עמוד של עשן נישא מעל ללועו העליון של האטנה ומתחת פרוס הים, כחול עד האופק. אנחנו על צלעו של הר הגעש הגבוה באירופה, בין יער של עצי לבנה ומחט לבין מדבר שחור של אבן שהייתה פעם מרק אדום גועש. איתנו מתהלך מאוריציו, מדריך סיציליאני רב להט, שהגיאולוגיה באמת מרגשת אותו וזורמת בעורקיו כמו לבה. זה עתה הראה לנו כמה לועות שנפרצו מלחץ תת-קרקעי, פלטו רשף, הגירו לבה על המדרונות ונסתמו מיד. הן הותירו אחריהן מערבולות של אבן. דרמה דוממה ואילמת.
אנחנו צועדים מן המראה המרשים אל האוטובוס. מאוריציו מתהלך במאסף, לצד אחת מבנות הקבוצה שמספרת לו שמחר תחגוג את יום הולדתה ה-44. מאוריציו אינו מאבד זמן. הוא פורש לשולי השביל, קוטף זר של פרחים צהובים ומגיש לה אותו.
"דעי לך", הוא אומר במבטא איטלקי כבד שכל מילה בו מסתיימת בתנועה, גם אם היא אמורה להסתיים בעיצור, "שאם גבר באמת אוהב אישה הוא צריך לשיר לה ביום הולדתה את הסיציליאנה מתוך האופרה 'קוולריה רוסטיקנה'".
בתוך רגע מאוריציו גם שר - בטנור לא רע בכלל: "הו לולה, את שחולצתך כה לבנה, שעורך לבן, ששפתיך דובדבנים / חיוכך ניבט מן החלון והראשון שמנשקך - מאושר הוא / דם יישפך על סף דלתך, אך מהו לי המוות?". נערת יום ההולדת מתהלכת לידו קצת מתביישת, שמלתה מתנפנפת ברוח ההר, אש ולהבה חותרות תחתיה בין כיסי המגמה, וכאן על-פני המדרון: פיסטוקים, יין ומוזיקה.
ירח מעל סירקוזה
ירח מלא מעל הגג, ומתחת לגג מתוחה עיר צפופה ודקיקה בין ים לים. אנחנו במסעדה שעל גג מלון דז אטרנז'ה, בסירקוזה שבמזרח סיציליה. על לשון האדמה שמתחתינו שכנה בעבר הרחוק עיר של מקדשים יווניים, שעמודיהם הענקיים שרדו רעידות אדמה וחורבנות אחרים. הם עדיין משובצים בקתדרלה שלה, ומזדקרים בחצרות הקרועות בין סמטאותיה. ימי הביניים העמידו סביבם ביצורי ים יפים, הרנסנס הציב ביניהם ארמונות, והברוק קשקש יופי בכיכר הגדולה שבלב כל זה.
לא טוב לה לעיר שתהיה יפה מדי. סירקוזה מלוטשת יותר משאר ערי סיציליה, ועל כל יופייה - אולי קצת פחות שובה את הדמיון החי מאחיותיה, אבל ניחא, הלילה אנחנו סלחניים. אכלנו ארוחה נחמדה מאוד במסעדה שעל הגג: טרטר של לנגוסטין, ביצי מלפפון ים וריקוטה, פנה עם עגבניות מיובשות, קלמארי וביצי טונה מיובשות, פילה דניס מגולגל סביב פירה מעודן, ועוגת ספוג עדינה ממולאת בקרם בוואריה ומקושטת בקורים של סוכר. עכשיו אנחנו יורדים במדרגות הענק של המלון, בין הקומות המרוצפות דוגמת שחמט של שיש שחור ולבן, אל הרחוב.
הוא חי. אנשים רוקדים בו. שלושה חבר'ה עם דרבוקות יושבים בצד ומתופפים, בחורות מקומיות מנענעות את אגניהן לבושות גופיות ועונדות צמידי כסף. יין זול בטעם טרפנטין מוגש בחינם לכולם מבית קפה קטן, והנה מצטרפים נגני רחוב עם אקורדיונים, והנה אישה מבוגרת רוקדת בשצף, והנה גם אנחנו מצטרפים, מחוללים למקצבים ערביים, אפריקאיים וצועניים, משתתפים בבערה ים תיכונית שמוכיחה שסירקוזה, על כל יופייה המעודן, נמצאת בדיוק בפינה הלוהטת הזאת של העולם, ושקיץ כאן עכשיו.
אי מטריף ביופיו
אלה היו שני רגעים אמיתיים מתוך סיור עיתונאים קצרצר לסיציליה שאורגן על-ידי חברת אשת טורס, שמשווקת בחגים נופשונים קצרי טווח לסיציליה.אשת טורס מנסה לשחזר בחוף המזרחי של סיציליה את הצלחת הנופשונים הקצרים שאותם היא מציעה במלטה.
מלטה, על כל היותה מקום ייחודי ומרתק, היא אי זעיר שמעט יותר הגיוני לחוות אותו בשלושה או בארבעה ימים. סיציליה היא אי מטריף ביופיו הבנוי רבדים היסטוריים לאין-ספור - חבל ארץ שכולו אנושיות, אמנות, אוכל, חיי רחוב ומוזיקה, מולדת הגלידה והקוזה נוסטרה, וקשה למצות אותו בטיול קצר.
מי שמסתפק בטעימה קצרה ולא מעוניין בארוחה המלאה, יהנה גם בשהות מקוצרת. מי שיכול לשריין מעט יותר זמן, ימצא שיש די מה לעשות, לראות ולחוות גם בשבוע, בשבועיים ויותר.
מובן מדוע יחושו תיירים מאוימים מפני אי שזכה לתדמית בעייתית מבחינת חוק וסדר. ברור מדוע יבחרו בסיור מודרך, אבל מומלץ להתנסות גם ברוגע המיוחד שלה, לגלות תגליות, להעניק לשוקיה, להריה ולחופיה את משך הזמן שהם ראויים לו.
מה לא להחמיץ
טעימות מסיציליה: נופים, חופים, שווקים, כיכרות, גלידריות, פיצריות. טיפים מעשיים
כשהחברים שלנו שמעו שאנחנו נוסעים לסיציליה, התגובות לא איחרו להגיע. פתאום כולם ידעו לשלוף ממיטב סיפורי המאפיה הסיציליאנית, שפע עדויות על גניבות ברחובות ובמלון ועל פריצות לרכב. כמעט הוציאו לנו את החשק לנסיעה, אבל החלטנו להתחבר לעצמנו, והישראלי הפנימי שבנו אמר שלנו זה לא יקרה, וצדק כרגיל.
להפך. לכל אורך שהותנו בסיציליה הופתענו לטובה מהיחס האנושי ברחוב, ממספרם הגדול של האנשים שפגשנו שהיו חביבים ומסבירי פנים, ובאמת רצו לעזור לתייר להגיע למחוז חפצו. לא ציפינו גם לרמה כה גבוהה של אדיבות ושל שירות בכל אתרי התיירות והבילויים שביקרנו בהם.
אחרי שבוע ברחבי האי, חזרנו בלי מזימות סיציליאניות אבל עם לא מעט טיפים, המלצות והצעות למסלולים.
כשיורדים מהר אטנה לכיוון העיירה Zafferana Etna (כבישSP92 ) כדאי להמשיך דרך החוף (כביש S114) לכיוון עיירת הנופש המקסימה טאורמינה Taormina. הנוף בדרך מהמם ביופיו. באחד העיקולים נגלה האי המרהיב Isola Bella (כשמו כן הוא, האי היפה). מומלץ לעצור להפסקת בירה או קפה בבר שנקרא על-שם האי ומשקיף עליו. הבירה עולה 2.5 אירו לבקבוק והנוף על חשבון הבית.
בטאורמינה (Taormina) כדאי להחנות את הרכב בחניון המרכזי ולטייל ברגל ברחוב הראשי, Corso Omberto, עד לפיאצה בשם 9 באפריל, ובהמשך ל-Via Roma עד לפיאצה סן דומניקו, שממנה נשקף נוף מדהים. בטיילת יש חנויות מרציפן מופלאות עם מרציפנים בצורות פירות, גלידריות, בתי קפה, מסעדות וחנויות בגדים יוקרתיות. בית הקפה בכיכר סן דומניקו, המשקיף הן על הנוף שמסביב והן על הכיכר, מזמין להפסקת קפה ארוכה.
כחמישה קילומטרים דרומית לטאורמינה יש פנייה לכביש S185 אל Gole Di Alcantara, 15 קילומטרים עד האתר. זהו ערוץ נחל גועש עם סלעים וולקניים בצורות מיוחדות. במחיר הכרטיס כלול סיור בגן הבוטני ובגן הארכיאולוגי (דמי כניסה: 8 אירו). אחרי הסיור בגן הבוטני יורדים במעלית אל הנחל. ניתן לשכשך במי הנחל ואף להתרחץ, אבל המים קפואים. בחורף הנחל גועש וגבוה בשני מטרים יותר מגובהו בקיץ. אפשר לקנות דובדבנים עסיסיים וסוגי מיצים טבעיים שמכינים במקום.
15 קילומטרים צפונית לטאורמינה נמצא הכפר Savoca הבנוי על מצוק. אם המקום נראה מוכר, זה כנראה מפני שצפיתם יותר מפעם אחת ב"הסנדק" המופתי של קופולה. כנסיית סנטה לוצ'ייה היא הכנסייה שבה התחתן מייקל קורליאונה (אל פצ'ינו) עם הסיציליאנית היפהפייה שלו, שהתפוצצה במכונית בסצנה בלתי נשכחת ב"הסנדק 1".
בעיר קטניה עיקר העניין בכיכר המרכזית, כיכר הקתדרלה (Duomo) הענקית עם מזרקת הפיל שעשוי בזלת. לחובבי קניות כדאי לבקר בשוק שברחוב Via Teocrito המקביל ל-Corso Sicilia, צפונית לדואומו. תיקים, בגדים ונעליים במחירים זולים מאוד. השוק פתוח עד השעה 15:00.
הפיצרייה המומלצת: Isanti Pizzaroom בכיכר Maiorana. הפיצה הטובה ביותר מכל אלה שטעמנו. הפיצות בקוטר 35 סנטימטרים, הבצק דק ופריך, וקיימים כחמישים סוגי פיצות - עם גבינות, עם ירקות, עם נקניקים ועם בשרים שונים. מחיר הפיצות הרגילות (מרגריטה ונפוליטנה) בין 4.5 ל-5.5 אירו. מחיר המיוחדות, שעשויות לפי ידע מקומי - בין 7.5 ל-9 אירו.
שיט לאיים האיאוליים: כדאי לבקר בעיירה מילצו (Milazzo), בין קטניה לסירקוזה, שהיא עיירת נמל, שממנה יוצאים לשיט (מתשע בבוקר עד שש בערב, 39 אירו לאדם. כרטיסים ברחוב הראשי מול הנמל, מומלץ להביא בגד ים ומגבת). קבוצת האיים האיאוליים כוללת שבעה, אנחנו ביקרנו בשניים - Lipari ו-Vulcano (שעל-שמו נקראים הרי הגעש ברחבי העולם).
בנמל של ליפארי ממתינות מוניות לסיור מקיף מסביב לאי. אנחנו לקחנו מונית מיניוואן עם נהג צעיר וסימפטי, שעלתה 10 אירו לאדם. זכינו בשעה ורבע של טיול עם עצירות בתצפיות ועם הסברים על הסלעים ועל היווצרותם.
השיט ממשיך אל האי הסמוך, וולקנו. כבר בהגעה מבחינים בצבעים הבלתי שגרתיים של הסלעים - צהוב, חום-חלודה, אפור-כחול ועוד - ובמרבצי כימיקלים של גופרית, של ברזל ועוד. לא לפספס טבילה באגם הבוץ הלבן. המים המבעבעים מהאדמה חמים ועשירים בגופרית, והבוץ נעים וחסר ריח. יש הרבה סיפורים על סגולות המרפא של המים (כניסה: 2 אירו ועוד אירו עבור אסימון לשטיפה במים מתוקים). בסמוך ישנם חוף ים מסודר עם כיסאות ועם שמשיות, בתי קפה ומסעדות דגים. לאחר מכן הסירה משייטת בין איים קטנטנים וליד מערות עם הסברים ועם סיפורים מהמיתולוגיה היוונית.