מתבקש היה להשוות השבוע בין בנימין נתניהו לנוחי דנקנר, שבתום תקופה של מגעים קדחתניים הצליחו לסגור עסקה שתשמר את מעמדם - הראשון כראש ממשלת ישראל, והשני כבעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, מחברות ההשקעה הגדולות והמשפיעות בישראל.
שניהם שרדו את השבוע הקריטי לא בלי קשיים, ומעתה יצטרכו לחיות לצד שותפים שבוודאי לא ביקשו לעצמם - אצל נתניהו אלה הם לפיד ובעיקר בנט, ואילו אצל דנקנר מחזיקי האג"ח, נושיה של אי.די.בי, שצפויים להפוך לבעלי מניות בחברה. נתניהו ודנקנר, יסכימו הפרשנים, יוצאים לדרך חדשה כשהם פגיעים ומוחלשים בהרבה ממה שהיו בעבר.
פה נגמר הדמיון בין השניים; למרות הפלונטר של הרכבת הממשלה, נתניהו הוא האיש שרוב אזרחי מדינת ישראל, כולל שותפיו הבכירים לקואליציה, רוצים לראות כראש הממשלה. מבחינה זו, מעמדו יציב וכהונתו מובטחת כנראה לארבע השנים הקרובות. דנקנר, שבשיא תהילתו הומלץ לתפקיד רה"מ ע"י הקולגה, אילן בן דב, היה כנראה חותם בשמחה על פרק זמן דומה בראשות אי.די.בי.
מתווה הסדר החוב שסוכם השבוע בחברה (ואשר כולל תספורת של מאות מיליוני שקלים) נראה מהצד כעומד על כרעי תרנגולת. השלמתו מותנית בהתקיימותם של מספר תנאים, שאינם תלויים בדנקנר עצמו, כמו הזרמת ההון של "הדוד מארגנטינה", אדוארדו אלשטיין, שמהווה את הבסיס להסדר החוב, הסכמתם של הבנקים הנושים, אישור אסיפות מחזיקי האג"ח ועוד.
גם אם יצליח לעבור את המשוכות הללו, והסדר החוב יאושר, ממתינים לדנקנר מעבר לפינה מחזיקי האג"ח הלוחמניים של החברה-הבת, אי.די.בי פתוח, הנחושים לקחת ממנו את החברה (שבה מרוכזת פעילותו העסקית של הקונצרן) אם גם היא לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה האדירות.
ומה עם החובות של דנקנר עצמו? מדובר בכ-800 מיליון שקל שנטלו חברות פרטיות בבעלותו מארבעת הבנקים המובילים בישראל לצורך רכישת מניות אי.די.בי, והן אינן מסוגלות לשרת כיום חובות אלו. למרות קשריו הטובים של דנקנר עם ראשי המערכת הבנקאית, שבינתיים אינם מערימים עליו קשיים, גם בחזית זו דבר אינו מובטח לו בעתיד.
את כל זה מבינים היטב במשרדי אי.די.בי בקומה ה-44 של מגדלי עזריאלי בת"א. עד לא מזמן מנהלים בכירים היו "מוכנים להרוג" כדי לקבל תפקיד באי.די.בי, שהבטיח הצטרפות לנבחרת מנצחת ובעיקר תנאים מתגמלים במיוחד.
השבוע הודיע עוד אחד מבכירי הקבוצה, מנכ"ל דיסקונט השקעות עמי אראל, על התפטרותו. קדמו לו בכך בני משפחת לבנת, שותפיו של דנקנר לגרעין השליטה באי.די.בי, וידידו-שותפו הוותיק, אבי פישר, שהעדיף לחצות את הקווים לטובת ניהולה של כלל תעשיות תחת לן בלווטניק.
אותו אראל היה זה שהמשיל אשתקד, על פי הפרסומים, את המצב שאליו נקלעה אי.די.בי ל"סערה מושלמת" - אירוע נדיר שבו מצטברים מספר אירועים חמורים, המתרחשים במקביל, לכדי אירוע אחד שהשפעותיו הרסניות במיוחד.
אפשר להתווכח מה היה חלקן של החלטות שקיבלו ראשי אי.די.בי ביצירת אותה סערה, אבל דבר אחד ברור: רק סערה מושלמת, אבל הפוכה, ובמרכזה מהלך חיובי דרמטי בשוקי המניות, תבטיח לנוחי דנקנר קדנציה מלאה באי.די.בי.
shay-sh@globes.co.il