בנובמבר 2011 פרסמה רשות המסים נוהל חדש לגילוי מרצון על נכסים ועל הכנסות בחו"ל, שבמסגרתה נקבע כי יינתנו הקלות מס משמעותיות למי שידווח על הכנסות מנכסים שבבעלותו מחוץ לישראל. ההנחיה ניתנה בעקבות הנחה של הרשות כי מיליארדי שקלים עם טביעת אצבע ישראלית מסתובבים בעולם, מתחת לרדאר המס.
עם פרסום הנוהל הביעה רשות המסים את תקוותה כי תושבי ישראל המחזיקים פיקדונות ישנים בחו"ל שאותם קיבלו במתנה או בירושה, וכן נכסים נוספים שעליהם לא דיווחו עד היום, ירוצו להסדיר את ענייניהם מול רשויות המס.
לדברי עו"ד ד"ר אבי נוב, מומחה למיסוי בינלאומי, יישום ההליך על-ידי פקידי השומה פוגע קשות בישראלים ניצולי השואה, שמטבע הדברים מגישים בקשות רבות לגילוי מרצון לרשות.
במכתב ששלח באחרונה למנהל רשות המסים, דורון ארבלי, כתב ד"ר נוב, שמייצג אזרחים רבים בבקשות לגילוי מרצון בנוגע לדיווח על חשבונות בנק בחו"ל, כי לאחר הגשת הבקשות, "אותם ניצולי שואה נאלצים להתמודד עם אנשי רשות המסים, המפעילים את סמכויותיהם לעיתים בחוסר רגישות הזועק לשמיים".
לדברי נוב, אחת הבעיות המרכזיות היא התמשכות הטיפול בבקשות. לטענתו, לעתים קורה שניצולי שואה בשנות ה-80 וה-90 לחייהם, שהגישו בקשות לגילוי מרצון, נאלצים להמתין חודשים ארוכים כדי לקבל החלטה מהרשות.
"האם זה ראוי שניצול שואה בן 90 ימתין מעל לשנה להחלטה של רשות המסים בעניינו? האם לא ברור שיש לקבל החלטות בעניינם של ניצולי השואה בהקדם האפשרי, לאור גילם המופלג ומצבם הבריאותי המתדרדר?" כתב נוב לארבלי.
לדבריו, ההתייחסות לניצולי שואה כנישומים רגילים מבטאת חוסר אמפתיה של רשות המסים ואי-הבנה למצבם המיוחד. "כאשר פקיד משיב לניצול שואה 'אלה ההוראות שקבלתי', אין לך חוסר רגישות גדול מזה", כתב ד"ר נוב.
יצוין כי פקידי השומה פועלים בעניין זה בהתאם לנוהל גילוי מרצון שפורסם על-ידי רשות המסים בנובמבר 2011. לטענת ד"ר נוב, הבעיה היא שהם מיישמים באופן דקדקני את הנוהל מול ניצולי השואה ובכך מביאים לפגיעה בהם.
"אינני מבקש עבור אותם ניצולי השואה הטבות מס חריגות, אלא רק התייחסות רגישה יותר והתחשבות במצבם", ציין נוב במכתבו למנהל רשות המסים, וביקש ממנו להעביר הנחיה בנושא לכל פקידי השומה בארץ. זאת, כדי שהם יגלו "רגישות יתרה ביישום הנוהל לגילוי מרצון בבקשות אשר שהוגשו על-ידי ניצולי שואה".
נוהל הגילוי מרצון של רשות המסים קובע פרוצדורה שנישומים שמתנדבים לגלות את נכסיהם צריכים לעבור. בין היתר נקבע כי בקשת גילוי מרצון תידון בפני ועדה ממטה הנהלת רשות המסים, הכוללת נציגים מחטיבות החקירות, המשפטית, המקצועית והשומה והביקורת; ואם הבקשה תתקבל, תינתן חסינות פלילית לנישום, יוסדר ההיבט האזרחי שבקביעת המס, ויינתנו הקלות משמעותיות בגבייתו: פטור מתשלום קנסות וריבית, והפחתה בתשלום הפרשי ההצמדה, עד לוויתור מוחלט.
"הנחה של 100% מהפרשי ההצמדה"
מרשות המסים נמסר בתגובה: "מתוך כ-1,500 בקשות לגילוי מרצון במסגרת הוראת הנוהל שהתקבלו, קיבלנו מספר לא מבוטל של בקשות שמקור ההון שלהם בפיצויים בגין תגמולים מנפגעי הנאצים. בכל אותן בקשות החליטה הוועדה לגילוי מרצון כי תינתן הנחה בשיעור 100% מהפרשי ההצמדה החלים על ההון שלא דווח. רק לשם השוואה, נציין כי מרבית הבקשות אינן זוכות להנחה כזו.
"יודגש כי חוץ מפנייה אחת של עו"ד נוב בעניין של מקרה ספציפי אחד, לא התקבלו כל תלונות מאחרים וממנו ביחס לטיפול של הרשות בבקשות לגילוי מרצון הנובעות מתגמולים לניצולי שואה. גם המקרה היחיד שהועבר על-ידו מתייחס ליורשים של ניצול שואה. אם למר נוב יש פניות נוספות, מן הראוי שיעביר אותן לבדיקתנו והתייחסותנו.
"בנוסף, הוועדה אמנם סוברנית להתערב בכל מה שקשור לגילוי מרצון, אך על מנת לשמור על תקינות מינהלית והליכי עבודה ראויים, איננו נוהגים (בכל מקרה שהוא) להתערב בהליכי השומה המתנהלים במשרדים האזוריים. כמובן שבמקרים מיוחדים בהם נדרשת התערבות, הטיפול נעשה ישירות מול מנהל המשרד ובתיאום עימו".