סוף חודש דצמבר בשעות הבוקר. יובל, תל-אביבי בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, מקבל שיחת טלפון מוזרה. "התקשרה אליי בחורה ואמרה שהיא מדברת מסניף הדואר פה בתל-אביב", הוא מספר. "היא הסבירה שיש אצלם מכתב שמיועד אליי, אבל הוא כל הזמן חוזר. היא הקריאה לי את הכתובת שמופיעה אצלה. בדיוק קמתי מהשינה, אז באופן אוטומטי תיקנתי אותה ונתתי את מספר הבית הנכון. כשאמרתי 'אנחנו גרים פה', היא שאלה למה אני מתכוון והאם גם בת זוגתי מתגוררת אתי. כשאישרתי את הדברים, היא הוסיפה 'יופי, פתרת לי בעיה נוספת'".
יובל לא קיבל שום מכתב מיוחד מהדואר בימים שחלפו, אף חבילה גם לא חיכתה לו בסניף הקרוב לביתו, וכשבדק בסניף - אותו סניף שתמיד שולח את המכתבים וההודעות לכתובתו המדויקת ללא בעיה - כלל לא ידעו על מה מדובר.
"כשניתקתי את השיחה הבנתי מיד שמדובר ברשות השידור, כי תקופה קצרה לפני כן קנינו טלוויזיה", הוא מספר. "כמה ימים לאחר מכן כבר נחשפתי לכל מיני תלונות ויראליות בפייסבוק על שיחות דומות, ואז גם יכולתי באמת לאשר את ההשערה".
יובל הוא אינו היחיד שמדווח בשבועות האחרונים על שיחות מוזרות שקיבל. גם דפנה, צעירה מתל-אביב, פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה מקרה דומה, שזכה ברשת החברתית ליותר מ-1,000 שיתופים ותגובות של אנשים שנתקלו במקרה דומה.
"הבוקר קיבלתי שיחת טלפון ממספר חסוי. בצידו השני של הקו מישהי חביבה שאלה אם הגיעה למשפחת ברנדס ואמרה שהיא מהדואר, שהגיעה חבילה להדס (אחותי), ושהיא מעוניינת לברר האם הדס גרה ברחוב כזה וכזה", כתבה דפנה. "בדקה ה-99 נזכרתי בפוסט שהסתובב לא מזמן בפייסבוק על נציגים שמפעילה רשות השידור אשר מתחזים לפקידי עירייה/דואר/וואטאבר, כדי להוציא מאנשים את כתובתם במטרה לשלוח אליהם פקחים לגביית אגרת טלוויזיה. שאלתי בנימוס את הגברת האם היא 'במקרה' שייכת לרשות השידור. בתמורה קיבלתי גמגום וניתוק של השיחה. בירור קצרצר העלה כי חברים נוספים קיבלו שיחה דומה".
עו"ד נילי שץ, מומחית למשפט אזרחי ומנהלת פורום אגרת הטלוויזיה בפורטל זאפ "משפטי", מספרת כי דרכי הפעולה המפוקפקות, לדבריה, בהן נוקטת רשות השידור במטרה לגבות את האגרה, אינן חדשות לה.
"לצורך מבצע הגבייה המתקיים בחודשים האחרונים, שכרו ברשות השידור משרדי עורכי דין נוספים מעבר לאלה הקבועים שעובדים איתם, והם מצדם נוהגים כמשרדי חקירות. יש לרשות השידור חיבור ישיר לנתוני משרד הפנים, ולכן הם יודעים מתי שינית את הכתובת. בנוסף, גם חנויות המוכרות טלוויזיות מחויבות להעביר לרשות פרטים על כל טלוויזיה שנמכרת.
"בהתבסס על אותם נתונים, נציגי הרשות מתקשרים למשל לבתי הורים שילדיהם עזבו את הבית בזמן האחרון כדי לשאול לאן הילד עבר, ומתחזים לנציגים מסניף הדואר וממקומות אחרים. יש כבר עשרות אנשים שמתלוננים על מקרים כאלה, וברשות אף אחד לא מכחיש".
הטלפונים החשודים שעליהם מתלוננים יובל ודפנה הם לא הבעיות היחידות שעולות מתלונות הציבור בנושא אופן גביית האגרה. עוזי, בעל 75% נכות מבת-ים, ירש את דירת אמו המנוחה שנפטרה מסרטן כבר לפני כ-7 שנים.
את הטלוויזיה, כך הוא טוען, השליך מהדירה, אך לפני כחודשיים קיבל בדואר הודעה מפתיעה: "פתאום קיבלתי הודעה מההוצאה לפועל על עיקול הרכב וחשבונות הבנק שלי. בהוצאה לפועל הפנו אותי לרשות השידור, ושם החליטו שבגלל שירשתי את הדירה, ירשתי גם את הטלוויזיה, ולכן אני חייב סכום של כ-3,700 אלף שקל. הם ביקשו ממני להתנהל מול עורך הדין שלהם. הבנתי שאין לי ברירה אלא למצוא עורך דין משלי".
עו"ד שץ מסבירה כי הבעיה העיקרית באופן גביית האגרה, מקורה בחוק. "להבדיל מהרשויות האחרות, רשות השידור לא מחויבת לשלוח לך דרישת תשלום, ומפה מתחילות הבעיות. מגיעים אליי הרבה מקרים של אנשים שיש להם עיקולים בבנקים וצווי יציאה מהארץ. במקום שתגיע התראה על החוב, הם מקבלים ישר מכתב מעורך הדין לתשלום חוב, הכולל קנס ותשלום שכר-טרחה", היא אומרת.
"האזרחים לא מחויבים להכניס נציג מטעם רשות השידור לביתם. הבעיה היא שאם את לא מכניסה אותם, הם מסיקים שיש לך מה להסתיר, ואז מחייבים אותך רטרואקטיבית 6-7 שנים אחורה. ולכן, לכל מי שיש לו טלוויזיה ולא שילם אגרה, כדאי לפנות לרשות השידור במייל. רצוי להקדים את רשות השידור ולשמור את הפנייה ולדאוג שיחזרו".
מרשות השידור נמסר בתגובה: "חוק רשות השידור מחייב כל אזרח המחזיק במקלט טלוויזיה להודיע על כך לרשות השידור לא יאוחר מ-30 יום מהיום שהחל להחזיק בו. קיימות אוכלוסיות רבות שנמנעות מלהודיע לרשות על החזקה במקלט. אזרחים אלה משתמטים במודע מחובתם החוקית, והם אינם משלמים את אגרת הטלוויזיה במשך שנים ארוכות.
"רשות השידור מחויבת - הן מבחינת השיקולים הפיסקאליים של מיקסום תקצוב השידורים והן מבחינת השיקולים של צדק חברתי, המחייבים יצירת שוויון בנשיאת נטל המימון של השידור הציבורי - לפעול בצורה נמרצת לשילוב כל המחזיקים במקלטי טלוויזיה ברשת משלמי האגרה.
"הטענות בדבר הטעיית הציבור תוך שימוש בהתחזות לעובדי חברה כזו או אחרת נבדקים בקפידה, אך הם אינם עולים בקנה אחד עם ההנחיות והנהלים המועברים למשרדים המבצעים עבור הרשות פעילות איתור זו".