חברות אפליקציות רבות וגופי אשראי מבשרים לנו כבר תקופה מסוימת שהארנק הסלולרי כבר כאן בישראל. האמת רחוקה שנות אור. אם יש משהו שאפשר לומר על המושג "ארנק סלולרי" בישראל כרגע, הרי שההגדרה המתאימה ביותר היא "בלגן".
שורה של אפליקציות ושירותים מאפשרים לצרכנים לשלם באמצעות הסלולרי, אך כל אחד ואחת מהם מאפשרים תשלום במספר בודד של מקומות, והצרכן הפשוט לא באמת יכול להתמצא בבלבול הזה. לכן, בינתיים נראה כי רוב הצרכנים לא ירצו לאמץ את שיטת התשלום הזו, עד שמישהו יעשה להם סדר בבלגן.
בארה"ב, בניגוד לישראל, קיימים שני פתרונות עיקריים לתשלום סלולרי באמצעות הסמארטפון: Pay Pass של מאסטר קארד ו-Wallet של גוגל.
הרעיון לא מסובך: חלק לא מבוטל מהסמארטפונים שיצאו לשוק בשנה וחצי האחרונות מגיעים עם שבב תקשורת לטווח קצר בשם NFC. נגיעה עם הטלפון בקופה והכנסת קוד בסמארטפון מאפשרים תשלום במוניות וברשתות רבות כמו מקדונלד'ס, גאפ או רשת הסופרמרקטים/בתי-מרקחת Duane Reade. המשתמש לא צריך להדביק מדבקה על הטלפון ולא צריך להתקין אפליקציות, שאותן עליו אחר כך לחפש במכשיר בכל פעם שהוא מבקש לשלם באמצעותן.
בארץ: תשלום מהיר אך לא בטוח
בחודשים האחרונים השיקו לאומי קארד וישראכרט את מדבקות האשראי שלהן, המאפשרות תשלום בנקודות מכירה מצומצמות מאוד (ארקפה, ארומה, קרנף וסופר-פארם), באמצעות נגיעה של הטלפון בקורא מיוחד ליד הקופה.
המדבקה הרב-פעמית נדבקת לגב הטלפון הסלולרי (לא רק סמארטפון), כדי להיות בהישג ידו של המשתמש. התשלום בקופה מאוד מהיר ומתבצע בצורה אלחוטית באמצעות תקשורת אלחוט RFID ששייכת למשפחת NFC.
חברות האשראי רצו להפוך את התהליך הזה למהיר מאוד ופשוט, אבל נראה שבדרך שכחו את נושא האבטחה.
תהליך התשלום במדבקה מתבצע ללא הכנסת קוד או אמצעי זיהוי אחר. המדבקה, שנראית כמו כרטיס אשראי קטן, מודבקת על הטלפון הסלולרי - מכשיר שגם ככה נחשב לגניב, כך שהיא במהירות יכולה להיות בידו של מישהו אחר שיבצע תשלומים עם כרטיס אשראי שלא שייך לו. הכרטיס עצמו לא מאפשר שימוש במקומות שלא פועלים עם שירותי PayPass, ואי-אפשר לשלם איתו באינטרנט.
הרעיון של תשלום באמצעות מדבקה מעלה תהיות: במקום להציע את הטכנולוגיה הזו בתוך טלפונים סלולריים שכבר כוללים שבבי NFC, כמו גלקסי אס 3 של סמסונג, אקספריה אס של סוני מובייל או אינפיניטי של אורנג', חברות האשראי החליטו להשיק מוצר ביניים, שלא פועל עם אפליקציה המותקנת על הסמארטפון ומחייב הכנסת קוד.
יותר מכך, המדבקה עצמה - הפועלת ב-NFC - משגעת את הטלפונים הפועלים עם הטכנולוגיה הזו, מה שמחייב לנטרל (בצורה פשוטה) את השבב בטלפון ולא להשתמש בו למטרות שנועד במקור.
סקר של מכון TNS טלסקר שהגיע לידי "גלובס" מגלה הבדלים בין הצרכנים הישראלים לבין עמיתיהם בעולם: 40% מהישראלים מעדיפים שמאחורי ארנק סלולרי תעמוד חברת אשראי, ורק 34% מעוניינים שהבנק יעשה זאת. לעומת זאת, בעולם 53% מדרגים את הבנק בעדיפות הראשונה, ורק 19% מעדיפים שתהיה זו חברת האשראי.
עדיין אי-אפשר לוותר על ארנק
בשורה התחתונה, ארנק סלולרי הוא בהחלט רעיון מוצלח, שיאפשר לאנשים לצאת מהבית רק עם הסמארטפון ולוותר על הארנק. כרגע, הפתרון שנשמע הכי טוב לטעמנו הוא טכנולוגיית ה-NFC שתפעל עם חברות האשראי, אבל לצורך כך הן צריכות להפסיק את מוצר המדבקה, לעבור לאפליקציה המשתמשת בהתקן האלחוט של הטלפון ולגייס מספר רב של בתי עסק שיעבדו איתם. עד אז, נראה כי כרטיסי אשראי או מזומן עדיין יישארו פתרון התשלום הנוח ביותר.
"גלובס" עושה סדר בשירותי התשלום הסלולריים:
MyCheck: תשלום בעזרת קוד רנדומלי
אפליקציית MyCheck הישראלית, שסיימה לא מזמן שנה וחצי של פיילוט, מנסה גם היא לחדור לתחום התשלום הסלולרי עם המשקיעה המפורסמת בר רפאלי.
הרעיון ב-MyCheck הוא שלא צריך שום שבב בסמארטפון, והאפליקציה מאפשרת את כל תהליך התשלום. המשתמש המתחבר לאפליקציה מקבל בכל פעם קוד רנדומלי בעל 4 ספרות, אותו הוא מציג במקום. מרגע זה יכול המשתמש להזמין ולראות בזמן אמת את מצב החשבון. כאשר המשתמש רוצה לעזוב את בית העסק בו הוא נמצא, הוא מבצע את התשלום כולל הטיפ ישירות מהאפליקציה.
הכנסת אמצעי התשלום באפליקציה מתנהלת ב-3 אופנים: הזנת כרטיס אשראי, חיבור חשבון PayPal והרשמה מהירה ללקוחות פנגו ללא צורך בפרטי האשראי. מספר המקומות בהן ניתן לשלם עם האפליקציה עדיין מוגבל: רשת קפה קפה, רשת תחנות הדלק סונול ובעשרות פאבים.
סלאריקס: דגש על תשלום בין אנשים פרטיים
סלאריקס פיתחה מוצר המאפשר לכל אחד שמחזיק טלפון עם חיבור אינטרנטי (טלפונים מדור 2.5) ולא רק סמארטפונים, לשלם בבתי עסק. הלקוח צריך להרשם פעם אחת לשירות ולספק את כרטיס האשראי שלו. לאחר מכן הוא יכול לגשת לכל בית עסק שתומך בטכנולוגיה ולשלם רק במתן מספר הטלפון האישי שלו. בזמן ביצוע העסקה המשתמש צריך לאשר אותה בסלולרי שלו, ואז היא מתבצעת.
מלבד שירות התשלום שנחשב לבסיס של המוצר הזה, החברה מציעה יכולת של העברת כספים בין אנשים, כאשר קבלת הכסף יכולה להתבצע הן כזיכוי בכרטיס האשראי והן בקבלת מזומן בבנק הדואר. כמו כן, ניתן לשלם בצורה הזו באתרים באינטרנט, מבלי לחשוף את פרטי כרטיס האשראי.
סלאריקס מוגבלת מאוד בכמות המקומות שאפשר לשלם איתה: ידיעות ספרים ואוטו קאר. באתר שלה אפשר למצוא כבר זמן ארוך מאוד פרסום, שרשתות פיצה האט, זר פור יו וערוץ הקניות יצטרפו אליהם.
הדגש מבחינת סלאריקס הוא שהשירות ישמש אנשים פרטיים שיעבירו בינם לבין עצמם סכומי כסף, או ישלמו כך לאנשי מקצוע פרטיים, כמו אינסטלטור או חשמלאי, שמגיעים הביתה ומשתמשים באפליקציה הזו.
פנגו פלוס: לא רק חניה
פנגו פלוס התחילה כשירות טלפוני לתשלום עבור חניה סלולרית, אבל בשנה האחרונה היא התקדמה לאפליקציה המאפשרת לשלם במקומות שונים הקשורים לעולם הרכב. באמצעות האפליקציה שלה אפשר ללשם ברשת תחנות סונול (כולל חנויות הנוחות שלה), ברשת שטיפות הרכב שטיפומט ובחניונים שונים ברכבי הארץ.
מלבד שירותי תשלום, יכולים מנויי פנגו פלוס, המפעילים את האפליקציה מהסמארטפון, לקבל מידע על הנחות והטבות שמציעות מסעדות הקרובות למקום החניה. ההטבות, עד 50% הנחה, הן ספציפיות לשעה ולתאריך שבהם בוחרים בתי העסק לפרסמן.
עם הפעלת חניה בקרבת מקום לבית העסק המציע את ההטבות, יקבל המנוי באנר המציג את ההטבה. לחיצה על הבאנר תביא לשליחת מסרון למנוי, לצורך מימוש ההטבה.
כך לדוגמה, בעת הפעלת התשלום על חניה באמצעות האפליקציה בשעות הצהריים, המערכת מזהה שהלקוח נמצא ליד בית עסק המציע הטבה מיוחדת לארוחת צהריים - ושולחת הודעה למנוי פנגו פלוס. המנוי יכול לממש את ההטבה בהצגת המסרון לבית העסק הרלוונטי.
