לאינפלציה יש תכונה כזו - היא מרדימה ולפתע מתפרצת. הריבית היא הכלי הטוב ביותר להגיב לה, אך המכשיר הזה פועל בהדרגה ולעולם לא יוכל לנטרל את הנזק הראשוני למי שלא הכין את עצמו מראש לבואה.
ב-17 השנים האחרונות היו 14 רצפים מתחלפים של חודשים בהם ציפיות האינפלציה לשנה קדימה היו גבוהות, או נמוכות, משיעור האינפלציה בפועל כפי שהסתכם בתום שנה.
האורך הממוצע של כל רצף היה כ-15 חודשים. לא רק שהציפיות החטיאו פעם אחר פעם, לקח להן זמן להבין להתאים את עצמן. כשהאינפלציה היתה מעל הציפיות, ההחטאה הממוצעת היתה 2%. במקרים ההפוכים ההחטאה היתה 2.4%. וכך, ההטיות לא היו לכיוון אחד, אך היו גדולות מאוד ודמו ברמתן לאמצע יעד האינפלציה (1%-3%).
זו דרכה של אינפלציה: התפרצות שלה לא כרוכה בסימנים מוקדמים: הציפיות לה מתיישרות עם הזמן עם רמתה בפועל (במקרה שלנו, האינפלציה נמוכה וכך גם הציפיות) ובדיעבד מתברר כי היא הייתה גבוהה בהרבה.
גם היום יש סימנים כאלה שניתן לזהותם:
מדיניות פיסקאלית מרחיבה מאוד (גירעון תקציבי מבני ולא רק מחזורי)
לחצי נזילות: היצע הכסף במשק גדל 10.4% ב-12 החודשים האחרונים, עלייה גבוהה מדי בהינתן קצבי האינפלציה ופעילות המשק
לחצי עלויות: מדד המחירים ליצרן ללא דלקים עלה 4.7% ב-12 החודשים האחרונים, גבוה בפעם השמינית ברציפות מהעלייה במדד המחירים לצרכן. סעיף מחיר חומרי הגלם במדד מנהלי הרכש עלה 33% בחודש ינואר 2013 ועבר לשקף התייקרות.
פיחות בשער השקל כנגד הדולר, אם ההתאוששות בשער ה-$ בעולם תימשך ו/או תהיה פריצה תקציבית שתגרור יציאת הון זר מהמשק ו/או תהייה "התחממות" ביטחונית סביב ביקור נשיא ארה"ב בארץ.
המשך עלייה במחירי הדירות ו/או catch up effect של סעיף שכר הדירה (1/4 מהמדד), שבחודשים האחרונים מפגר אחר מחירי הדירות בבעלות.
על רקע גורמים אלו ואחרים, ייתכן שבמחצית השנייה של השנה האינפלציה תעלה מדרגה: במקום לומר שהאינפלציה בישראל לא מעניינת, נשאל מתי יפעל נגיד בנק ישראל החדש כדי שהיא לא תזנק מעל היעד.
על המשקיעים לשקול היערכות לשינוי כזה, תוך שימוש בכלים העומדים לרשותם, כולל אג"ח צמודות מדד שמנפיקות הממשלה והחברות וכן אג"ח בריבית משתנה, היוצאות נשכרות כשמסתמנת עלייה בריבית. את קצב ומידת ההתאמה יבחר כל אחד לפי העדפותיו, צרכיו, הערכותיו והייעוץ המקצועי הניתן לו.