חברת הכבלים הוט תעניק ללקוחותיה בפריפריה שירותים חינם בשווי של כ-9 מיליון שקל - כך עולה מהסכם פשרה, שאושר לאחרונה בבית המשפט העליון במסגרת תביעה ייצוגית בגין אפליית תושבי הפריפריה, שהוגשה כנגד הוט ונגד חברות הכבלים שהתמזגו לתוכה, ערוצי זהב ומת"ב. עוד על-פי ההסכם שאושר, בתמיכת היועץ המשפטי לממשלה, ישלמו חברות הכבלים לעורכי הדין של התובעים הייצוגיים שכר טרחה בסך 660 אלף שקל וגמול לתובעים בסך 30 אלף שקל.
לפי ההסכם, בין היתר, מחויבת הוט להעניק הנחה בדמי התקנה או הטבה של קבלת שירותי הוט משך חודש חינם במהלך שנת ההתקשרות הראשונה, ללקוחות ביישובי פריפריה, שאינם מחוברים עדיין; תינתן הנחה בדמי התקנה או בדמי מנוי עבור שירותי הוט למוסדות ציבור בפריפריה וביישובי קו העימות (מתנ"סים, בתי ספר, מוסדות ציבור, מוסדות תרבות וכיוצ"ב); וכן הוט תפתח בחינם שלושה ערוצים לפחות, לתקופה של שלושה חודשים לפחות, ללקוחות ביישובי הפריפריה.
מדובר בתביעה ייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בת"א בשנת 2002 עעל-ידי סלימאן אלקרינאוי ויוסי לונדנר, תושבי יישובים בצפון, בטענה לאפליה לרעה של תושבי הפריפריה בחיבורם לרשת הכבלים בסוף שנות ה-90. בתביעה נטען, כי בין השנים 1997-2000 שללו חברות הכבלים את זכותם של כ-600 אלף אנשים, תושבי 594 יישובי פריפריה, להתחבר לרשת שידורי הטלוויזיה בכבלים וליהנות מנגישות לכלי תקשורת, שהייתה מנת חלקם של תושבי אזורים אחרים בישראל.
הפרת תנאי הזיכיון
בשנים אלה, כששידורי לוויין עוד לא היו זמינים, קיבלו חברות הכבלים זיכיונות, שהותנו בחובה להשלים את פריסת רשת הכבלים תוך שש שנים ממועד קבלת הזיכיון, באופן שתהיה זמינה לכל תושב שיבקש להתחבר אליה. משטר הזיכיונות לפריסת רשת כבלים נועד להביא לכך שהיתרונות הכלכליים הניתנים לבעל המונופולין באזורי המרכז יממנו את חיבורם לתקשורת כבלים של תושבי הפריפריה, ובכך יגשימו את העיקרון של צדק חלוקתי. ואולם, בתביעה נטען כי החברות נמנעו מלקיים את חובתם על-פי הזיכיון.
במהלך השנים, במקביל לבירור התביעה, נקלעה חברת תבל, שהייתה אחת הנתבעות, להקפאת הליכים ובירור התיק עוכב. בהמשך, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה תביעה דומה שהוגשה נגד חברות הכבלים, דבר אשר נשקל והשפיע גם על הדיון בתביעה הייצוגית שנוהלה במחוזי בת"א. בשנת 2007 דחתה שופטת המחוזי בת"א, ציפורה ברון, את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, בין השאר בהסתמך על פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בחיפה. עוד קבעה השופטת, כי קיים קושי בהוכחה שישנם אנשים ספציפיים שביקשו להתחבר לרשת הכבלים ולא יכלו לעשות כן, וקושי בהערכת גובה הנזק שנגרם לאדם שנמנעה ממנו היכולת להתחבר (בתשלום) לרשת הכבלים.
על פסק דין זה הגישו התובעים הייצוגיים, באמצעות עוה"ד פרופ' רון שפירא, עודד נשר וסורין זיסרמן, ערעור לבית המשפט העליון. בערעור נטען, בין השאר, כי דחיית תובענה ייצוגית קודמת אינה חוסמת את האפשרות להגישה באמצעות תובע ייצוגי אחר בצורה משופרת.
אישור היועמ"ש
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, קיים מספר דיונים בערעור, במסגרתם העירו השופטים הערות שונות, ובין היתר הציעו לצדדים פשרות שונות. בעקבות הערות אלה הגיעו הצדדים להסכם פשרה סופי, מבלי להחזיר את התיק לבירור מלא בבית המשפט המחוזי. הפשרה אף קיבלה את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בהסכם בין הצדדים צוין, כי הוא "נערך בהתאם להנחיותיו של בית המשפט העליון". ההסכם קובע בפירוט מנגנון לחישוב ההטבות שיינתנו ליישובי הפריפריה בתקופה של שלוש השנים הקרובות, לרבות חיבורי חינם למוסדות ציבוריים ובתי אבות, וכן מתן ערוצי חינם.
לבקשת הצדדים הוטל צו איסור פרסום למשך חודשיים ימים על זהות הערוצים שהוסכם לספקם חינם, וזאת - כדי לאפשר להגיע להסדרים עם מפעילי ערוצים אלה.