שנה מאוד קשה עברה על "מעריב ", במהלכה העביר העיתון בעלות מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר לידיו של שלמה בן צבי תמורת כ-74 מיליון שקל (לא כולל בית הדפוס של העיתון).
כ-1,700 עובדים היו מועסקים ב"מעריב" עד למתן צו הקפאת ההליכים ב-23 בספטמבר 2012, אולם לאחר מכן פוטרו רובם המכריע, חלקם אחרי עשרות שנים בעיתון.
ב-20 בספטמבר ביקשה החברה צו הקפאת הליכים מבית המשפט. "החל מהרבעון השלישי לשנת 2012 החברה מהווה עסק בחיסול, ודוחותיה הכספיים נערכו תחת ביצוע התאמות לעסק בחיסול", נכתב בדוח בשל צו הקפאת ההליכים.
הכנסות העיתון נחתכו ב-44% תוך שנתיים, בעוד ההפסד התפעולי זינק ל-230 מיליון שקל אשתקד, לעומת כ-160 מיליון שקל ב-2011 וכ-100 מיליון שקל ב-2010.
ההכנסות מפרסום הסתכמו אשתקד ב-76 מיליון שקל, לעומת 130 מיליון שקל ב-2011, כאשר ההכנסות ממכירת עיתונים ירדו ב-28% ל-64 מיליון שקל. ההכנסות מאתר האינטרנט NRG ירדו ל-3.7 מיליון שקל בלבד אשתקד, לעומת 8.3 מיליון שקל ב-2011.
בסיכום שנת 2012 רשם "מעריב" הפסד ענק של כ-305 מיליון שקל, מה שלא מנע כמובן מבכירי הקבוצה למשוך משכורות גבוהות. מאוד. טל רז, המנכ"ל הפורש של העיתון, קיבל שכר בעלות של כ-1.37 מיליון שקל; וניר חפץ, העורך הראשי, זכה לכ-1.17 מיליון שקל בשנה שעברה.
3 בכירים נוספים זכו לשכר בעלות של כ-1.8 מיליון שקל (ביחד).
בסוף 2012 עמד הגירעון בהון העצמי של החברה על 207 מיליון שקל, לעומת הון חיובי של 77.4 מיליון שקל בסוף 2011.