שבוע התמקמו על המדפים בחנויות של דניאלה להבי ובחנויות המותג Sketch של יוסי קצב פריטי המיני קולקציה שעיצבו השניים יחד. מדובר באחד משיתופי הפעולה המוצלחים שנעשו כאן בין שני מעצבי אופנה מקומיים; תחת הכותרת "דנוור" יצרו השניים מיני קולקציה על טהרת האביזרים לגברים. מדובר באוסף פריטים שסוף-סוף מצליח לשבור את מחסום הישראליות ולהציע לקהל המקומי משהו שמדבר אליו בגובה העיניים ובו בזמן גם נראה אירופי.
הקלחת הרותחת של תעשיית האופנה מספקת מדי פעם שיתופי פעולה מרתקים וחד-פעמיים; החל ברשתות אופנה מסחריות שחוברות למעצבי על, עבור ביצרני מכוניות שחוברים ליצרני שעונים, במותגים מובילים המשתפים פעולה עם אמנים, במעצבים תעשייתיים ומאיירים גרפיים, ועד בתי אופנה יוקרתיים עם סלבריטאים, ועוד ועוד. מאחורי כל שיתוף פעולה כזה עומד סיפור משלו, המלווה בהשראה ובמלאכת מחשבת יצירתית וקפדנית, שמולידה מהדורה מוגבלת. כשמדובר בחיבור של שני מעצבים מקומיים הדברים נראים מעט יותר פשוטים, אך לא פחות מעניינים.
דניאלה להבי ממצבת את עצמה כבר שני עשורים כאחד המותגים המובילים בשוק הקטן של מותגי היוקרה המקומיים. הפריטים שהיא מייצרת עשירים בחומרים איכותיים ובצבעים, ומתעמקים במגמות אופנה אמנותיות; זאת לצד רענון עיצובים קלאסיים, תוך שימת דגש בצבעוניות חמה, בטקסטורות מקוריות ובשילובי טכניקות מלאכת יד שונות.
מותג בגדי הגברים Sketch של המעצב יוסי קצב ממלא בעקביות, עונה אחר עונה, את ההבטחה שעליה נבנה - אופנת גברים מסחרית ואיכותית. קצב, שהיה מעצב בכיר בקסטרו מן ועשה חיל כמעצב בגדי הגברים של המותג האמריקאי DKNY (דונה קארן ניו יורק), העלה את רף הציפיות ולא אכזב. הוא שומר באדיקות על איכות חומרים ועל רמת גימור גבוהה ויוצר קולקציות שמנסות לטפל קודם כול בבעיות ההלבשה היומיומיות של הגברי הישראלי ורק לאחר מכן מתיימרות לענות על צרכיו המיוחדים ("אני רוצה שגבר ייראה גבר, וזה לא חשוב באיזו מידה הוא; מה גם שאחרי הכול, אנשים בארץ מעדיפים נוחות ולא משהו מהודר מדי").
על פניו, לא מדובר באיחוד כוחות שצפוי ליצור היסטריית טור (כדוגמת אלה שיצרו קולקציות שמרכיבות רשתות מסחריות זרות עם מעצבי על), אלא בפרויקט שקט אך פרקטי פי כמה: להבי וקצב יצרו 11 דגמים, ביניהם תיקים ואביזרים נלווים אחרים, כולם שומרים על עקרונות הפרקטיקה המוכרים מעיצוביהם של השניים, אך עדיין מצליחים להטעין אותם באנרגיה חדשה ועכשווית. הדגמים עוצבו תוך שימוש בצורות מלבניות המגדירות את צללית התיק ומבטאים דרך ביניים בין מראה מחויט ומוקפד לבין גזרות נינוחות ונונשלנטיות, תוך שימת דגש רב במשחקי תיפורים ומניפולציות של שילוב חומרים וצבע. הקסם עצמו צפוי להתרחש בעת מפגש התיק עם הגוף - הצורות הסטטיות מחבקות את הגוף, שמצדו מעניק לתיקים נפח מחודש. "הקולקציה משקפת את העולם של הגברים", אומר קצב. "יש תיק נסיעות, תיק צד, תיק דוורים - כל הפריטים מחושבים בפרופורציות גבריות. הדקויות הן קריטיות: אפילו סטייה של סנטימטר אחד, כולל העובי של העורות, וזה כבר מקבל מראה אחר לגמרי".
הרומן בין להבי לקצב התחיל דרך בנה של להבי, אורי, המשמש כמנכ"ל החברה של להבי ובמקרה הוא גם לקוח של קצב. "עשינו פגישה במתחם התחנה, והסברתי להם את המהות של המותג", מספר קצב. "עברנו על כל הדגמים, ואחרי כמה חודשים נוצר שוב קשר והחלטנו ללכת על מבחר מצומצם של פריטים, שיהיה מאוד איכותי, מוקפד ומדויק, מבחר שחשבנו שישלב בין שני ערכי המותגים. זה קלאסי, אבל זה עדיין מעוצב אחרת. אנחנו מאוד נזהרים שאפילו לבייסיק יהיה טוויסט מסוים שלא יהיה ניתן לחקות". ולהבי מוסיפה, "אנחנו הולכים לכיוון שיש בו יותר אופנה. בגברים זה יותר שקט, והחומר עושה את רוב העבודה".
בפעם השנייה שבה הם נפגשו, קצב הציג את לוח ההשראה שלו לחורף, והפרויקט יצא לדרך. "אני אוהב את הקטע של הריגוש הזה", הוא אומר. "כשאני יוצר קולקציה לבד החוויה היא בתוך-תוכי. כאן יש סוג של חוויה שאתה משתף עם מישהו אחר, כשכל אחד מביא את העולם שלו ואת הניסיון שלו. זה מפרה את שני הצדדים".
"נורא כיף לעבוד עם מעצבים מבחוץ - אני עובדת עם צוות משלי, אבל זה לא אותו הדבר", מוסיפה להבי. "אתה בוחר בן אדם שיש לך איתו ערכים ותפיסת עולם משותפים. לכיוון של יוסי אני פוזלת כבר הרבה זמן, כי אופנת גברים בארץ זה או יבוא או אופנה מסחרית במחיר סביר. יש משהו בשיתוף פעולה שמייצר משהו חדשני. כלומר, זה דניאלה להבי, אבל הבסיס של כל הדבר הזה הוא לייצר משהו אחר, ותוך כדי התהליך חשוב שכל אחד יישאר נאמן לערכים שלו".
השילוב בין ערכי המותגים של להבי ושל קצב יצר קולקציה של פריטים משלימים מדויקים המתאפיינים בניקיון מוצהר לצד איכות לא מתפשרת, וזוכים לשלל דיטיילים מפתיעים ומקסימים. כולם, בלי יוצא מן הכלל, נותנים מענה מוצלח לצורך המקומי של הגבר הישראלי בסגנון קז'ואל קליל אך מעוצב. כבר במבט ראשון בפריטים אפשר למצוא את הקשר בין סגנונם של השניים, ומדובר ביותר ממכנה משותף אחד: היופי בבגדי הגברים שמעצב קצב ובאביזרים המשובחים שמעצבת להבי תמיד יהיה טמון בפרטים הקטנים. לכאורה, בולט היעדר מקדם ההפתעה, אולי מתוך ההבנה שעדיף להציג קולקציה שפחות מושכת באופן מיידי את העין, אך נשארת עמוק בתוך המחשבה. אך במבט שני, המומחיות של קצב ושל להבי מתבטאת בהתעקשות המתמדת שלהם לבסס כל קולקציה על קונספט מוגדר, המגובה במחקר. התוצאה מתבטאת היטב בעושר החומרי ועטור הפרטים של הדגמים האלגנטיים, שמצליח לייצג היטב את החזון הפונקציונלי.
הטיימינג של השקת הקולקציה אינו מקרי. למעשה, לא מדובר בהמשך של קולקציית הקיץ אלא בהקדמה לקולקציית החורף, כשהאוסף מתבסס על צבעוניות שחורה, מונוכרומטית ואפלה, האופיינית לפריטים קלאסיים בעלי שימוש רב עונתי. "הקולקציה של Sketch לחורף היא מאוד מודרנית מבחינה טכנולוגית", אומר קצב, "ויש בה שימוש רב בשחור ובכסף. אז בתור התחלה יצאנו מהחומר ומהצבע. רק שחור מספיק מבחינתי. אין לי צורך בעוד צבע. אני מאוד ממוקד, וחשוב שיהיה מאוד ברור מה אנחנו מציעים. נשים אפשר לבלבל, אבל עבור הגבר זה צריך להיות ברור. גברים קונים בקיץ המון כחול, ובחורף - בעיקר שחור". מצדה של להבי הדברים נראים מעט אחרת: "לעבוד רק עם שחור זה לא משהו שמוכר לי, אבל כשהתחלנו היה משהו מרגש בלעשות את זה. אני אוהבת את המראה שכולו מאותו צבע ורק החומר משתנה".
מבחינת החומרים, מדובר ביצירת אובייקטים לבישים שבהם נקודת המפגש בין הרכות לנוקשות כה מתוחה, עד שהיא מגדירה את האווירה הכללית שלהם. במילים אחרות, חומרי הגלם והניגודיות שביניהם משחקים תפקיד מרכזי בתהליך היצירה; שילובים מוצלחים של עור וקנבס יצרו פריטים עבים ובעלי נפח אך קלים ונעימים למגע. במקביל, העומס החומרי מעניק להם מראה בעל נוכחות ופלטת גוני השחור מסייעת להם להימנע ממראה אביזרים תקופתיים. "דיברנו המון על טקסטורות, שיוסיפו לאוסף תוקף איכותי", מפרטת להבי. "אנחנו קונים עבור המותג הרבה חומרים המיובאים מהחברה האיטלקית לימונטה, שמייצרת גם לפראדה. במקרה מצאנו את הגליל האחרון של חומר מסוים, שיש בו גסות כזו שאי-אפשר לקבל מחומרים דקים. זה סוג של קנבס, אבל בארץ אי-אפשר למצוא את החומר המדויק הזה, עם הנוכחות ועם היציבות. מבחינת המשקל, זה חומר שעובד קצת כמו עור. החוכמה היא שיהיה תמהיל מדויק גם מבחינת המחיר, הצבעים, הסגנונות. רצינו שגם המחיר יהיה מוצלח, אז דווקא החיבור של האריג עשה לזה טוב".
עבור יוסי קצב זהו בסך-הכול שיתוף פעולה שני מסוגו (בשנה שעברה שיתף פעולה עם מעצבת התכשיטים אלינור אבני לנוריתמי). לדניאלה להבי ניסיון מעט עשיר יותר בתחום. למעשה, רק לפני כחודשיים השיקה את שיתוף הפעולה האחרון שלה, עם המעצב והאמן צורי גואטה. "בשורה התחתונה, כל שיתוף פעולה הוא סיפור בפני עצמו", היא אומרת כשהיא נשאלת על ההבדלים בין שני הפרויקטים. "זה מאוד שונה ומפרה: יד אחרת, מקום אחר. צורי מייצר טכנולוגיה בארט, יוצא דופן, אבל איך מתרגמים את זה למשהו של תיקים מבחינה טכנית ושגם יהיה לזה עתיד? להתפתח עם זה היה תהליך מאוד מורכב".
- מהי חלוקת התפקידים ביניכם?
"זו מערכת קטנה", מצטנעת להבי. "יוסי מחליט מה יהיה בתצוגה. אורי, בני ומנכ"ל החברה אחראים על השיווק ועל המכירות, ואני אחראית על הייצור של המוצרים".
- את מרוצה מהתוצאה?
"אני חושבת שהדברים יצאו מאוד דניאלה להבי וגם מאוד Sketch. תמיד יש משהו בסוף התהליך, בתצוגה, שמפתיע אותי. בסוף, כשזה יוצא ומסתכלים על זה מהצד, זה נראה וואו. עשינו משהו אחר. יצאנו קצת מהמסגרת שלנו".