקע ההגבלות האלו, בדמרי החליטו להפריד את הסכומים. כן - חברה אחת מאחדת, חברה אחרת מפרידה. ואלו לא סתם חברות - מדובר בשתי חברות מאוד בולטות בענף, שמציגות את הסעיף החשבונאי בצורה אחרת; שתי חברות מובילות מפרשות את החשבונאות באופן אחר. אולי יש לכך סיבות מוצקות: אולי המגבלות בדמרי חזקות יותר מאשר באזורים (ממש לא בטוח); אולי בדמרי מדובר על מקדמות שהוגבלו בפרויקטים ספציפיים בעוד שבאזורים זה מתפרס על פני כל הפרויקטים (ממש לא בטוח), ולכן שם רואים את המזומנים כלא מוגבלים (משמשים לפעילות שוטפת); אולי קיימים שיקולים נוספים שמצדיקים את הפרשנות השונה. ייתכנו גם נסיבות אחרות שגרמו למשרד רואי החשבון, בריטמן אלמגור דלויט טוש, שמטפל בדוחות שתי החברות הללו, לאשר הצגה שונה של הסעיפים האלו בכל אחת מהחברות.
למה לאתגר את קוראי הדוחות
כך או אחרת, מה שבטוח הוא שצריך לעשות סדר בסעיף הזה. קורא הדוחות ה"נורמלי" לא באמת מבין מה מסתתר מאחורי המזומנים. כשהוא רואה שלאזורים יש בסוף הרבעון הראשון 221.6 מיליון שקל, הוא משער שאלו מזומנים שניתן מיד לתרגמם לכל פעילות ושימוש - החזר אג"ח או הלוואה, רכישת קרקעות, רכישת חברות, תשלומי שכר, ובכלל תשלומים בגין פעילות שוטפת. אבל האמת כאמור שונה - חלק מהכסף מיועד לשימוש מאוד מסוים, וראוי שהקורא הממוצע יבין זאת כבר מהמאזן.
הפרשנויות סביב המגבלות על המזומנים וההצגה בהתאמה (עם המזומנים ושווי המזומנים, או בנפרד) הן לא הבעיה היחידה בסעיף זה. בעיה גדולה טמונה בעצם ההישענות על הדוחות המאוחדים; האם אותם 221.6 מיליון שקל מזומנים ושווי מזומנים בדוחות הרבעון של אזורים (ונניח רק לצורך העניין שאין מגבלה על המזומנים) הם באמת המזומנים שלה? החברה באמת יכולה להיפגש איתם?
זה תלוי איפה נמצא הכסף - בחברה עצמה או בחברות הבנות שלה, ותלוי בשיעור ההחזקה של החברה המחזיקה בחברות שלמטה. על כך בטורים הקרובים.