המצב בדרום על רקע מבצע "עמוד ענן" מאלץ רבים לבטל אירועים ושמחות, אם בשל הנחיות פיקוד העורף האוסרות התקהלות של 100 איש ויותר, ואם מחשש למיעוט אורחים. מנגד ניצבים בעלי העסקים בענף, שהכנסתם נפגעת כמו בעלי עסקים אחרים. איך מגיעים לעמק השווה, ואילו פתרונות מציע בית המשפט?
עו"ד זאב פרידמן מהמועצה לצרכנות ממליץ לנקוט גישה המושתתת על הבנה בין הצדדים. "בימים כאלה אנחנו מגלים סולידריות והבנה ברמה הכללית, אנחנו נהיים טובים אחד לשני, ואני שומע על מקרים שבעל העסק והלקוחות מפגינים שניהם גמישות, למשל מתחייבים לקיים את ההסכם במועד מאוחר יותר. בעל העסק לא מפסיד, והלקוחות ימשיכו לפי התכניות, באולם שבחרו, במועד אחר".
פרידמן מתייחס לענף התיירות והתעופה, שבו באופן כללי הלכו לקראת הצרכנים. "אילו היינו נוהגים כך תמיד, לא היה צורך בכל-כך הרבה חוקים להגנת הצרכן. בימים אלה ראינו הרבה פעמים שאנשים הולכים לקראת, סוכני נסיעות חברות תעופה שהלכו לקראת הצרכנים בלי שהיה צורך להגיע לבית המשפט.
"זה המצב האמיתי והרצוי גם של הצרכן וגם של בעלי מקצוע שקבע עימם ומכורח הנסיבות לא ביצעו עבודתם. הזמנתם שיפוצניק? הוא נקרא לצו 8? חכו עם העבודה לכשישוב. הצורך לפרגן כלכלית אחד לשני בימים כאלה הוא קריטי".
מלחמה היא כוח עליון?
"מבחינה משפטית, המחוקק הסדיר את הסוגיה של כוח עליון", מסביר פרידמן. כאן עולה השאלה מהו כוח עליון. האם צו 8 שקיבל בעל אולם האירועים הוא עילה לבטל אירוע באותה מידה שהחתן קיבל צו 8?
בשנות ה-70 קבע השופט לנדוי כי "בענייני מלחמה ושלום, הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". על בסיס האמירה הזו נקבעו פסיקות אחרות, עד ששונה הקו בפסיקה של השופט אנגלרד בשנת 2000, שקבע כי יש לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של אירוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים. כלומר, את מבחן הציפיות יש להחיל לא על עצם פרוץ המלחמה, אלא על ההשלכות המעשיות של האירוע על מהות היחסים החוזיים".
סעיף 18 בחוק החוזים מטפל במצבים של סיכול (מצב שבו לא יכול אחד הצדדים לקיים את החוזה בשל נסיבות שלא צפה מראש ושלא יכול היה לצפות); אלא שלבית המשפט יש מקום לפרשנות - האם מדובר בסיכול חוזה ולפיכך ביטול עסקה לא כרוך בקנס, או שעל הצרכן לשלם לבית העסק כדי לכסות הוצאות שהוציא בית העסק על התחייבויותיו לשם קיום החוזה. "כל מקרה נבחן לגופו, ומבית המשפט מצופה לעשות איזון בין הצדדים", מסביר פרידמן.
- ומה אם בחוזה מוזכר ביטול עקב כוח עליון הכולל מלחמה?
"על הצדדים לקיים את הכתוב בהתניה שעליה הם חתומים", מסביר עו"ד דניאל זיידמן ממשרד דן מרויץ ושות', מנהל פורום חוזים בפורטל זאפ משפטי.
- מה דין ביטול אירוע מחשש למיעוט מוזמנים שיגיעו או ביטול בגלל מצב-הרוח הכללי?
עו"ד אביגדור ליבוביץ', יועץ משפטי של התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים: "סיבה כזו היא לא רלוונטית. אם תרצי לבטל טיסה שהזמנת כי אין לך מצב-רוח לטוס, חברת התעופה תחזיר לך את הכסף?".
לדבריו, מקרים כאלה נתונים להחלטת בית המשפט, והוא מדגיש כי אין אחידות בפסיקות קודמות.
"בשעה שכולם מנפנפים עם החוק, אפשר להגיע בדיוק לאותם הסכמים באמצעות סימפטיה ושיח הדדי", אומר פרידמן.
מחכים לרגע האחרון
אלא שהתמונה הוורודה שפרידמן מייחל לה לא תמיד מתממשת במציאות. בעלים של גן אירועים דרומי סיפר ל"גלובס" כי בעלי שמחה ששריינו לעצמם אירועים לתקופה הקרובה, מעדיפים לחכות לרגע האחרון, בתקווה שהשגרה תשוב למחוזותינו לפני האירוע. לפיכך חלק מהצרכנים ממתינים עם הביטול עד לרגע האחרון, מה שכרוך מבחינת בעל העסק בסיכון ובעלויות שעשויות להיות לשווא, של הכנת האירוע. לכן הוא צלצל לבעלי השמחה והציע להם לבטל או לדחות את האירוע ולהשיב את המקדמה ששולמה. "מי שלא ידחה עכשיו וייווצר לי בלגן אחרי כן, לא אחזיר לו את המקדמה".
פרידמן מברך על הגישה הזו. "צריך לזכור שיש שני צדדים מפסידים מהכורח לבטל אירוע, ולכן אני מצפה שיבואו האחד לקראת השני". נזכיר כי מדובר לא רק בבעל האולם אלא בנותני השירות הנוספים, בהם צלם, תקליטן, סלון כלות וכדומה.
תופעה אחרת עליה סיפר בעל גן אירועים אחר היא שבימים כאלה, אירועים שכן מתקיימים כוללים מספר נמוך של אורחים - הרבה פחות מהכמות אליה התחייבו במעמד הזמנת האירוע. "אין מה לעשות, ובמצבים כאלה אנחנו נאלצים לספוג", הוא אומר.
ויש גם פטנט של העתקת האירוע. לדברי מנכ"ל וואלה! מזל טוב, שמעון כהן, מרגע תחילת המבצע בוטלו באולמות ובגני האירועים בדרום הארץ רוב האירועים והשמחות.
אם הביטול נובע מהנחיות פיקוד העורף לאזורים המוגדרים - בעלי האולמות מחויבים להחזיר את כספי הלקוחות, אבל יש מי שמחפש פתרונות יצירתיים: "בעלי אולמות מפנים את הלקוחות לאולמות אחרים במרכז הארץ, כדי לא לאבד את המוניטין שלהם", מסביר כהן ומוסיף: "במקרים כאלה ספקים אחרים, כמו מעצבי שיער, מאפרים או צלמים, יכולים לתת שירות גם במקומות מרוחקים. הנה למשל צוות שלם של סלון כלות מאשדוד, כולל מעצבת שמלת הכלה, הגיע לאזור השרון על מנת לתת לכלה את השירות המלא".
כאמור, אירועים שמתבטלים לאור הנחיות פיקוד העורף מאפשרים לצרכן לדרוש החזר על מקדמה ששילם ולבטל תשלומים עתידיים. בזאפ מתחתנים מציינים כי חלק מהזוגות שעמדו בפני ההחלטה הזו בשבוע וחצי האחרונים העדיפו לקיים את החתונה מחוץ לקווי האש, וחלקם העדיפו להישאר עם האולם המקורי ולדחות את האירוע.
"יש אולמות שמגדילים לעשות ועוזרים לזוגות למצוא חלופה באזור המרכז", מספרת לימור ליבון, עורכת האתר. עם זאת, לדבריה, יש גם מקרים שגני אירועים מהמרכז מנצלים את המצב וגובים מזוג שנאלץ להעביר את חתונתו מחיר מופקע: "זוג אחד מהדרום אף סיפר כי האולם החלופי החתים אותו על התחייבות שאם תהיה רגיעה בדרום, הם לא יוכלו לשוב לחגוג באולם המקורי שלהם".
האם הפיצוי יגולגל לצרכנים?
התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים פנתה השבוע לשר האוצר ולראש הממשלה בדרישה לקבוע תקנות לפיצוי דחוף לאולמות שבטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה. באזור פועלים כ-100 גנים המעסיקים כ-20,000 עובדים.
במכתב דובר על "שיתוק מוחלט של גני האירועים, להבדיל מעסקים קטנים שיכולים לפתוח לפרקים את עסקיהם ולמזער את הנזקים".
בתגובה הודיע שר האוצר כי הוא מקים צוות לבחינת היקף הנזקים בדרום ולגיבוש המלצות בנוגע לפיצויים. מה ההשלכות על פיצויים כאלה על הצרכן? הדעות חלוקות.
לדעתו של עו"ד זיידמן, במקרה שייפסקו פיצויים לטובת בעלי האולמות, מה שככל הנראה יתרחש - במקרים שיגיעו להכרעה בבית המשפט, השופטים יקחו בחשבון כי בעל העסק כבר פוצה, ולכן ככל הנראה יסירו מהצרכן את האחריות הזו.
עו"ד ליבוביץ פוסל הנחה זו ומדגיש כי "הפיצוי של המדינה הוא כאין וכאפס לעומת הרווחים הפוטנציאליים, ואין פה כדי לכסות את זה. מול הצרכן מדובר במישור חוזי, ופיצויי המדינה הם במישור אחר".
להמשיך לשלם לגן הילדים הסגור?
בתי עסק רבים נפגעים מהמצב הביטחוני. חנויות ובתי-קפה שנותרים מיותמים, ועסקים עצמאיים אחרים בהם גם גני ילדים פרטיים שנאלצו להפסיק את פעילותם (במידה ולא נמצא מבנה חלופי זמני ובטוח, כפי שעשו לא מעט גנים).
האם על ההורים להמשיך לשלם לגננת שמצידה ממשיכה לשלם משכורות ואת אחזקת הגן אולם לא מספקת את השירות? ומה אם מדובר בהורים שהכנסתם נפגעה?
הסוגיה הזו נתונה לפרשנות, והתקווה של עו"ד פרידמן היא שגם מחלוקות כאלה יגיעו לפשרה מתוך הבנה הדדית. אחת האפשרויות היא לשלם מחצית מהסכום.
אלא שלא תמיד מסתייעת הסכמה בין הצדדים: בסיום מלחמת לבנון השנייה דחה בית המשפט תביעה של בעלת גן ילדים, שתבעה את ההורים בגין ביטול המחאות שאמורות היו להיפדות כשהגן היה סגור עקב הנחיית פיקוד העורף. בית המשפט קבע כי אם המקום נסגר והשירות לא סופק, לא ראוי לגבות על כך תמורה.