אין ספק שכל חברה ציבורית מחויבת לגלות למשקיעיה מידע, שיאפשר להם לאמוד את הסיכויים והסיכונים בה, אך האם היא גם צריכה להיות מחויבת לספק מידע על המתחרים, לנתח מספרית את רמות הסיכון בה או להימנע מדיווח של מידע אמיתי אם הוא עלול לבלבל משקיעים פחות מנוסים?
אלו הם חלק מהשינויים שמעוניינת רשות ני"ע לבצע בחובות הדיווח של חברות הביומד הבורסאיות, ושמעוררים את התנגדותו של איגוד החברות הציבוריות. התקנות החדשות פורסמו כטיוטה ב"מפת הדרכים של רשות ני"ע", שהיא התוכנית האסטרטגית של הרשות.מדובר בתקנות ייחודיות לתחום הביומד שגם מהוות תקדים בעולם. הרשות רואה בהן צורך בשל משום שהתחום מורכב, אין הרבה אנליסטים בארץ שמתמחים בו, והחברות ברובן מציעות "חלום" שרק לאחר שנים יתגלה הסיכוי להתממשותו.
החברות מצדן טוענות כי אלה גזירות שחברה ציבורית אינה יכולה לעמוד בהן, וכי גילוי היתר עלול אף להזיק. לטענתן, התקנות יבריחו חברות ציבוריות מהבורסה דווקא בתקופה שבה היא מנסה למשוך חברות מו"פ. רשות ני"ע מצדה טוענת כי הבורסה צריכה חברות שניתן לנתח אותן, שכן ללא אנליזה מהימנה, ההשקעות בחברות אלו יפחתו.
לאחרונה הגיש פורום החברות הציבוריות, באמצעות עו"ד רועי ריבון ויובל הורן ממשרד הורן ושות', את השגותיו על טיוטת התקנות, וכעת ממתינים לתגובת הרשות. נציין כי ההתכתבות בין הצדדים מעידה כי השיחות נעשות ברוח טובה.
הצדדים נפגשו באחרונה והרשות החליטה לבחון מחדש שיקולים של עלות-תועלת. הרשות כנראה תוותר על חלק מהדרישות, למרות שהבנקאים והאנליסטים ביקשו גילוי רב יותר. בדוחות 2012 רוב החברות כבר יישמו חלק ניכר מהתקנות החדשות, כמו אופן הצגת הנתונים, אבל על הנושאים הבאים הן לא יוותרו בקלות.
חובת גילוי נתונים
לעיתים חברה מפרסמת הודעה על הסכם הפצה למשל, ללא הערכה מספרית שתאפשר להבין כמה הוא מהותי. הרשות מבקשת לפרסם נתונים מספריים רבים מהסכמים אלה, ולפרט לגבי נקודות היציאה מהם. "הגילוי מוגזם ודורש חשיפה של נתונים שפוגעים בתחרותיות ובפעילות העסקית", אומר אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, "לעיתים קרובות הצד השני להסכם אוסר על פרסום המידע, משום שזה עלול לפגוע בו".
"הכללים של היום כבר דורשים גילוי מעבר למה שהחברות אוהבות", אומר גורם המקורב לתחום, "הן מתקשרות ומשכנעות את הרשות לאשר להן לא לגלות, והיא בדרך כלל מאשרת".
לדברי עו"ד הורן, שכתב את מכתב ההתנגדות: "אם יש פרקטיקה כזו כתורה שבעל פה, הרי שהיא צריכה להיות חלק מן התקנות. גם ככה דרישה כזו להחלטה מקדמית (פרה-רולינג) לגבי כל דיווח על עסקה יכולה לעכב את הפעילות של החברות". על סעיף זה הרשות כנראה תיאלץ להתפשר.
האחדת צורת דיווח
כיום אין בהירות בשוק לגבי מהם בדיוק ניסוי יעילות או עסקת מסחור. הרשות שואפת להאחדת מונחים וצורת הדיווח בטבלאות. "יש חברות שחיות מהעמימות הזו", אומר גורם המקורב לתחום, "לעיתים הן מקבלות הגדרה פרטנית של ניסוי קליני, ומעדיפות לתת הגדרה כללית. הן יודעות מתי ניסוי אמור להסתיים, ולא בהכרח מפרסמות זאת כי למשקיעים זה ייראה רחוק". זהו כנראה הסעיף שבו החברות יצטרכו לוותר.
מידע על השוק ואומדנים של תרחישים עתידיים
טיוטת תקנות הגילוי מחייבת את החברות לאסוף מידע רב על השוק, כמו מיהם המתחרים, המחירים הצפויים וגובה השיפוי הביטוחי הצפוי. "לא כל החברות בשלבים הראשוניים יודעות, או צריכות לדעת, את הפרטים הללו לגבי כל מוצר, במיוחד לפני שהושגה לו הוכחת היתכנות", אומר פלטו, "עלות איסוף הנתונים הללו היא עומס לא סביר על החברות".
החברות גם נדרשות לפרסם אומדנים לגבי סבירות תרחישים עתידיים, למשל טווח הכנסות מהסכמי תמלוגים. "אף אחד לא באמת יכול לאמוד את זה", אומר פלטו, "הצהרה כזו עלולה להטעות את המשקיע ולגרום לו לחשוב שהסיכון שלו מגודר, דווקא במקום שבו הוא חי וקיים".
"היופי של הבורסה הוא שכל אחד מנתח את הסיכונים והסיכויים אחרת", אומר המקורב לתחום, "התקנה הזו מובילה את כולם לכיוון מחשבה אחד, שהוא לאו דווקא נכון. אם רוצים לתת ערך יחיד לכל תרחיש עתידי - אפשר כבר עכשיו לסגור את הבורסה".
רשות ני"ע טוענת כי האומדנים ממילא נמצאים בסעיף התחייבות למדען הראשי".
"רשימה שחורה" של אירועים אסורים לפרסום
הרשות הגדירה רשימה של אירועים שבעיניה אינם מהותיים, ולכן עדיף שהחברות יימנעו מפרסום הודעות לגביהם, כנראה כדי לא להלהיב את המשקיעים ללא הצדקה. בין האירועים: הצגה בכנס, פרסום מאמר בכתב עת מקצועי, הגשת בקשה לאישור תרופת יתום וטיפול חמלה. "עבור חברות מסוימות, אירוע כזה אינו מהותי, ועבור אחרות הצגה בכנס חשוב היא עניין מהותי", אומר ריבון. הורן מוסיף כי "אם הרשות חושבת שחברה מסוימת מדווחת יתר על המידה, היא יכולה לפקח עליה אופן נקודתי". הורן מציין כי התקנות מפלות את תחום הביומד ללא סיבה מול חברות אחרות.
"החברות הגדולות בעד התקנות"
"רוב החברות הגדולות בעד התקנות. לדעתן הן מבדילות בין חברות מוצלחות למדשדשות", אומר הגורם, "החברות הבינוניות והקטנות חוששות, אולם הן חוששות יותר מהרשות ולכן לא מעוניינות להתנגד. לדעתי, הטיוטה הזו תתממש. אנחנו כבר שומעים חברות קטנטנות שמדברות על רישום דואלי בבורסה זרה, על כל העלויות הכרוכות, רק כדי שיוכלו לדווח שם, לפי הכללים הנוחים. זה יעלה להן הרבה כסף, ויפגע בפעילות הבורסה כאן".
