הסיבות לתת-תעסוקה בסקטורים החלשים במשק (ערבים, חרדים, עובדי קבלן) רבות ומגוונות; אך חשובה מכך העובדה שמערכת התמריצים העומדת בפניהם אינה מסייעת להבאתם לעבודה. כך למשל, שכר נמוך מחד גיסא וקצבאות רווחה מאידך גיסא, מנציחות את המצב הקיים.
1. תחרות בין קבוצות חלשות
בשוק הישראלי מתקיימת תחרות בין קבוצות שונות של עובדים חלשים: ערבים, עולים מאתיופיה, חרדים, עובדי קבלן וחברות כוח האדם, עובדים זרים ופלסטינים. לקבוצות הללו מאפיינים אתניים, תרבותיים ותעסוקתיים שונים - אך המשותף לכולן הוא מיומנויות תעסוקתיות נמוכות והיעדר התאגדות. מאפיינים אלה מובילים לשכר נמוך ולחסמים משמעותיים בקידום תעסוקתי.
התופעה המעצימה את חולשת הקבוצות הללו היא התחרות ביניהן. מדובר בעובדים המתחרים לא פעם על אותן עבודות, למשל, בינוי או תעשייה. ומכיוון שאפשר למצוא להם בקלות רבה עובדים חלופיים, יכולים המעסיקים להעסיקם בשכר נמוך ולהימנע מהעסקת עובדים "יקרים" יותר. כך למשל, תופסים העובדים הזרים את מקומם של העובדים הערבים.
תהליך זה יוצר מלכודת עוני: כל הקבוצות חלשות, בכולן שיעורי אבטלה גבוהים יחסית, ומי שמועסק עובד בשכר נמוך. מאחר שאין לקבוצות אלו אפשרות למוביליות כלפי מעלה, הן נשארות במצב של הכנסה נמוכה. גם ילדיהם מוגבלים ברכישת השכלה ובמיומנויות (עקב המגבלות הכספיות של ההורים), ובגלל מוגבלות אופק הקידום המקצועי של ההורים, לא פעם בוחרים הילדים בעצמם מסלול השכלה נמוך יחסית, מכיוון שאינם מאמינים באפשרות להתקדם. כך מונצח מצבן של הקבוצות החלשות.
2. פריון נמוך
כשניתן להעסיק עובדים בשכר נמוך, מאמצות פירמות רבות טכנולוגיה עתירת עבודה זולה, למשל, במקום טכנולוגיה עתירת הון. בהקשר זה בולט במשק ענף הבנייה, בו שורר פריון נמוך וקצב גידול פריון איטי. הדבר בא לידי ביטוי בזמן בנייה ממושך ובאיכות בנייה לא-גבוהה. טכנולוגיית הבנייה מפגרת קשות אחר הנעשה בעולם המתקדם. לפירמות בענף רווחיות נאה, אך העובדים מקבלים שכר נמוך - וזו בדיוק הבעיה. ענף זה מהווה כעשירית מהמשק. בצרוף ענפים נוספים, הפריון המצרפי אינו גבוה, ולכן ישראל ניצבת במקום נמוך יחסית במדרג הפריון במדינות ה-OECD.
כשהפריון נמוך יחסית התוצר לנפש נמוך יחסית - יש פחות "עוגה" לחלק. כשמוסיפים לכך את העובדה שהחלוקה מאוד לא שוויונית, כלומר העוגה הלא-גדולה מחולקת בצורה מאוד א-סימטרית, מקבלים מצב נפיץ מהסוג שראינו במחאה החברתית.
3. תת-תעסוקה של סקטורים
חלק מהקבוצות הללו מתאפיינות בהשתתפות נמוכה בשוק העבודה ובתת-תעסוקה, למשל, במשרות חלקיות שלא מרצון. בולטים הגברים החרדים והנשים הערביות. הסיבות לכך רבות ומגוונות, אך חשובה מכך העובדה שמערכת התמריצים העומדת בפני הקבוצות הללו אינה מסייעת להבאתן לעבודה. כך למשל, שכר נמוך מחד (עקב פריון נמוך) וקצבאות רווחה מאידך (שאינן מחייבות עבודה), מנציחות את המצב הקיים.
4. תנאי העסקה פוגעניים
יש בשוק העבודה הישראלי תופעות רבות של העסקה פוגענית: היעדר הגנה של איגוד מקצועי, היעדר יציבות תעסוקתית, העסקה בשכר נמוך מהמינימום, אי-תשלום מלוא הזכויות הסוציאליות, לעתים עבודה בתנאים פיזיים לא-נאותים או הלנת עובדים בתנאים מחפירים. תופעות אלו מתקיימות ברבות מהקבוצות החלשות דנן, ובפרט בקרב העובדים הזרים. דפוסי העסקה אלו פוגעים ברווחת העובדים ומחזקים את העדפת הטכנולוגיה של עובדים זולים.
הבעיות הללו משלימות אחת את השנייה ויוצרות מעגלי קסמים של פריון נמוך ועוני. הן לא יפתרו מעצמן. זהו בדיוק המקום להתערבות ממשלתית בונה. כיוון שהיקף הבעיות גדול, נדרשת התערבות בקנה מידה תקציבי מאסיבי, מיליארדי שקלים, לא מיליונים.
נדרש מגוון רחב של צעדים: העלאה משמעותית מאוד של מס הכנסה שלילי; תגבור רציני של התווך בין עבודות לעובדים; סבסוד שינוי טכנולוגי; חקיקה נגד הפליה ונגד העסקה פוגענית, והעמדת אמצעים לאכיפתה בפועל; גיבוש מדיניות הגירה מפורשת ומושכלת, לנוכח הנוכחות הגדולה של עובדים זרים ומבקשי מקלט; סיוע בהקמת פירמות ובמתן אשראי להן; שיפור אמצעי התחבורה ותשתית התחבורה; שדרוג מערך מעונות היום; טיפול בכשלים של מערכת החינוך; טיפול מיוחד בעידוד העסקת אקדמאים מהקבוצות החלשות ועוד ועוד.
אך בפועל הצעדים המתבצעים מינוריים. הסכנה היא שכאשר תהיה התעוררות להבנת גודל הבעיות, הן יהיו קשות שבעתיים לטיפול.
הכותב הוא ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, מנהל פורום ספיר למדיניות כלכלית וראש צוות כלכלה במרכז טאוב