לפני כחודשיים הושבע מבקר המדינה החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא, לתפקידו. בטקס ההשבעה התייחס שפירא, בין היתר, למחאה החברתית ואמר כי "הקריאה לצדק חברתי היא הוכחה לכך שהציבור בישראל איננו אדיש, ושהוא מכוון - בצדק - לתבוע מנבחריו בכנסת ובממשלה לבצע את המוטל עליהם כשליחיו של הציבור".
בכך רמז שפירא כי בדומה לקודמו בתפקיד, השופט מיכה לינדנשטראוס, הוא מתכוון להיות מעורב בחיי היום-יום של הציבור במדינה, להנפיק ביקורת בזמן אמת, בצמוד לאירועים - ולא לעסוק רק בחוות-דעת-בדיעבד, שאין להם השפעה ממשית ומיידית.
שפירא גם רמז כי הוא אינו מתכוון להיות חותמת גומי של אף אחד. בנאומו אמר כי "ביקורת שנותרת אות מתה בספרים, או מותירה אחריה הד רם לרגע ונמוגה, ושאינה מביאה שינוי או תיקון - חוטאת לתפקידה".
שחקן דומיננטי
חוות-הדעת שהתפרסמה אתמול (ד') על "הפיקוח על מחירי המזון והפיקוח על מחירי מוצרי חלב", הראשונה שעליה חותם שפירא מאז כניסתו לתפקיד, מהווה את יריית הפתיחה לקדנציה שעשויה להיות סוערת לא פחות (ואולי יותר) מזו של קודמו.
ראשית, עיתוי פרסום חוות-הדעת אינו מקרי. הפרסום, ערב ראש השנה, על רקע גלי ההתייקרות האחרונים במחירי המזון ובכלל, ובייחוד על רקע המציאות העגומה של משפחות רבות בישראל, שאינן יכולות לערוך ארוחת חג עקב קשיי קיום ויוקר המחיה, מהווה אמירה נחרצת של המבקר, כי לא ירשה לטאטא תחת שטיח החגים ואווירת החופשה את המצוקות הקשות שמהן סובל העם.
שנית - וזו האמירה החשובה באמת שיוצאת מהדוח - המבקר מודיע חד-משמעי, כי הוא עתיד להפוך לשחקן דומיננטי בחיים הציבוריים בישראל.
בין השורות של הדוח ניתן לקרוא את המסר הבא: כל מי שקיווה למבקר "נוח", שמהסס להפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה או להטיל אחריות "אישית", "מיוחדת" או כל הגדרה אחרת של אחריות, על גורמים שהפנו עורף לציבור ומעלו בתפקידם - ככל הנראה צפוי לאכזבה.