כשמחירי המים נמצאים במגמת התייקרות מתמדת, הצורך במיחזור מים ביתי נעשה דחוף מתמיד, במיוחד משום שכמעט מחצית מתצרוכת המים נובעת מהדחת אסלות - פעולה שעושה שימוש במי שתייה נקיים במקום לנצל מים אחרים שנעשה בהם שימוש בבית (מים אפורים).
למעשה, בעשרות אלפי בתים פרטיים פועלות היום מערכות של מים אפורים - המאפשרות שימוש במים ממוחזרים (כפי שנעשה באופן נרחב בחקלאות), אך רק השבוע אושר תקן למערכות מים אפורים. אישור זה בא בסמוך להתייקרות הצפויה בתעריפי המים כבר בינואר הקרוב, בשיעור של 2.8% לצרכן הביתי ושל 17.5% לצרכני התעשייה.
קיומו של התקן עשוי להגדיל את מספר ממחזרי המים, ישמש מדד לאיכות המערכות שקיימות בשוק ואולי יגביר את התחרות באמצעות שחקנים נוספים שייכנסו אליו.
אישור התקן התעכב במשך שנים, בעיקר - כפי שמדגישים גורמים בענף - בגלל התנגדותו של משרד הבריאות, שאינה עולה בקנה אחד עם התחזקות המגמה הזאת בעולם. ערן טל, מנהל חטיבת מים אפורים בלשכת המסחר, כינה את השיקולים שהביאו להתנגדות "לא ענייניים".
"גלובס" משיב על שאלות נפוצות:
מה המשמעות של השימוש במים אפורים במשק-הבית?
המשמעות היא שימוש חוזר במי המקלחת והכיור להשקיה ולהדחת אסלה - אחת הפעולות השכיחות בבית. במידה שמחליטים למחזר מים לשימוש בהדחה באסלות, יש לבחור את זו שבשימוש העיקרי, ובכל מקרה חייב להישמר ניתוק מוחלט בין הצנרות.
כיום השימוש הנפוץ ביותר במים ממוחזרים הוא להשקיה, אך בפועל, השימוש הרצוי ביותר הוא עבור הדחת מי אסלה. "מערכת להשקיית גינה בלבד היא בבחינת לוקסוס וממילא בחורף היא לא חוסכת דבר. אם כל המשק הישראלי היה ממחזר מים רק להדחת אסלות, היינו חוסכים 150 מיליון קוב מים בשנה, שהם 1.1 מטר בכנרת. הדחת האסלות הוא השימוש הכי ירוק וכאן מדובר בחיסכון אמיתי", מסביר פול שטיינר, יו"ר חטיבת מיחזור מים בלשכת המסחר ומנכ"ל חברת חוליות. "40% מצריכת המים הביתית היא תוצר של הדחת האסלות, כששיעור דומה של מים אפורים ניתן לייצר מהשימושים הביתיים ולייצר מאזן מושלם לשימוש חוזר. בשלב הבא ממוחזרים אותם מים בשלישית לטובת חקלאות".
אילו מערכות קיימות?
יש שני סוגים עיקריים של מערכות למיחזור מים אפורים - האחת המיועדת להשקיית הגינה, ובה המים עוברים סינון וניתוב. השנייה מיועדת גם להשקייה וגם להדחת אסלות, ובה המים עוברים טיפול (ניקוי והפחתת חיידקים).
בכל מקרה, ההמלצה היא לטפל במים ולא להסתפק בסינון ובניתוב בלבד. אם בוחרים במערכת לניתוב בלבד, מערכת ההשקיה חייבת להיות טמונה באדמה על מנת למנוע ממגע יד אדם במים. מערכות שמטפלות במים דרך סינון או טיפול ביולוגי מנקות את המים מהפסולת.
איך פועלת המערכת?
מים אפורים זורמים בצינור מי השפכים למערכת טיהור המים הממוקמת בחצר. לאחר סינון / טיפול עוברים המים בצנרת נפרדת להשקייה תת קרקעית או להדחת מי האסלה. אחרי עד 3 ימים, תלוי ביצרן, המים ראויים לשימוש חוזר.
המערכת מותקנת בחצר הבית בסמוך לקווי ביוב. יש אפשרות להטמין אותה מתחת לקרקע, גם חלקית או למקמה על פני השטח.
לרוב היא מצוידת בתא שיקוע לניקוז חומרים גדולים. מעת לעת יש לנקות את המיכל.
האם צריך תשתית מיוחדת בצנרת הביתית?
כן. המערכת מחייבת הפרדה מוחלטת בין צנרת הגולחין (שבה זורמים המים הנקיים) וצנרת הדולחין שבה זורמים המים למיחזור. צנרת זו היא בצבע סגול. בבתים משותפים התכנון הוא מערכתי ומומלץ ליישמו בשלבי הבנייה. שימוש חוזר עבור הדחת אסלות מחייב לא רק הפרדת השפכים אלא גם גיבוי לכניסת מים שפירים והתקנת שסתום המונע זרימה חוזרת ולא מאפשר למים המטופלים לזרום לתוך הרשת.
שטיינר מסביר כי התקנה של צנרת כפולה בשלב הבנייה אינה מאוד יקרה - 500-1,000 שקל. הטמעת מערכת כזו בבתים קיימים עשויה להגיע ל-5,000-10,000 שקל בשל הצורך בשבירת קירות וקרמיקות.
כמה זה עולה?
טווח המחירים הוא רחב ומתחיל ב-2,500 שקל ומטפס ל-8,500 שקל למערכות שמעבירות מים למערכת השקיה בחצר. הפערים במחירים תלויים במידת השכלול של המערכות ובמידת סינון המים.
מערכת שתדע להחזיר מים לטובת הדחת אסלה תטפס למחיר של כ-15,000 שקל עד 45,000 שקל. תקופת החזר ההשקעה לפיכך עשוי להגיע ל-20 שנה. תחזוקת המערכות כוללת ניקוי פילטרים בהתאם לצורך בעלות של ביקור טכנאי (כ-350 שקל).
כיצד ניתן לחשב את החיסכון הכלכלי?
מיכאל בירווירט, מנכ"ל משותף בחברת ניו-הום, בנייה באנרגיה חדשה, מחשב את החיסכון כך: כל אדם צורך כ-220-250 ליטר מים ביום, מתוכם 40% הם מים אפורים המהווים לפיכך 100 ליטר בחישוב ל-5 נפשות מדובר ב-500 ליטר ליום וב-15 קוב חסכון בחודש המתורגמים לכ-225 שקל למשק-בית בחודש ול-2,700 שקל בשנה. "מהחישוב הזה, הוא מציע לקבל אומדן לגבי משך זמן החזרת ההשקעה שבהתקנת מערכת.
האם השקיה במים אפורים מסכנת את הצמחייה?
ההמלצה הגורפת היא להתקין מערכת של השקיה תת-קרקעית, שהיא עדיפה לצמחייה, חסכנית במים (מונעת אידוי בקיץ) ולא מאפשרת מגע עם המים האפורים. אין להשקות עם מים אפורים עשבי תיבול וירקות, ובנוסף, אין להשקות עם מים אפורים באמצעות ממטרה או כל אמצעי אחר המפזר את המים ברוח.
רמי הלפרין, לשעבר המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, מסביר כי מערכות המיחזור מפחיתות את הזיהום האורגני שנמצא במים ואת ריכוז החיידקים , אך לא מורידות לגמרי את הדטרגנטים שנותרו מחומרי הניקוי, כאשר עובדה זו, לדבריו, לא מהווה איום ממשי לצמחיה.
האם יש סכנה לילדים ולבעלי חיים?
"אין סיכון", משיב הלפרין, "בעיקר לנוכח העובדה כי בעת ההשקיה יש להניח שהילדים לא מבלים בחצר". גם לבעלי החיים, לדבריו, אין סיכון.
מה הסיכונים שבהתקנת מערכת ללא תקן?
הלפרין מסביר: "הסכנה היא שהמים לא יעברו את הטיפול כפי שצריך, כולל אי-הקטנה של רמת החיידקים מה שיוביל לריחות לא נעימים ולמים עומדים מלאים בחיידקים".
"גם אגירת מים באופן עצמאי למיחזור ביתי היא בעייתית", הוא אומר, "מים שעומדים מעבר לשעה מלאים בחיידקים. לכן בכל העולם, וגם התקן הישראלי שדומה לתקנים האלה, מותר השימוש החוזר ברמת הבית, בכמות של עד קוב ליממה בתנאי שאין אגירה". מערכות מיחזור מים אפורים בנויות כך שהמים נמצאים בסחרור ובתנועה שיחד עם תהליך של חמצון מנקים את המים מחיידקים.
מהו מיחזור מים שחורים?
מיחזור של כל מי הביוב לאותם שימושים. מערכות כאלה מעבירות את המים דרך ממברנות שמסננות את כל החיידקים והן נפוצות במדינות מערביות ברחבי העולם. במילים אחרות, מערכות אלה הם לירוקים בנשמה, בלב ובכיס.
מהי צריכת החשמל של המערכת?
הצריכה נמוכה יחסית: 300-1000 וואט. חלק מהמערכות פועלות באופן מתמיד וחלקן כמה שעות ביממה.
מילון מונחים
מים שפירים
מים נקיים, לאחר תהליך סינון וטיהור, המתאימים לשתייה.
מים אפורים/מים דלוחים
מים שמגיעים ממכונת הכביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות ומי עיבוי ממזגנים. לאחר השימוש הראשון ניתן לעשות בהם שימוש חוזר להשקיה ולהדחת מי האסלה.
מים שחורים
שפכים הנאספים מכל מקורות המים בבית: מים שמגיעים מהשירותים, מי כיור המטבח ומי מדיח הכלים.
צנרת דלוחין
דרכה עוברים מים אפורים לשימוש חוזר. מופרדת מצנרת הקולחין וצבועה לרוב בצבע סגול.
מערכת מיחזור מים אפורים
מאפשרת טיפול במים והפחתת החיידקים ומזרימהד את המים לייעודם המחודש.
מערכת מיחזור מים שחורים
מטפלת באמצעות מסננים וממברנות יחודיות בכל מי השפכים הביתיים לשימוש חוזר.
