"לא נתאבד לעצור או לדחות פרויקטים בתחום תשתיות התחבורה", זוהי עמדת אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר, באשר לקיצוץ המתחייב בתקציבי 2013 ו-2014.
סיבה אחת לכך, לפי בכירים באוצר, היא שדווקא בתקופה קשה אין זה נכון לעצור פרויקטים של תשתית - להפך. סיבה אחרת היא ש"ישראל כץ הכניס מהר להריון את כל הפרויקטים ואי אפשר לקצץ". במילים אחרות, משרד התחבורה הוציא את כל מכרזי הביצוע בזריזות וקבלנים זכו במכרזים. מכאן שכבר יש קושי משפטי לעצור פרויקטים שיצאו לדרך. לדברי בכיר בתחום התחבורה, מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר אמר: "הפעם מלכדתם אותי".
בד בבד מחפש האוצר פרויקטים של תשתיות תחבורה שבכל זאת ניתן לדחות, ולחלופין לחסוך בהם עד 2 מיליארד שקל, תוך שמירה על שתיקת הכבישים. מע"צ מבקשת לפרסם מכרזים לשלושה פרויקטים מוכנים ומתוקצבים ומתקשה לקבל אישור לפרסומם. הפרויקטים הם הרחבת כביש 38 משער הגיא לבית שמש ב-800 מיליון שקל; שדרוג כביש 3 מאשקלון לקרית מלאכי ב-200 מיליון שקל; ופרויקט ITS ליצירת כלי מרכזי לניהול ובקרת תנועה ארצית, בעלות של 300 מיליון שקל לארבע שנים.
השר כץ מתנגד בכל תוקף לכל קיצוץ שהוא. אל מול הלחץ באוצר הוא טוען כי אפשר לחסוך על ידי הוצאת פרויקטים לאחד המודלים של ביצוע ומימון הסקטור הפרטי. עם זאת, בפרויקטים מסוימים לא ייתן לקצץ בשום אופן: מחלפים והרחבת כבישים באזורים שבהם מתוכננים פרויקטים גדולים למגורים (עמדה התואמת את עמדת רה"מ כפי שהוצגה בפורום מנכ"לים); מחלף ושיפורים על כביש 5 לצורך בנייה מסיבית המתוכננת בראש העין; הרחבת כביש 38; והארכת כביש 6 לדרום ולצפון.
אפשרויות הקיצוץ
קיצוץ בפרויקט הרחבת כביש 1 ובקו הרכבת המהירה הוא מחוץ לתחום מבחינת כץ, למרות החשש מפקקים בכביש 1 ועומס חריג גם בכביש 443, שאליו יעברו פליטי כביש 1. מומחי תחבורה אומרים שאפשר לשקול דחייה בטיפול בחלק מהעבודות הנספחות לנתיב הנוסף בכביש 1, לפחות עד ביסוס אלטרנטיבות תחבורה עוקפות.
פתרון אחר שירד מהפרק הוא ביטול מסילת עכו-כרמיאל. ב-20 השנים האחרונות, כשנדרש לדחות תוכנית תחבורה בשם חובת קיצוץ, הקורבן המיידי היה הפרויקט הזה, שעלותו 1.5 מיליארד שקל. לדברי מומחים, גם היום ניתן לעכב את הפרויקט ולחסוך כ-500 מיליון שקל, אבל במשרד התחבורה כבר לא נעים, והפעם מתעקשים לממש אותו "כי זה פרויקט חברתי".
פתרון אפשרי המקובל על בכירים במערכות התחבורה הוא דחיית פרויקט קו הרכבת חיפה-נצרת, כ-35 ק"מ, שעלותו כ-6 מיליארד שקל - עלות שעלולה להתנפח בגלל עבודות נוספות במחלפי המוביל, סומך ויפתחאל. התוואי מצוי במחלוקת בין נצרת עלית ונצרת. זהו תוואי קופצני בגלל תנאי הקרקע, בקרונות חלשים יותר שאין ניסיון בתחזוקתם, ומבלי שיש דיפו לתחזוקה.
במקום רכבת אפשר להפעיל שירות אוטובוסים גדולים (BRT) של פרויקט המטרונית, שיש להם אפילו יתרונות תחבורתיים ונוחיות לנוסע. עלות שירות אוטובוסים כזה הוא 10% מעלות הקמת קו הרכבת.
רכבת או שדה"ת?
הצורך לקצץ במיזמי תשתית הגיע לאחרונה לשיא: האם קו רכבת לאילת מייתר את הקמת שדה"ת בתמנע כתחליף לשדה באילת, או ששדה התעופה בתמנע חיוני, למרות רגישותו לקרבה לגבול. לפי כץ שניהם חיוניים. נציג האוצר בדירקטוריון רשות שדות התעופה, שאול מרידור, התפטר במחאה וטוען: יש לדחות את הפרויקט ולעצור את מכרזי הביצוע, כי הפרויקט עלול להסב לרש"ת הפסד שנתי של 140 מיליון שקל לשנה ו-3 מיליארד שקל לכל הפרויקט. כץ מאשים את מרידור בניגוד עניינים בין תפקידו ברש"ת ותפקידו כסגן הממונה על התקציבים באוצר.